גלישה אווירית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים
מ בוט החלפות: תכנ\1
שורה 14:
== היסטוריה ==
[[קובץ:Hanggliding03042006.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גלישה אווירית]]
העדות הראשונה לגלישה אווירית מגיעה מספרד משנת [[875]] לספירה. מרבית הגלשונים הראשונים שנבנו לא עוצבו באופן בטיחותי. הבעיה העיקרית הייתה שהחלוצים בתחום התעופה לא הבינו את העקרונות הבסיסיים שגרמו לכנפי הציפורים לעוף. רק בשנות השמונים המוקדמות של [[המאה ה-19]] הפיתוחים המדעיים והטכניים הרבים הובילו לכך שלראשונה החלו לייצר גלשונים אשר היו גם פרקטיים. [[אוטו ליליינטל]] מ[[גרמניה]] אשר החל לפעול בתחום זה משנת [[1874]], פעל רבות למען קידום התעופה והיה האדם הראשון שתיכנןשתכנן ובנה גלשון אוויר שיכול היה לשאת אדם. בשנת [[1891]] פיתח ה-[[דראוויצר גליידר]]. בהתבססו על חקירות שניהל על מעוף הציפורים הוא כתב ספר על [[אווירונאוטיקה]] (פורסם בשנת [[1889]]) ששימש מאוחר יותר, גם את [[האחים רייט]]. בשל תרומתו הרבה בתחום זה והמידע הרב שצבר בחקירות שניהל, ליליינטל נחשב לאחד האישים המוכרים והמשפעים ביותר מבין החלוצים בתחום התעופה. כלי התעופה אותו המציא מוכר כיום כגלשון אוויר.
 
בשנת [[1951]] [[פרנסיס רוגאלו]] וגרטרוד רוגאלו רשמו פטנט על כנף גמישה, אשר כונתה בהמשך [[כנף רוגאלו]]. בשנת [[1957]] סוכנות החלל האמריקאית [[נאס"א]] ערכה בדיקות מקיפות אשר נועדו לבדוק שימוש אפשרי בפטנט זה לצורך מערכת ההשבה של [[כמוסת חלל|כמוסות החלל]] של [[תוכנית ג'מיני]]. בהמשך מעצבי גלשוני האוויר שילבו את [[משטח האוויר]] הגמיש של כנף הרוגאלו בעיצוב הגלשונים, וכתוצאה מכך ייצרו את הקונפיגורציה המוצלחת ביותר של גלשוני אוויר בהיסטוריה.