חנינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MoriCher (שיחה | תרומות)
תוספת ודיוקים של ההגדרה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מחילה לפושעים}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=הליך בו ראש המדינה רשאי להעניק חנינה|אחר=נוהל בארצות הברית|ראו=חנינה נשיאותית}}
'''חנינה''' היא צעד שבו הגוף המוסמך (על-פי רוב ראש מדינה, דהיינו [[נשיא]] או [[מלך]]) מוחל לאדם שנאשם או הורשע בפלילים ומבטל בכך כל הליך משפטי רלוונטי, בין של [[חקירה משטרתית|חקירה]], [[משפט (העמדה לדין)|משפט]] או [[מאסר]]., בדרךוכן כלל,את ה[[רישום פלילי]] אם כבר נכתב בגיליון ההרשעות. לעיתים החנינה מאפשרת לאסיר לצאת מה[[כלא]], אך לעיתיםולעיתים היא כוללת רק הפחתה במידת העונש. לעיתיםכאמור, החנינה כוללתיכולה לבטל לא רק ביטולו שלאת עונשהעונש, אלא אף את ביטולההרישום הפלילי של ביצוע העבירה ומחיקתה מהרישום הפליליעצמה. על-פי רוב, סמכותו של ראש המדינה לתת חנינה היא מוחלטת, סופית, ולא נתונה ל[[ערעור]]. מסיבה זו, במדינות רבות מגבילים אותה על ידי כך שמחייבים כתנאי נוסף גם את הסכמתה של ועדה מיוחדת או של [[שר המשפטים]] (או שניהם). במדינות [[פדרציה|פדרטיביות]], הנשיא נותן חנינה למי שעברו על חוקים פדרליים ואילו ה[[מושל]]ים נותנים חנינה על כל פשע אחר. חנינה המונית נקראת '''אמניסטיה''' (Amnesty).
 
==סמכות החנינה==
מבחינה היסטורית, הופקדה סמכות החנינה בדרך כלל בידי ה"כתר", אשר לא נחשב לרשות נפרדת משלוש הרשויות, אלא עמד בראשה של כל אחת מהן. ברוב מדינות העולם, מופעלת סמכות החנינה בשיתוף עם רשות אחרת או אפילו עם שתי רשויות אחרות. בדרך כלל מופעלת הסמכות על ידי הרשות המבצעת ולעיתים קרובות גם בעזרת אנשי הרשות השיפוטית. עם זאת, קשה לקבוע לאיזה משלוש הרשויות שייכת סמכות זאת וייתכן שהפתרון הוא אמנם לראותה כמוסד שאין לסווגו עם אף אחת מרשויות אלו.
 
מקור הענקת החנינה שאוב{{הבהרה|לפני הגל לא הייתה חנינה?}} מגישתו של ה[[פילוסוף]] הגרמני [[הגל]], לפיה במדינה שוויונית צריכה להיות סמכות שהיא מעל למידת הדין, שתגלם במקרים מסוימים את מידת הרחמים. במדינות רבות הזכות לחון ניתנת למלוכה,. ובב[[ישראל]], הסמכות להעניק חנינה ניתנה ל[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]].
 
==חנינה בישראל==
שורה 68:
===סוגי חנינה===
====חנינה גורפת לעומת חנינה קצובה====
חנינה גורפת מבטלת את העונש וגם את ההרשעה בעבירה שהובילה לעונש. חנינה כזו מאפשרת לאישיות פוליטית לשוב ולשמש בתפקיד ציבורי, אף אם הורשעה בעבירה שיש עמה [[קלון (משפט)|קלון]]. חנינה זו חלה גם על עונשים מנהליים. לעומתה, חנינה קצובה היא קציבת עונשו של אדם, כלומר קיצורו. האחרונה יכולה להינתן גם לנאשם שנגזר עליו עונש מאסר עולם, באופן שייקצב עונשו, כך שיעמוד על 30 שנות מאסר לכל היותר. כמו כן, ניתן לבקש חנינה גם עבור עונשים פחותים בחומרתם, למשל בעבירות תעבורה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.lawguide.co.il/articles/8163/24723/|הכותב=עו"ד איילון בירנבוים|כותרת=כל האמת על בקשות חנינה: מהי בקשת חנינה וכיצד רצוי להגיש אותה?|אתר=LawGuide|תאריך=20 לפברואר 2020}}</ref>
 
====חנינה לאדם לעומת חנינה לקבוצה====