רפואה מבוססת ראיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קלינים->קליניים - תיקון תקלדה בקליק |
מ בוט החלפות: צוי\1 |
||
שורה 4:
עם תום [[מלחמת העולם השנייה]] החלו מופנים תקציבים למחקרים ברפואה שאיפשרו את התפתחותה המהירה יחסית של הגישה המדעית ברפואה. המחקרים עסקו במקצועות יסוד רפואיים, [[ביולוגיה]], פתולוגיה, פיזיולוגיה וביוכימיה ואלו איפשרו את הבנת המכניקה של ה[[מחלה|מחלות]] ([[פתופיזיולוגיה]]) ואת הבנת המכניקה של ה[[תרופה|תרופות]]. הרפואה התבססה על ידע תאורטי בסיסי המשולב בניסיון הקליני של הרופאים, של ה"מומחים" לרפואה. ידע חדש נרכש דרך מחקרים שברובם היו [[מחקר תצפית|מחקרי תצפית]] ומספרם של המחקרים שפורסמו החל עולה בקצב מהיר.
למעשה, עלה מספרם של המחקרים המפורסמים עד כדי כך, שכבר ב־1995 העריכו שעל מנת שרופא ישאר מעודכן ברפואה כללית, עליו לקרוא תשעה עשר מאמרים מדי יום, 365 ימים בשנה וכל זאת כאשר זמנו הפנוי לקריאה מסתכם בשעה שבועית{{הערה|1=Sackett et al, 1996}}. ישנם אלפי כתבי-עת רפואיים העוסקים בתחומי מומחיות שונים, משנת 2005 נוספים למאגר המידע הרפואי מדליין {{כ}}(MEDLINE){{כ}} בכל יום עבודה 2,000-4,000 הפניות חדשות לפרסומים רפואיים, ב-2007 נוספו 670,000 הפניות חדשות{{הערה|1=מתוך [http://www.nlm.nih.gov/pubs/factsheets/medline.html MEDLINE Fact Sheet] כפי שאוחזר ב 7.5.2010.
חוקרים כמו האפידמיולוג הסקוטי [[ארצ'י קוקרן]] (Archie Cochrane), האמריקני ארוואן פיינסטיין (Arvan Feinstein) והקנדי דייוויד סאקט (David Sackett) קידמו שיטות מחקר תקפות יותר מאלו שהיו נהוגות והפכו את השימוש במחקרים רנדומליים מבוקרים לחותמת איכות למחקרים. שיטות אלו השיגו תשובות מחקריות שאינן מוטות כמו מחקרי תצפית ושאינן כפופות לסמכות המומחים שאינה [[מהימנות (שיטות מחקר)|מהימנה]].
| |||