תקיפת הכור הגרעיני בסוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 43:
[[נווט קרב|נווט הקרב]] [[עמנואל לוי]] תכנן את נתיב הטיסה ואת הצד המבצעי בתקיפה והשתתף בתקיפה עצמה.{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ui0WXOBmpaY&t=38s|הכותב=|כותרת=תקיפת הכור הסורי - הסרט המלא|אתר=youtube|תאריך=}}}}{{הערה|1={{וואלה!|מאיה הורודניצ'אנו|עמנואל השתתף בתקיפת הכור בסוריה - ונהרג בתאונה 3 שנים אחר כך|3144790|22 במרץ 2018}}}}{{הערה|1={{ynet|אלישע בן קימון|הנווט שתקף את הכור נהרג בטיסת אימונים|5187064|22 במרץ 2018}}}}{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://z.ynet.co.il/short/content/2018/nuclear-reactor/?externalurl=true|הכותב=אטילה שומפלבי|כותרת=היה כור ואיננו עוד|אתר=|תאריך=}}}}
 
 
ב-[[5 בספטמבר]] [[2007]] התכנס [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] בראשות ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] ודן בסוגיה. בהתאם להמלצת הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]] אישר הקבינט את תקיפת הכור. שרת החוץ, [[ציפי לבני]], שר הביטחון, [[אהוד ברק]], וראש ההממשלה אולמרט הוסמכו לבחור את עיתוי התקיפה ובהתאם להמלצת הרמטכ"ל אישרו תקיפה עוד באותו לילה.{{הערה|1=גל פרל פינקל, [http://digital-edition.makorrishon.co.il/Olive/ODN/Makor/TranslateArticle.aspx?doc=MKR%2F2020%2F03%2F27&entity=ar09402&ts=20200329hhnnss&uq=20200325110921 "אנחנו צריכים לתקוף הלילה"], [[מקור ראשון]], {{כ}} 27 במרץ [[2020]].}} את [[תקיפה אווירית|התקיפה האווירית]] ביצעו [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] של [[חיל האוויר הישראלי]]. בתקיפה השתתפו 4 מטוסי [[F-15I רעם]] מ[[טייסת הפטישים]] שב[[בסיס חצרים]], שני מטוסי [[F-16I סופה]] מ[[טייסת 119]] ושני מטוסי F-16I סופה מ[[טייסת 253]] מ[[בסיס רמון]]{{הערה|{{ערוץ 20|נועם אמיר|הותר לפרסום: כך השמידה ישראל את הכור הגרעיני בסוריה|הותר-לפרסום-כך-השמידה-ישראל-את-הכור-הגר|21 במרץ 2018}}}} וכן מטוס [[לוחמה אלקטרונית]], מ[[בסיס רמת דוד]]{{מקור|לא בפרסומים האחרונים}}. מטוסי ה-F-15I רעם הם מטוסי הקרב הכבדים והגדולים ביותר של חיל האוויר: הם בעלי כושר נשיאת חימוש גבוה וייעודם הוא [[הפצצה טקטית]] ואסטרטגית. תפקידם היה להפציץ את הכור עם מירב הפצצות הכבדות שנשאו. מטוסי ה-F-16I סופה הם [[מטוס קרב רב-משימתי|מטוסי קרב רב-משימתיים]] מתקדמים. תפקידם, בנוסף להפצצת הכור, היה ללוות את מטוסי ה-F-15I ולהגן עליהם מפני איומים שונים, וכן ליירט מטוסי אויב אם יוזנקו לעברם, אף על פי שההנחיה הייתה להימנע ככל האפשר מ[[קרב אווירי|קרבות אוויר]] בחתימה גבוהה.
 
המבצע החל ב-[[5 בספטמבר]], 22:30. המטוסים השמידו עמדת [[מכ"ם]] סורית{{הערה|שם=Aviatian Week|{{cite web|last=Fulghum|first=David A.|url=http://www.worldsecuritynetwork.com/Israel-Palestine/David-A.-Fulghum-and-Robert-Wall-/U.S.-Electronic-Surveillance-Monitored-Israeli-Attack-On-Syria|title=U.S. Electronic Surveillance Monitored Israeli Attack On Syria|publisher=World Security Network|date=November 27, 2007|accessdate=February 7, 2014|archivedate=February 7, 2014|archiveurl=//web.archive.org/web/20140207060836/http://www.worldsecuritynetwork.com/Israel-Palestine/David-A.-Fulghum-and-Robert-Wall-/U.S.-Electronic-Surveillance-Monitored-Israeli-Attack-On-Syria|deadurl=no}}}} ואז שיבשו את מערכת ההגנה האווירית הסורית באמצעות [[לוחמה אלקטרונית]], ובכך מנעו ממנה להבחין במטוסים התוקפים. בשעה 00:45 הפציצו המטוסים את הכור באמצעות מגוון של [[פצצה|פצצות]] מונחות [[GPS]] ו[[נשק מונחה#מערכות מונחות משגר|פצצות מונחות לייזר]]. הבחירה בשלושה סוגי חימוש נועדה למקרה שאחד הסוגים לא יתאים למשימה. בסופו של דבר, כל הפצצות פגעו במטרה וכל החימושים פעלו בהצלחה, ובסך הכל הופצץ הכור על ידי 17–18 [[טון TNT|טון]] [[חומר נפץ]]. הכור הושמד באופן בלתי הפיך, ו[[אמ"ן]] העריך שלא ניתן לשקמו.