האישי הוא הפוליטי – הבדלי גרסאות

 

הטיעון "האישי הוא הפוליטי" שולל את התפיסה הפילוסופית המודרנית של הפרדה בין המרחב הפרטי לציבורי.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kristin A. Kelly|שם=Private Family, Private Individual: John Locke's Distinction Between Paternal and Political Power|כתב עת=Social Theory and Practice|כרך=Vol. 28, No. 3|עמ=361-380|שנת הוצאה=2002|קישור=http://www.jstor.org/stable/23562052?seq=14#fndtn-references_tab_contents}}}} הבסיס התאורטי להפרדה המודרנית בין פרטי לציבורי הונח על ידי הפילוסוף [[ג'ון לוק]], שטען שקיימים שני סוגים שונים של צרכים אנושיים, המתמלאים באמצעות שני מוסדות שונים ונפרדים: המשפחה והמדינה: הצורך האינטימי, הרגשי והמיני, מנגנונים של עזרה ותמיכה מתמלאים על ידי המשפחה. אלו הם צרכים טבעיים. ואילו הצורך בסדר חברתי, מניעת קונפליקטים ופתרון בעיות מתמלאים על ידי המדינה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=John Locke|שם=[[s:en:Two Treatises of Government|Two Treatises of Government]]|מו"ל=Awnsham Churchill|שנת הוצאה=|פרק=Second Treatise, section 77}}}}  

 

== המאמר של קרול האניש ==

 

 

השימוש הרחב באמרה החל באספות של קבוצות פמיניסטיות רדיקליות עם פרסום המאמר כחלק מביקורת על מבנה ה[[משפחה|משפחה הגרעינית]] וערכי המשפחה.{{הערה|שם=Harutyunyan2009p50|Angela Harutyunyan, Kathrin Hörschelmann, Malcolm Miles (2009) ''Public Spheres After Socialism'' [http://books.google.com/books?id=4tSjNwjax4YC&pg=PA50 pp.50-1]}}  האמרה הפכה למטבע לשון ביקורתית של [[פמיניזם רדיקלי|הפמיניזם הרדיקלי]], תוכניות ללימודי נשים ופמיניזם בכלל.{{הערה|"The great trust of radical feminist writing has been directed to the documentation of the slogan 'the personal is political.'" }}{{הערה|"At the heart of Women's Studies and framing the perspective from which it proceeds was the critical insight that 'the personal is political.'" }} בניגוד [[פמיניזם ליברלי|לפמיניזם הליברלי]] שביקש לפלס לנשים מקום במסגרות גבריות (זכות הצבעה, למשל), האמרה האישי הוא הפוליטי שמה זרקור על כך שהמסגרות הגבריות הן אלו שעיצבו את אי השוויון בחברה.