מנת משכל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים
מאין תקציר עריכה
שורה 22:
# '''אובייקטיביות''' – מגוון השאלות יעמידו את כלל הנבחנים ב"קו זינוק" אחד, ולא יפלו חלק מהנבדקים על רקע שונותם החברתית, תרבותית ואישיותית. הערכת המבחן לא תושפע משיקולים סובייקטיביים של הבוחנים אלא תבוצע באופן אחיד.
# '''מהימנות''' – כשם שאינטליגנציה של אדם נחשבת לעקבית ויציבה, כך גם על תוצאות המבחנים להיות עקביות ויציבות בביצוע המבחנים בשנית או בנוסח מקביל.
# '''[[תוקף (מחקר)|תוקף]]''' – המידה שבה מבחני האינטליגנציה משקפים ביעילות את רמת האינטליגנציה של הנבדקים בהתאם לגילם. יחד-עם-זאת, לא הושגה הסכמה בקרב חוקרי האינטליגנציה על מהותה של יכולת זו. אם-כן, מבחני האינטליגנציה השונים בודקים יכולות שונות של האדם המפורשות באופן שונה על ידי חוקרים שונים. מכאן ש"תוקף" מתייחס ליכולתו של כל מבחן לשקף ביעילות את יכולות האדם הספציפיות שהוא מעוניין לבדוק, וזאת תוך הימנעות מהשפעות סביבתיות, תרבותיות ואישיותיות. (אנסטאזי, 1954; נבו: 1993).
 
==המבחן כיום==
שורה 32:
הבחינה בודקת רק את רמת ההבנה וה[[לוגיקה]] במספרים ו[[גאומטריה אוקלידית|הנדסת המרחב]], ולכן אינה מעידה על כישרון בתחומים אחרים, כגון [[מוזיקה]], [[ציור]], [[ספורט]] או יכולות חברתיות. כמו כן קבוצות מיעוטים רבות טוענות כי המבחנים מושפעים מהטיות תרבותיות ולכן הן מקבלות ציונים נמוכים יחסית.
 
יש המתייגים את האוכלוסייה על פי תחומי הציונים ל-"[[מחוננות|מחוננים]]", "עילויים", "גאונים", או "[[פיגור שכלי|מפגרים]]" ברמות שונות. חלוקה זו נובעת בעיקר מסיבות [[ביורוקרטיה|בירוקרטיות]] וה[[תוקף]]והתוקף שלה מוטל בספק. עם הזמן פוחת השימוש בחלק מקטגוריות אלה, בין השאר משיקולי [[תקינות פוליטית]].
 
==מבחנים נפוצים==