קורנטי – הבדלי גרסאות

'''איי קורנטי''' או '''ארכיפלג קורנטי''' ([[קרואטית]] '''Kornati'''; [[איטלקית]] '''Isole Incoronate''') הם קבוצה של כ-150 איים ושוניות (המספר המדויק משתנה בהתאם למקור) הממוקמים ב[[הים האדריאטי|ים האדריאטי]] ממערב ל[[שיבניק]] ב[[קרואטיה]]. האי הגדול ב[[ארכיפלג]], קורנט באורך של 25 ק"מ וברוחב של עד 2.5 ק"מ, העניק את שמו לקבוצה כולה, הנחשבת לארכיפלג האיים הצפוף ביותר ב[[הים התיכון|ים התיכון]].

בכמה גבעות על איי קורנטי נמצאו עקבות של יישובים וביצורים מ[[התקופה הנאוליתית|התקופה הנאוליתית]]. נראה כי האיים אוכלסו ב[[תקופת הברזל]] ובתקופת ה[[רומא העתיקה|רומאים]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] הקימו ה[[פרטיזן|פרטיזנים]] של [[יוסיפ ברוז טיטו|טיטו]] בית מלאכה לתיקון סירות.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.croatiatraveller.com/National%20Parks/Kornati.htm|הכותב=|כותרת=Croatia Traveller|אתר=Kornati Islands National Park|תאריך=}}</ref> }}

האיים היו שייכים בעבר לאצולת [[זאדר]] אך נקנו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] על ידי תושבי האי [[מורטר]] שהם בעלי 90% מהקרקע ותושבי האי [[דוגי אוטוק]] להם שייך יתר השטח. אף שתושבי קבע אינם מתגוררים עוד באיים, יש בו כ-300 בקתות המשמשות את בעלי השטח המגיעים אליהם מדי פעם. חלק משטח האיים מעובד ויש בהם מטעי עצי [[זית]], [[גפן|גפנים]], [[פרדס]]ים וגני ירק.

89 מהאיים בשטח של 49.66 קמ"ר בדרום הארכיפלג הוכרזו כ[[פארק לאומי]] בשנת [[1980]], ששטחו הכולל 220 קמ"ר. האיים עשויים מ[[אבן גיר]] מחלחלת המונעת תופעה של נגר עילי, ורק במקומות ספורים בוקעים מים מתוקים מהנוף ה[[קארסט]]י ונשפכים אל מי הים. מסיבה זו הצמחייה על האיים מועטה, למעט עשב ושיחים באזורים המוגנים על ידי הצוקים, ונופם צחיח ופראי. הפארק ידוע בצוקים החשופים שלו, המכונים "כתרים" (Krunama), שהארוך שבהם משתרע לאורך 1,350 מטר והגבוה שבהם מגיע לגובה של 82 מטר. בפארק מפותח גם ענף הצלילה בשל כך שהצוקים יורדים עד לעומק של 90 מטר מתחת לפני הים והמים עשירים בדגה.