מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג)
מ ←‏הקמת המוזיאון: ממצאים ארכאולוגים -> ממצאים ארכאולוגיים, replaced: ממצאים ארכאולוגים ← ממצאים ארכאולוגיים
שורה 24:
 
==הקמת המוזיאון==
המתיישבים הראשונים בקיבוץ מצאו בשטחו ממצאים ארכאולוגיםארכאולוגיים שונים אותם נהגו לשמור בארגזים מתחת למיטותיהם. בעת [[מלחמת העצמאות]] נכבש היישוב והאוסף נשאר במקום בארגזים, המקום נכבש על ידי [[צבא סוריה]], ותכולת הארגזים עם הממצאים הארכאולוגים הושלכה על רצפת החדר אבל לא נשדדה. לאחר שתושבי הקיבוץ חזרו אליו הם ארגנו מחדש את הממצאים. אחת ה[[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] הקרויה "צלמית ונוס" נשרפה ומאז צבעה שחור. בשנת 1950 נפתח מוזיאון באחד ממקלטי הקיבוץ שריכז את כל הממצאים שנאספו במשך השנים על ידי חברי הקיבוץ, ובכך היה למוזיאון הראשון ל[[פרהיסטוריה]] בארץ ישראל. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עבר המוזיאון למקומו הנוכחי בצדו המזרחי של הקיבוץ במקום המשקיף על האתר הארכאולוגי ועל ה[[ירמוך]] שעל שמו נקראת התרבות שנמצאה. המבנה נבנה מכספי [[השילומים]] מגרמניה שקיבלו חברי הקיבוץ. ה[[אנתרופולוג]] [[רוברט ארדרי]] (Robert Ardrey ) תיאר את אוסף המוזיאון בספריו "הציווי הטריטוריאלי" ו-"ציידים כבני אדם".
 
בין השנים 1952-1949 נערכה באתר ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירה הארכאולוגית]] הראשונה בראשות [[משה שטקליס]]. שטקליס היה זה שכינה את התרבות בשם "התרבות הירמוכית" על שם נהר ה[[ירמוך]] שלגדותיו היא שכנה. חפירות נוספות באתר נערכו בין השנים 2004-1989 בראשות [[יוסף גרפינקל]]. הממצאים במוזיאון מבוססים על האוסף שנאסף על ידי חברי הקיבוץ ועל ממצאים מחפירות שטקליס.