אדם – הבדלי גרסאות

מאובני האדם המודרני הקדומים ביותר מחוץ לאפריקה נמצאו ב[[ארץ ישראל]], ב[[מערת מיסליה|מערת מיסְלִיָּה]] (כ-194 עד 177 אלפי שנים [[לפני זמננו]]), וכן ב[[מערת הגדי]] וב[[מערת הקפיצה]] (כ-120 עד 90 אלפי שנים לפני זמננו). ייתכן שמאובנים אלו מייצגים שלבים ראשונים של [[נדידת האדם הקדמון|הגירת האדם המודרני מחוץ לאפריקה]], שהותירו עדויות גנטיות מסוימות{{הערה|Bae, C.J., Douka, K. and Petraglia, M.D., 2017. [http://science.sciencemag.org/content/358/6368/eaai9067 On the origin of modern humans: Asian perspectives]. Science, 358(6368), p.eaai9067.|שמאל=כן}}. בתקופה מאוחרת יותר (לפני כ-60 עד 40 אלף שנה) נמצאו בישראל בעיקר מאובני ניאנדרטלים. לפני כ-60 עד 50 אלף שנה החלה הגירה נרחבת של האדם המודרני אל מחוץ לאפריקה, אשר יצרה את האנושות בת-זמננו. אחת הדוגמאות הקדומות ביותר לגל הנדידה המאוחר היא הגולגולת מ[[מערת מנות]] בישראל שגילה כ-55 אלף שנה. על פי הממצאים הגנטיים וממצאי המאובנים נראה כי בני-אדם מודרניים הגיעו לאוסטרליה לפני כ-60 אלף שנה, לאירופה לפני כ-40 אלף שנה ולאמריקה לפני כ-17 אלף שנה. הגירה בסירות לאיי [[הים התיכון]], לאיי [[פולינזיה]] ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] ול[[מדגסקר]] ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] התרחשה לפני אלפי שנים בלבד.

 

 

אבולוציה ממשיכה להתרחש בבני-אדם גם בימינו, אם כי קשה להבחין בה בפעולה משום שהשתלטות מוטציה חדשה על האוכלוסייה אורכת בדרך כלל אלפי שנים. נמצאו ראיות שקצב האבולוציה האנושית אף הואץ בעשרות אלפי השנים האחרונות, כתוצאה מהגידול באוכלוסייה המגדיל את מספר המוטציות החדשות המופיעות בה{{הערה|שם=הוקס2007|Hawks, J. et al. (2007) [http://www.pnas.org/content/104/52/20753.full "Recent acceleration of human adaptive evolution"]. '''Proceedings of the National Academy of Sciences'''. Vol. 104 (52), pp.20753-20758 DOI: 10.1073/pnas.0707650104|שמאל=כן}}. ברירה טבעית במשך אלפי השנים האחרונות מסייעת להסתגלות של בני-אדם לאורח חיים חקלאי{{הערה|שם=מתיסון-2015|Mathieson I. et al. (2015) [http://www.nature.com/articles/nature16152.epdf?referrer_access_token=zrPtTOD9zHsEFJlzUxrRxNRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0MnVrBcbOUxeDwMEyOFwmvxdndV3GwJP6NXwe5AOu3Qv-EhGjiAgbO3cLP83TL3qdCVAjkTSyg0eanGeSl1hYOrlnJyHJLjd9UMC1jB44cg7BixtfPK3QkvGmkxl6AydlAj_PHHIJyQq0Bb9kiPWX9nWVYJIBAVlf4IZnlf2G90TT9IMb7do8r5LbX5okSn2Jha2tY9p6xxNOhXu5Hy5HZz02oKsbVGpkMYo8iz76gj5JGKV6nGMzuPeZrOC4WtfbwulG83uJGdFZsP6kZ_6Ofa9GddzRCF-ytfyFWERKpdS7iP2fnAL9g0uNc7n4pBEcrcJnRk_mZ9KmsjVB9d6zn2gMKzR7oOGET00JaueuHl2A%3D%3D&tracking_referrer=www.nytimes.com "Genome-wide patterns of selection in 230 ancient Europeans"]. '''Nature'''. doi:10.1038/nature16152|שמאל=כן}}, למשל מוטציות המאפשרות למבוגרים [[רגישות ללקטוז|לעכל את סוכר החלב]] השתלטו בברירה טבעית על מרבית האוכלוסייה של חברות אנושיות המגדלות בהמות חלב, אך בחברות אנושיות שאינן צורכות מוצרי חלב אין למוטציות אלו יתרון ברירה, ושם הן עדיין נדירות{{