המשכן לאמנות על שם חיים אתר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג)
מ בוט החלפות: צוי\1
שורה 46:
חיים אתר עסק בכינוס ביטוייה השונים של היצירה היהודית לדורותיה ולאחריו פעל ברוח זו זוסיא עפרון. במובן זה סימן המשכן דרך עצמאית ושונה מדרכם של [[מוזיאון תל אביב]] ו[[מוזיאון ישראל]] שאימצו לאחר מכן תפיסה הרואה סתירה בין אמנות גבוהה ליהדות. תפיסה זו, שבאה לידי ביטוי במדיניות האיסוף והתצוגה של המוזאונים המרכזיים בישראל, שיקפה את רוח הזמן המקומית משנות הארבעים של המאה העשרים והתאפיינה בדחיקת ההקשר היהודי. מוסדות אמנות אלו בחרו להדגיש זהות מודרניסטית ולא נטו להתמודד עם זהות פרטית וקולקטיבית הקושרת אמנות ליהדות, פליטות או שואה. חיים אתר לעומת זה, בהיותו אמן ומנהל מוזיאון, האמין שהיצירה היהודית לדורותיה רלוונטית ליצירה העברית בארץ ישראל. ברוח תפיסה זו הפעיל אהרן ציזלינג רשת ארצית ובינלאומית של תומכים וידידים שסייעו במידע ובהשגת עבודות. בשנים אלו (שנות הארבעים והחמישים) ניכרה פעילות נמרצת להרחבת האוסף, ובמרוצת הזמן הוא היה לאחד האוספים החשובים בעולם בתחום האמנות היהודית.
 
סמוך לפתיחתו של המשכן לאמנות בבניינו החדש, כאשר האוסף שכן עדיין בצריף, פורסם עלון חדש למוזיאון ובו צוייןצוין כי "במשכן כבר מרוכזות מיצירותיהם של מרבית היהודים הפזורים בארצות תבל ומשוועים לגבולם" ברשימה של אמנים שעבודותיהם התקבלו לאוסף המוזיאון נמנו בשנת 1948 שמותיהם של 115 ציירים ופסלים, כולם אמנים יהודים מוכרים מהולנד, גרמניה, רוסיה, מזרח אירופה, צרפת, אנגליה, ארצות הברית, אוסטרליה וישראל, ועוד אוסף נרחב של אמנות עממית מכל תפוצות ישראל. בתערוכת הפתיחה של המבנה החדש הוצג אוסף מייצג של המוזיאון. בין האמנים החשובים הכלולים באוסף: מרוסיה: לויתן{{דרושה הבהרה}}, פסטרנק{{דרושה הבהרה}}, מהולנד: [[יוסף ישראלס|יזראלס]], מפולין: [[מאוריציו גוטליב]], מגרמניה: [[לסר אורי]], [[מקס ליברמן]].
 
=== יודאיקה ===