המחתרת הנורווגית – הבדלי גרסאות

הצלת יהודי נורווגיה על ידי המחתרת הנורווגית נותר שנוי במחלוקת. במהלך המלחמה, בעיקר בשנת 1942, כ-1,100 מהם הצליחו לברוח דרך חציית הגבול השוודי. חלקם נעזרו בחבריהם ושכניהם ונמלטו באופן פרטני, אך רובם, כ-900, נעזרו בארגונים מתנועת ההתנגדות בצורה כזאת או אחרת, וכך ניצלו. לאורך השנים, הדיון הפנים-נורווגי גיבש מגוון דעות לגבי פעילות המחתרת בנושא זה, אשר מתאפיינים בקוטביות יחסית נחרצת. מצד אחד, יש הטוענים כי בהתחשב בנסיבות הקשות של המצב, חברי תנועת ההתנגדות עשו מה שהיה ביכולתם לטובת היהודים והצלתם, תוך סיכון עצמי וניצול משאבים. מנגד, ישנם אלה המביעים ביקורת קשה כלפי פעילותם, באומרם כי פעילותה של המחתרת בנושא זה הייתה לא מספיק יעילה, והיא לא הייתה במקום גבוה מספיק בסדר העדיפויות של תנועת ההתנגדות. נושאים כגון אנטישמיות וקבלת ה'יהודי' באופן שווה ושייך בחברה הנורווגית לפני המלחמה ובמהלכה, אף מגדילים מורכבותו של דיון זה במרחב הנורווגי, ואין הסכמה הגמוניתהגמוניית בנושא זה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bruland, Bjarte, and Mats Tangestuen.|שם=The Norwegian Holocaust: changing views and representations|כתב עת=Scandinavian Journal of History : The Histories and Memories of the Holocaust in Scandinavia 36, no. 5 (2011}}}}