אריק השישי, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

פסק הדין עורר כמה שאלות. לא ניתן היה להוכיח שאף אחד מהנאשמים נכח בסביבה הקרובה לאתר הרצח כאשר המלך נדקר למוות. לנאשמים לא הותר להישבע על חפותם לפני בית המשפט או להביא עדים מכובדים שיעידו על חפותם, זכות שהוקנתה להם על פי החוק. למרות הנסיבות הבלתי ברורות של מותו של אריק החמישי, לקח לחבר השופטים יום אחד בלבד כדי להגיע לפסק דין. כל הנאשמים השתייכו למעגל הפנימי של אריק החמישי ולא היה ברור במה היה מותו יכול להועיל להם. מסיבות אלו הגדירו ההיסטוריונים אריק ארופ והוגו אירווינג את פסק הדין כ[[עינוי דין]]. הם רואים ברצח תוצאה של מאבק כוחות בין שני פלגים של האצולה, אחד בראשות המרשל סטיג והני בראשותו של ולדמר, דוכס דרום יוטלנד. הדוכס ולדמר ירד מגדולתו ב-[[1283]] אך לאחר [[1288]] הוא שב למעמדו במהרה. החוקרים גורסים שולדמרשוולדמר ובעלי בריתו קשרו קשר לרצוח את המלך ולאחר מכין להטיל את החשד בבית המשפט על יריביהם. היסטוריון אחר, קאי הורבי, ציין שהרצח היה עשוי להיות על רקע מאבק שושלתי על כס המלכות הדני. היו אחרים שסברו שהייתה להם טענה שוות ערך או חזקה יותר לכתר מאשר אריק החמישי, כמו [[אריק השני, מלך נורווגיה]] ואחיו ויורשו, [[הוקון החמישי, מלך נורווגיה|הוקון החמישי]], שהיו נכדיו של [[אריק הרביעי, מלך דנמרק]].