הבדלים בין גרסאות בדף "ביקורת המקרא"

הוסרו 986 בתים ,  לפני שנה
←‏צמיחת תחום המחקר: תמנגד לפסקה. היא מתמקדת במשהו מאוד ספציפי. אפשר להשתמש בהרצאות האלה כמקור המצביע עד כמה השערת התעודות מרכזית בדיון, גם למתנגדיה
(←‏צמיחת תחום המחקר: תמנגד לפסקה. היא מתמקדת במשהו מאוד ספציפי. אפשר להשתמש בהרצאות האלה כמקור המצביע עד כמה השערת התעודות מרכזית בדיון, גם למתנגדיה)
 
הביקורת ההיסטורית הייתה התחום הדומיננטי של ביקורת המקרא עד סוף [[המאה ה-20]], אז מבקרי המקרא החלו לעסוק יותר בחקר משמעות הטקסט ומקורותיו. עיסוק זה פיתח שיטות שונות שהתבססו על תחום [[תורת הספרות|הביקורת הספרותית הקלאסית]]. ביקורת מתקופתנו עוסקת יותר בנקודות מבט חדשות הנשענות על [[ספרות]] וגישות שונות מתחום ה[[סוציולוגיה]] מתוך מטרה להבין את הטקסט ואת העולם בו הוא נוצר.
 
בשנת [[2013]] התקיים הכנס המרכזי של 'מחקר הביקורת הדיאכרונית' ב[[ירושלים]], פרופסור [[ברוך שורץ]] ([[פרופסור]] בחוג למקרא ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]) נדרש בו למורכבות הגדרת "מקור" בהקשר של המחקר הדיאכרוני:
"כשאנחנו אומרים "מקור", למה אנחנו מתכוונים? טקסט? מסורת? מסד נתונים? אסכולה הגותית? תיאולוגיה? קבוצה של סופרים? סגנון ספרותי? אולי כוונתנו רק לאוצר-מילים ולא יותר מכך? סבורני שכל אחד מאתנו משתמש במילה "מקור" כדי לציין בדיוק את מה שהוא רוצה שהיא תציין; צלו של [[המפטי דמפטי]]"{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=PHYKPSE6iZc סרטון ההרצאה]}}.
 
== התייחסות הממסד הדתי==