המשכן לאמנות על שם חיים אתר – הבדלי גרסאות

חיים אתר עסק בכינוס ביטוייה השונים של היצירה היהודית לדורותיה ולאחריו פעל ברוח זו זוסיא עפרון. במובן זה סימן המשכן דרך עצמאית ושונה מדרכם של [[מוזיאון תל אביב]] ו[[מוזיאון ישראל]] שאימצו לאחר מכן תפיסה הרואה סתירה בין אמנות גבוהה ליהדות. תפיסה זו, שבאה לידי ביטוי במדיניות האיסוף והתצוגה של המוזאונים המרכזיים בישראל, שיקפה את רוח הזמן המקומית משנות הארבעים של המאה העשרים והתאפיינה בדחיקת ההקשר היהודי. מוסדות אמנות אלו בחרו להדגיש זהות מודרניסטית ולא נטו להתמודד עם זהות פרטית וקולקטיבית הקושרת אמנות ליהדות, פליטות או שואה. חיים אתר לעומת זה, בהיותו אמן ומנהל מוזיאון, האמין שהיצירה היהודית לדורותיה רלוונטית ליצירה העברית בארץ ישראל. ברוח תפיסה זו הפעיל אהרן ציזלינג רשת ארצית ובינלאומית של תומכים וידידים שסייעו במידע ובהשגת עבודות. בשנים אלו (שנות הארבעים והחמישים) ניכרה פעילות נמרצת להרחבת האוסף, ובמרוצת הזמן הוא היה לאחד האוספים החשובים בעולם בתחום האמנות היהודית.

 

 

=== יודאיקה ===