|
הביקורת ההיסטורית הייתה התחום הדומיננטי של ביקורת המקרא עד סוף [[המאה ה-20]], אז מבקרי המקרא החלו לעסוק יותר בחקר משמעות הטקסט ומקורותיו. עיסוק זה פיתח שיטות שונות שהתבססו על תחום [[תורת הספרות|הביקורת הספרותית הקלאסית]]. ביקורת מתקופתנו עוסקת יותר בנקודות מבט חדשות הנשענות על [[ספרות]] וגישות שונות מתחום ה[[סוציולוגיה]] מתוך מטרה להבין את הטקסט ואת העולם בו הוא נוצר.
==השערת התעודות==
{{ערך מורחב|השערת התעודות}}
''השערת התעודות''', או '''תורת המקורות''', או '''השערת ולהאוזן''' (על שם [[יוליוס ולהאוזן]], שהציע את הגיבוש הקלסי של התאוריה), היא ההשערה כי [[תורה|חמשת חומשי תורה]] נערכו על ידי איחוד של מספר תעודות קדומות יותר המהוות [[סיפר|נרטיבים]] עצמאיים, מקבילים ושלמים של אותם [[מיתוס]]ים. לרוב מקובל להגדיר ארבע תעודות אך המספר המדויק אינו החלק המרכזי של ההשערה.
ההשערה פותחה במאות [[המאה ה-18|ה-18]] ו[[המאה ה-19|ה-19]], בניסיון להבין את הסתירות בטקסט המקראי.
ארבעת המקורות המשוערים הם (מתוארכים לפי הצעתו של ולהאוזן, שהציע זאת לראשונה):
*'''[[המקור היהוויסטי]]''' (Jehovist – '''J'''): נכתב ב-950 לפנה"ס ב[[ממלכת יהודה]].
*'''[[המקור האלוהיסטי]]''' (Elohist – '''E''') : נכתב ב-850 לפנה"ס ב[[ממלכת ישראל]].
*'''[[האסכולה הדויטרונומיסטית|המקור הדברימי]]''' (Deuteronomist – '''D'''): נכתב ב-600 לפנה"ס בתקופת הרפורמה הדתית של [[יאשיהו]] ב[[ירושלים]].
*'''[[המקור הכהני]]''' (Priest – '''P''') : נכתב ב-500 לפנה"ס על ידי [[כהן|כהנים]] ב[[גלות בבל]].
על אף שתורה זו בוקרה רבות, במיוחד בסוף המאה ה-20, המינוח והתובנות שלה ממשיכים לספק את מסגרת התאוריות המודרניות לניתוח האופי ומקורותיה המרוכבים של התורה.
== התייחסות הממסד הדתי==
|