שבע האמנויות החופשיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: צוי\1
שורה 36:
בזיהויין הספציפי של שבע החכמות ישנן כמה גרסאות בספרות היהודית המסורתית.
 
בפירושו של רבנו [[בחיי בן אשר]] (במאה ה14) על [[פרקי אבות]] (פרק ג, אות יח) מופיע הפירוט הבא של 'שבע החכמות' לפי סדרן: ההגיון, המספר, המידות, הטבע, התכונה, הניגון, האלוהות. המחבר מרחיב ומפרט מה עניינה של כל אחת משבע החכמות הללו. גם ה[[רמב"ן]] (במאה ה13) מפגין היכרות עם סדר לימוד המדעים שהיה מקובל בתקופתו, ומציין ששה תחומי לימוד ספציפיים החופפים בתוכנם ובסדרם את אלו שיצויינושיצוינו אחריו על ידי רבנו בחיי בן אשר. הרמב"ן מתאר את סדר לימוד החכמות האקדמי כך: "הם מבלין ימיהם בחכמת ההגיון כדי שלא יטעו בדרכי המופת. אחרי כן בחכמת הלמודים ומהם: חכמת המנין וחכמת המדות. התועלות המגעת מאלו לחכמת הגלגלים ... וכשיעתק לחכמת הניגון ... התועלת גדולה [של] אלו, הם שיבואו במחקר לחכמה שקורין 'מה שאחר הטבע' והיא חכמת האלהות".{{הערה|דרשת הרמב"ן: "תורת ה' תמימה".}}
 
רשימות רבניות מאוחרות יותר, בעיקר מן העת החדשה, של 'שבע החכמות', שוב אינן חופפות תמיד לשבע החכמות הספציפיות שנהגו באקדמיה הימי-ביניימית, עובדה המפגינה את השתרשותו העברית של המושג 'שבע חכמות' כמושג מופשט וכוללני הנוגע ל'חכמות הגויים', אף במנותק מהקשרו הריאלי המקורי. כך למשל בספר [[קול התור]] מונה אותן כך: