סמואל בארבר – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
(פרנקלין דלנו רוזוולט ==> פרנקלין דלאנו רוזוולט)
מ (בוט החלפות: גרסת)
המבנה הכללי של היצירה ואופן התפתחותה כמוהו כקשת רחבה: פתיחה חרישית, התפתחות הדרגתית עד לשיא במרכזה לערך, ודעיכה איטית עד לסיום חרישי כמו בפתיחה. בארבר בנה את נושא היצירה המתמשך כולו בטכניקת ה'''[[סקוונצה|סקוונצות]]''', שבה קבוצת תווים או רעיון מלודי קצר חוזר על עצמו מעט גבוה או נמוך יותר בכל פעם. בהיותה טכניקה בסיסית ונפוצה, נמנעים מלחינים מלעשות בה שימוש מופרז, בעוד בארבר בחר לבסס יצירה שלמה עליה, תוך שהוא מצליח לשמור על מתח וריגוש לכל אורכה (9-10 דקות).
 
בהיותה יצירה בעלת מבנה פשוט, נעדרת טכניקה חדשנית או מורכבת, וחסרת כל תפנית מפתיעה ב[[הרמוניה]] או בקו המלודי, קשה להצביע על סוד קסמה. למרות זאת נחשב האדאג'ו לכלי מיתר לאחת היצירות המוכרות והאהובות לביצוע בקונצרטים (גם בגירסתובגרסתו הקולית) ובקולנוע. בין השאר הוא מושמע ב[[פסקול]] הסרטים "[[פלאטון]]", "[[איש הפיל (סרט)|איש הפיל]]", "[[אל נורטה]]" ו"[[השמן של לורנצו]]". כמו כן הפך האדג'ו להמנון הבלתי רשמי של ארצות הברית לימי אבל, והושמע עם מותם של הנשיאים [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]] ו[[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]].
 
== קישורים חיצוניים ==