ג'אן גלאצו ויסקונטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ לויסקונטי->לוויסקונטי - תיקון תקלדה בקליק
שורה 10:
[[ולנטינה ויסקונטי]], בתם המשותפת של ויסקונטי ואשתו הראשונה, הייתה לימים אמו של [[שארל הראשון, דוכס אורליאן]] וסבתו של [[לואי השנים עשר, מלך צרפת]]. היא עברה להתגורר בחצר [[מלך צרפת]], שם הסתכסכה עם המלכה איזבו מבוואריה (אשת [[שארל השישי, מלך צרפת|שארל השישי]]), נכדתו של ברנבאו ויסקונטי. ולנטינה נאלצה לעזוב את [[פריז]] תחת מעטה [[רכילות]] ובשל כך איים ג'אן גלאצו ויסקונטי במלחמה על צרפת.
 
לאחר מותה של איזבל ב-[[1373]], נישא ויסקונטי בשנית, ב-[[2 באוקטובר]] [[1380]] לבת דודתו (בתו של ברנבאו), קתרינה. לזוג נולדו שני בנים, [[ג'אן מריה ויסקונטי]] ו[[פיליפו מריה ויסקונטי]]. בנוסף, היו לויסקונטילוויסקונטי עוד שני [[ממזר|בנים בלתי חוקיים]], גבריאלה מריה, בנה של [[פילגש]]ו, אגנס מנטגנצה ובן בשם אנטוניו{{הערה|[http://www.kleio.org/en/history/famtree/sforza/645.html עץ משפחה באתר קליאו.]}}.
 
מיד לאחר שהשתלט על מילאנו המשיך ויסקונטי והשתלט על ערי [[הליגה הלומברדית]], [[ורונה]], [[ויצ'נצה]] ו[[פדובה]] (אותה איבד ב-[[1390]]) ועל רוב [[עמק הפו]]. בכך החל להגשים רעיון של "אימפריה לומברדית", ככוח עצמאי גדול מול [[הרפובליקה של ונציה]], [[פירנצה]] ו[[מדינת האפיפיור]]. בשנת [[1395]] רכש את תואר הדוכס מאת [[ונצסלאוס, מלך הרומאים]] ב-100,000 [[פלורין איטלקי|פלורינים]]. הדבר הקנה לו את הגנת [[האימפריה הרומית הקדושה]] מפני צבאות שכנותיו. ב-[[1399]] יצא למסע עקוב מדם מול פירנצה והשתלט על [[פיזה]] ועל [[סיינה]]. ערב מותו ב-[[1402]] היו תחת שליטתו גם [[לוקה (עיר)|לוקה]], [[אסיזי]], [[פרוג'ה]] ו[[בולוניה]], אולם הוא מעולם לא הצליח לכבוש את [[עיר נמל|עיר הנמל]] החשובה [[ג'נובה]].