חזנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפייסבוק
מ בוט החלפות: מוזיק, גרסת
שורה 32:
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] התמסדה החזנות האשכנזית באירופה, בעיקר הודות לפועלו של החזן [[שלמה זולצר]],<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אליהו שלייפר|שם=החזן שלמה זולצר והשפעתו מימיו ועד היום (הרצאה בכינוס השנתי השלושים וששה למוסיקה יהודית, חנוכה תשנ"ה)|כתב עת=דוכן: מאסף למוסיקה יהודית|כרך=י"ד|עמ=144 - 151|שנת הוצאה=תשנ"ו}}</ref> אשר קיבע את המוטיבים המסורתיים לנוסח התפילה והוסיף לחנים שניכרה בהם השפעות מודרניות מהיוצרים הקלאסיים של התקופה – [[פרנץ שוברט]], [[מקס ברוך]], ואחרים. המודרניזציה השפיעה גם על המעטפת החיצונית: החזן הולבש בבגדים מיוחדים, ובתי כנסת רבים העמידו לצידו מקהלה ששרה בסגנון שנשמע כנסייתי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אליהו שלייפר|שם=המאבק נגד המוסיקה של זולצר ולבנדובסקי במאה העשרים|כתב עת=דוכן: מאסף למוסיקה יהודית|כרך=ט"ו|עמ=152 - 167|שנת הוצאה=תש"ס}}</ref>
 
התקופה משלהי המאה ה-19 ועד אמצע [[המאה ה-20]] נחשבת ל"תור הזהב" של החזנות האשכנזית. פרחו בה חזנים ידועי שם כמו [[יוסל'ה רוזנבלט]], [[משה קוסביצקי]], [[מרדכי הרשמן]], [[זבולון קוורטין]], [[זיידל רובנר]], [[יוסף שליסקי]], [[לייב גלאנץ]], [[ישראל אלטר (חזן)|ישראל אלטר]] ואחרים. קטעי החזנות המקוריים שחיברו מהווים עד היום את ה"קאנון" של החזנות האשכנזית, וחזנים רבים תרמו את גירסתםגרסתם לקטעים אלה.
 
היכולת להעלות את היצירות על גבי תקליטים תרמה להפצת הז'אנר המוזיקלי לפינות רחוקות בעולם, ובמיוחד ב[[ארצות הברית]]. הריכוז היהודי הגדול שהתבסס באמריקה, משך אליו את גדולי החזנים אשר מצאו שם בית חם ומקום טוב ולהתפרסם. אחדים אף מצאו לנכון לתרום את כישוריהם אל מחוץ לבתי הכנסת, ובעיקר לאולמות ה[[אופרה]] ולבמות הבידור של [[ברודוויי (תיאטרון)|ברודוויי]].
שורה 57:
 
* Amit Klein, Changing Performance Styles of Twentieth Century Ashkenazi Cantorial Recitative, '''Analytical Approaches to World Music''', Vol. 3, No. 2, Published November 2014
*אליהו שלייפר, חמישים שנות חזנות בישראל - במה התקדמנו?, '''''דוכן: מאסף למוסיקהלמוזיקה יהודית''''' ט"ו (תש"ס), עמ' 17‑26.
 
==קישורים חיצוניים==