מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות – הבדלי גרסאות

המתיישבים הראשונים בקיבוץ מצאו בשטחו ממצאים ארכאולוגיםארכאולוגיים שונים אותם נהגו לשמור בארגזים מתחת למיטותיהם. בעת [[מלחמת העצמאות]] נכבש היישוב והאוסף נשאר במקום בארגזים, המקום נכבש על ידי [[צבא סוריה]], ותכולת הארגזים עם הממצאים הארכאולוגים הושלכה על רצפת החדר אבל לא נשדדה. לאחר שתושבי הקיבוץ חזרו אליו הם ארגנו מחדש את הממצאים. אחת ה[[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] הקרויה "צלמית ונוס" נשרפה ומאז צבעה שחור. בשנת 1950 נפתח מוזיאון באחד ממקלטי הקיבוץ שריכז את כל הממצאים שנאספו במשך השנים על ידי חברי הקיבוץ, ובכך היה למוזיאון הראשון ל[[פרהיסטוריה]] בארץ ישראל. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עבר המוזיאון למקומו הנוכחי בצדו המזרחי של הקיבוץ במקום המשקיף על האתר הארכאולוגי ועל ה[[ירמוך]] שעל שמו נקראת התרבות שנמצאה. המבנה נבנה מכספי [[השילומים]] מגרמניה שקיבלו חברי הקיבוץ. ה[[אנתרופולוג]] [[רוברט ארדרי]] (Robert Ardrey ) תיאר את אוסף המוזיאון בספריו "הציווי הטריטוריאלי" ו-"ציידים כבני אדם".