הגדודים העבריים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המפלגה הסוציאל-רבולוציונית ==> המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית
שורה 23:
[[קובץ:Rutenberg initiative towards the establishment of Jewish battalions at the beginning of World War I Hebrew.pdf|ממוזער|220px|'''יוזמת פנחס רוטנברג להקמת גדודים עבריים עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה''' מאת מתתיהו מינץ, פגישת רוטנברג ובורוכוב ב[[מילאנו]] ב[[איטליה]]|page=2]]
כך נסע רוטנברג לאיטליה והקים שם ארגון למען המטרה היהודית. הרעיון הבסיסי היה שאם איטליה תכנס למלחמה לצד מדינות ההסכמה, הגדודים העבריים הראשונים יוקמו באיטליה.
גם [[דב בר בורוכוב]] הגיע לאיטליה מומ[[וינה|ווינה]], אחרי שהמשטרה האוסטרית הבהירה לבורוכוב כי מוטב לו לצאת מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אוסטרו הונגריה]], בת בריתה של גרמניה.{{הערה|מתתיהו מינץ, זמנים חדשים – זמירות חדשות (1914–1917), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת עם עובד, תשמ"ח-1988, עמ' 14}} במילאנו נפגשו רוטנברג ובורוכוב, אחרי שדוד גולדשטיין, איש [[פועלי ציון]] הפגיש ביניהם.{{הערה|יוזמת פנחס רוטנברג להקמת הגדודים העבריים, מינץ, עמוד 182}} בורוכוב חבר לרוטנברג והיה פעיל בהנהגת ארגון זה. בורוכוב הצליח לארגן לארגון לא רק יהודים אלא גם אינטלקטואלים, פוליטיקאים ושרים איטלקיים, כ[[לואיג'י לוצאטי]]. בשנת 1915 הם הצטרפו, אבל רוטנברג החליט לנסוע ל[[ארצות הברית]]. לפני כן נסע רוטנברג לעיר [[בארי (עיר)|בארי]] באיטליה, והזמין לשם את ז'בוטינסקי, בן-גוריון ובן-צבי כדי להציג לפניהם את התוכנית. בן-גוריון ובן-צבי סירבו לבוא ורק ז'בוטינסקי הגיע לפגישה עם רוטנברג, לפני נסיעת ז'בוטינסקי ללונדון כדי לפעול בלונדון. רוטנברג וז'בוטינסקי חילקו ביניהם את העבודה. רוטנברג יפעל בארצות הברית וז'בוטינסקי בבריטניה, משום שרוטנברג רצה להקים קונגרס יהודי בארצות הברית (בלתי ציוני).
 
לפי מינץ, רוטנברג הביא איתו חוברת [[מניפסט]] לארצות הברית, התחיל להשתתף בכנסים, אירגן ועד והתחיל להוציא עיתון לקונגרס היהודי. בורוכוב היה עורך העיתון, וגם כתב את המאמרים. על רקע זה פרץ עימות בין רוטנברג לבין בן-גוריון, שגם כן היה בארצות הברית והמשיך לתמוך באוריינטציה הטורקית. גם בן-צבי הלך עם בן-גוריון, אף על פי שלפי מינץ הקשר בין בן-צבי לבן-גוריון לא היה כל כך טוב בארצות הברית, משום שבן-גוריון הוציא ספר ולמעשה ייחס לעצמו את כל העשייה. לפי מינץ, אין חולק על כך שבן-גוריון המעיט בערכו של בן-צבי. בין בן-צבי לבורוכוב לא היה עימות, משום שבן-צבי היה בן עירו של בורוכוב, תלמידו וחברו הטוב, והם כיבדו האחד את השני.