הבדלים בין גרסאות בדף "סלון ספרותי"

נוספו 9 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ
(את ההסבר של התמונה, עריכה)
[[קתרין דה ראמבוייה]] הקימה את הסלון הספרותי הראשון בצרפת, מתוך מיאוס ברוח ההוללות של חצר המלוכה. היא הקפידה על חוקים נוקשים של "אבירות" בסלון שלה ועל גינוני חצר. הסלון, "[[אוטל דה ראמבוייה]]", פעל עד מותה ב-[[1659]].
 
ב[[גרמניה]] החלו להופיע סלונים ספרותיים ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], וגם שם הקפידו הבורגנים על חיקוי גינוני חצר של בית המלוכה. בתקופה ה[[רומנטיקה|רומנטית]] המוקדמת בלטו סלונים כגון אלה של [[קרולינה שלינג]] ושל [[רחל ורנהגן]]. בתקופת ה[[בידרמאייר]] מילאו סלונים כאלה תפקיד חשוב בשיח האינטלקטואלי, שלא היה קיים בזירה הציבורית. כך, סביב [[פרנץ שוברט]] בוב[[וינה|ווינה]] התפתחו ה"[[שוברטיאדה|שוברטיאדות]]" - הצגת העבודה ראשית בסלון פרטי, קבלת משוב ורק לאחר מכן הוצאתה לאור.
 
המארחות בסלונים הספרותיים היו נשות חברה אשר סביבן התרכז חוג ספרותי ואינטלקטואלי. התגובות לנשים אלו לא היו תמיד אוהדות. [[מולייר]], למשל, לעג לגינוניהן. עם זאת, בחברות שבהן מרבית האפשרויות לרכוש השכלה היו חסומות בפני נשים, מילאו הסלונים תפקיד חשוב ביצירת זהות, הענקת השכלה והעצמה לנשים שהשתתפו בהם.