אורנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מחלוקת על הבעלות בקרקעות היישוב: ניסוח |
←מחלוקת על הבעלות בקרקעות היישוב: הוספת מקור |
||
שורה 28:
בסוף 1984 החל אכלוס היישוב ועד סוף 1985 גרו במקום כ-100 משפחות, אך מחלוקת על הבעלות בקרקעות היישוב, הביא לעיכוב בהתפתחותו. רוב הבעלות בקרקעות שרכשה חברת "דלתא" מחברת "דווקא" בכפר סניריא, לא נרשמו על שמה של "דלתא"{{הערה||שם=פסד}}. לאחר שתושבי הכפר טענו שהקרקעות נגזלו מהם במרמה, והם מעולם לא מכרו אותם. בדצמבר 1985 נפתחה חקירת משטרה לבדיקת הטענות של התושבים שהאדמות עליה נבנתה אורנית נגזלו מהם{{הערה|{{מעריב|אלי דנון|השר בר לב ביקר במפתיע|1985/12/17|00105}}; {{מעריב||המשך|1985/12/17|00911}}{{ש}}{{מעריב|ברוך נאה|הערבים מכרו האדמה והתלוננו שנגזלה כדי לא לחטוף כדור|1985/12/18|01301}}}}. המתווך הערבי שסייע ברכישה, אחמד עודה, נעצר בחשד לזיוף ומרמה{{הערה|{{כותרת ראשית|נעמי לויצקי|אורנית: הקרקע בוערת|1987/04/08|00500}}}}, ושני עורכי דין ישראלים הועמדו לדין{{הערה|{{מעריב|איה אורן|שני עורכי דין נאשמים במרמה וזיוף קרקעות ביו"ש|1989/02/28|01103}}}}.
בכדי לפתור את בעיית הקרקעות של היישוב, הוסכם שחברת "דווקא" תעביר קרקעות אחרות שהיו ברשותה לחברת "דלתא"{{הערה||שם=פסד}}. בנוסף סייע המדינה על יד הפקעת קרקעות בשטח היישוב המתוכנן, והכריזה עליהם כ[[אדמות מדינה]], בהתאם לחוק הירדני התקף ביהודה ושומרון. גם קרקעות פרטיות, שנמכרו ליזמים הוכרזו אדמות מדינה. זאת, במטרה למנוע את חשיפת זהות המוכרים{{הערה|שם=גלובס98|}}. חברת "דלתא" נרשמה מחדש כחברה ישראלית ב[[רשם החברות]] וקיבלה מעמד של "חברה משכנת"{{הערה|שם=מעריב1|}}. בתי היישוב נרשמו בספרי החכירה של החברה ותושבי אורנית נאלצו אז להסתפק ברישום החכירה בלבד, ולא בבעלות מלאה{{הערה|שם=גלובס98|}}. "דלתא" חתמה על חוזה עם המדינה, שעל פיו המשיכה להיות בעלת החזקה בקרקעות, והתחייבה להקים את כל התשתיות בישוב{{הערה|{{גלובס|דליה טל|אורנית: מי שנלחם עד הסוף בהיטלים - ניצח|682239|20 באפריל 2003}}}}.
===המשך התפתחות היישוב===
| |||