הערכה פסיכולוגית – הבדלי גרסאות

לצורך בחינת המצב הנוכחי של האדם, נערכת [[מדידה והערכה]] באמצעות [[מבחן|מבחנים]] וכלי הערכה שונים המועברים לאדם הנבדק. ישנו מגוון רחב של כלי הערכה פסיכולוגיים, לחלקם הוכחו ה[[מהימנות (שיטות מחקר)|מהימנות]] (עקביות המדידה) וה[[תוקף (מחקר)|תוקף]] (המבחן אכן בודק מה שהתכוון לבדוק), ולחלקם לא. כדי להתרשם מאיכות המידע שמפיק כלי מסוים, יש לבדוק את [[תחום הערכה (תורת המבחנים)|תחום ההערכה]] שלו לאור ה[[מדדים לבדיקות אבחון]] של [[תורת המבחנים]]. בנוסף, כדי לדעת האם ה[[ציון (הערכה)|ציונים]] שנמדדו במבחן מסוים תקינים או לא ביחס ל[[התפלגות נורמלית]] ב[[אוכלוסייה]], חייבת להיות אפשרות להשוות אותם ל[[נורמליות|נורמה]].

לפיכך, מתקיימים דיונים רבים בשדה הקליני לגבי שיטות חלופיות להערכה פסיכולוגית על פי המודל הרפואי. מודלים אפשריים שנדונים הם, למשל, "המודל הממדי", שמבוסס על מודלים בעלי [[תוקף (מחקר)|תוקף]] אמפירי של הבדלים בינאישיים (כמו [[מודל חמשת הגורמים]] של האישיות), או "המודל הפסיכו-חברתי" וה"[[המודל הביופסיכוסוציאלי|ביופסיכוסוציאלי]]", שלוקחים בחשבון גם מצבים אינטרסובייקטיביים משתנים. תומכי המודלים האלו טוענים שהם נותנים יותר גמישות אבחונית ותועלת קלינית, ללא הסתמכות (או הסתמכות פחותה) על הרעיון הרפואי של מחלה. אך הם גם מודים שהמודלים האלו עדיין לא חזקים מספיק כדי להיות בשימוש נרחב ונפוץ, וצריכים להמשיך ולהתפתח.