הבדלים בין גרסאות בדף "רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה"

'''[[מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה|מידות, שיעורים ומשקלות]]''' משמשים בתחומים [[הלכה|הלכתיים]] רבים. מהם שיעורי נפח שהשימוש בהם נוגע לאיסורי אכילה כגון אכילת מאכלות אסורות, וכן למצוות שבאכילה כגון אכילת מצוהמצווה בפסח ועוד.

בשיעור המידות בזמנינו ישנה מחלוקת בספרי האחרונים, בעקבות סתירות בחישוב המידות, ונאמרו לכך ישוביםיישובים שונים, מה שגרם לדעות שונות בחישוב המידות על פי שיעורי זמנינו. ידועות בעיקר שתי שיטות בחישוב המידות, שיטת ה'חזון איש' - המחמירה, ושיטת 'רבי חיים נאה' - מקילה.

כאמור ישנם דעות שונות בחישוב המידות בשיעורי זמנינו. מחלוקת זו מבוססת על סתירה בחישובים, הנזכרת לראשונה על ידי הרב [[יחזקאל לנדא]] בספרו של ה'[[נודע ביהודה]]', בין שיעור הארוך של האגודלים לשיעור הנפח של הזיתים והביצים. לדוגמאלדוגמה, בתלמוד נזכר כי ניתן למדוד את הגודל המינימום הנצרך לכשרותו של 'מקווה' באחד משני האופנים: האחד, שיעור אורך - אמה על אמה ברום שלוש אמות. והשני, שיעור נפח - ארבעים סאה. שני שיעורים אלו מוכרחים להיות תואמים. אולם בחישוב הדבר נמצא ששתי צורות מדידה אלה, אינם מסתדרים: על מנת להגיע למידדה מדויקת, נחלק את האמה לטפחים, ואת הטפח לאגודלים. בכל אמה יש שישה טפחים, ובכל טפח יש ארבעה אגודלים. זאת אומרת, שבאמה יש עשרים וארבעה אגודלים. אגודל אגודל ממוצע, על פי בדיקה שערך הנודע ביהודה הוא 2.4 ס"מ. אם נחשב את הנפח של מקוה כזה, נחלק לארבעים נגיע לשיעור של סאה. נחלק את התוצאה במאתיים שמונים ושמונה ונגיע לשיעור כזית. אולם זה יוצא בדיוק פי שניים מגודל זית ממוצע בן ימינו.

מידה תנאית. בשימוש למדידות הקשורות בבגדים ואריגים ([[אריגה]], [[טוויה]], [[תפירה]], [[צביעה]] וכיוצא בזה). מובאת בוריאציותבווריאציות שונות "רוחב הסיט", "מלוא רוחב הסיט", "מלוא הסיט".

יש מחכמי ישראל המבדילים בין הוריאציותהווריאציות השונות וקובעים ש'רוחב הסיט' ו'מלוא רוחב הסיט' הוא כמקובל, אך 'מלוא הסיט' הוא שיעור שישית זרת שהוא 2 אצבעות (חלק מה[[גאונים]] וה[[רמב"ם]]), או שיעור שליש זרת שהוא 4 אצבעות (גאונים אחרים).