הזכות לפרטיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למשרד התחבורה
הוספת הזכות לפרטיות במשפט הבין לאומי וויקיזציה בסיסית
שורה 43:
* "[[אין לי מה להסתיר]]": לפי טיעון פופולרי זה מי שזקוק לפרטיות הוא רק מי שמבקש להסתיר מידע שלילי שחשיפתו תזיק לו (כגון עבריינים). אזרחים [[נורמה|נורמטיביים]] ושומרי חוק לא צריכים להגן על פרטיותם משום שפגיעה בה לא יכולה להזיק להם.{{הערה|Daniel J. Solove, "'I've Got Nothing to Hide' and Other Misunderstandings of Privacy", Yale Law School, 2007.|שמאל=כן}} אולם טענה זו נשמעת לרוב על ידי מי שנמצא בזרם המרכזי בחברה (ה[[מיינסטרים]]), הקובע את הנורמה ומשפיע בכך על גבולות החוק. טענה זו מתעלמת מכך שגם כאשר ברצוננו להסתיר דבר מה, אין משמעות הדבר שהמעשה אסור או פסול. לדוגמה, אין דבר פסול בעירום, ובכל זאת רוב האנשים לא היו מעוניינים להיחשף בעירום.{{הערה|Solove, 2007, p. 750|שמאל=כן}} יתר על כן, לפי [[:en:Bruce Schneier|ברוס שנייר]]{{הערה|[http://www.schneier.com אתר האינטרנט של ברוס שנייר]}} פרטיות היא מושג רחב יותר מ[[סודיות]] והסתרה - היא זכות אנושית אינהרנטית ונדרשת לצורך שמירה על [[כבוד האדם]].{{הערה|Bruce Schneier, Security Matters - [http://www.wired.com/politics/security/commentary/securitymatters/2006/05/70886 The Eternal Value of Privacy], Wired, May 18, 2006|שמאל=כן}} גם [[מיכאל בירנהק]] מציין כי הפרטיות לא מגנה רק על מידע סודי אלא מהווה את ה[[חירות האדם|חירות]] שלא להיות נעקב. המעקב מגביל את החופש שלנו לנסות, לטעות ולתהות לגבי מי שאנחנו ויוצר קונפורמיזם בהתנהגות ובהחלטות.{{הערה|בירנהק, 2010, עמ' 162}} קשה לאדם לפתח דעות, אם הוא חשוף כל העת ונתון למעקב ולביקורת.
 
== היחס בין הזכות לפרטיות במשפטלבין זכויות העבריאחרות ==
דוגמה להעדפת הזכות לפרטיות ניתן למצוא ביחס לעיקרון פומביות הדיון אשר מזה שנים רבות הושרש גם בפסיקה כעקרון חוקתי על חוקי, זאת בהסתמך על סעיף 3 ל[[חוק יסוד: השפיטה]]. לאחר כינון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קבע בית המשפט העליון, כי עיקרון הפומביות, חרף חשיבותו, נסוג מפני הזכות לפרטיות:"אין לראות בפומביות הדיון עיקרון מוחלט. זהו עיקרון יחסי. עליו לסגת לעיתים מפני זכויות ואינטרסים נוגדים. אחד מאותם זכויות ואינטרסים הוא הפרטיות. אף זכות זו היא בעלת מעמד חוקתי-על-חוקי (סעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו)".{{הערה|(בג"ץ 1435/03 בית-הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה נ' נציבות שירות המדינה, נח (1) 529)}}
זכותו של האדם לפרטיות מופיעה [[המשפט העברי|במשפט העברי]] במגוון הקשרים ותחומים.
 
במקרה אחר איזן בית המשפט בין הזכות לפרטיות לבין האינטרס הציבורי בהעמדה לדין של חשודים בעבירות פליליות:"ביזוי וביוש אלה מותרים הם רק כאשר נועדו לתכלית ראויה, משמדובר בחשד של עבירה פלילית, שיש למונעה או לגלותה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש:הכול לפי נסיבות כל מקרה ומקרה - כגון מטרת עריכתו של החיפוש, טיבה של העבירה בה הוא נחשד, קיומה של שעת חירום, ההצדקה לעריכתו של החיפוש, אופן עריכתו, מקום עריכתו וכיוצא באלה."{{הערה|בש"פ 2145/92 מדינת ישראל נ' ויקטור גואטה, פ"ד מו (5) 704.}}
סוגיות במשפט העברי:
 
* במסכת [[בבא בתרא]] דנה המשנה (פרק ג,ז) על איסור פתיחת או הרחבת חלון בבית כשמיקום החלון בבית, מקביל לחלון הנמצא בבית שכן. כשנשאל ב[[גמרא]] ({{בבלי|בבא בתרא|ס|א}}) מה המקור לדין זה, עונה [[רבי יוחנן]], שהמקור מהפסוק 'וישא [[בלעם]] את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו'. מה ראה בלעם בישראל ? ועונה- ראה שאין פתחי אוהליהן מכוונין זה לזה (מפאת הצניעות). אמר (בלעם): ראויים הללו שתשרה עליהם שכינה. באותו מקום מכנה הגמרא את הנזק בפתיחת החלון "[[היזק ראיה]]"
במקרה קיצוני, אף נערך איזון מעניין בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לחיים: "מכאן, שגם לחולה במחלה העלולה לסכן נפשות - ואוסיף משל עצמי; על אחת כמה וכמה לחולה שכזה - שרירה, קיימת ועומדת זכות בסיסית לחיות חייו בכבוד, לבוא במגע עם אחרים ולקיים יחסי-מין כאוות נפשו, ובלבד שהדבר אינו אסור בחוק. אין זאת אומרת שזכותו המכובדת של זה גוברת על זכותם הבסיסית של אלה הבאים עמו במגע להוסיף לחיות ולהתקיים, להיות מעודכנים מפני מחלתו הקשה שבהתפשטותה עלולה ממש לאוכלם עד נפש".{{הערה|ת"פ 1326/92 מדינת ישראל נ' אברהם פלנסיה, נו (4) 397.}} ניתן לראות שלאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בתי המשפט נדרשו לפרשנות שיפוטית רחבה יותר באשר לחקיקה הקיימת של הכנסת (למשל חוק הגנת הפרטיות). כמו כן, הם נדרשו לתת לזכות לפרטיות משקל רב יותר ולהתחשב בה יתר על המידה כאשר התנגשה עם זכויות אחרות .
* כניסה לבית ללא רשות - "מכאן לא יכנס אדם לבית חברו אלא אם יאמר לו: 'הכנס'; [[קל וחומר]] מ[[משה]]" (מדרש לקח טוב, המכונה פסיקתא זוטרתא, ל[[ויקרא]], א, א)
 
* כניסת נושה לבית חייב- "כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו. '''בחוץ''' תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה" ({{תנ"ך|דברים|כד|י|יא|קצר=כן}})
== הזכות לפרטיות במשפט הבינלאומי[<nowiki/>[[משתמש:Hodaya baruch|עריכת קוד מקור]] | [[משתמש:Hodaya baruch|עריכה]]] ==
* [[לשון הרע]]- "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר" ({{תנ"ך|משלי|יא|יג|קצר=כן}}).
הזכות לפרטיות קבועה בסעיף 12, ב[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]] 1948, '''״לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים, במשפחתו, במעונו, בחליפת מכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב, כל אדם זכאי להגנת החוק בפני התערבות או פגיעה באלה״.''' כמו כן, הזכות לפרטיות מפורטת בסעיף 17 ב[[האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות|אמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות]] 1966, וכתובה באופן זהה להצהרה הבינלאומית משנת 1948.
* [[חרם דרבנו גרשום]] לעניין חיטוט במסמכים פרטיים ,(שו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ד סימן אלף סעיף כב) מובא: "חרם שלא לראות בכתב חברו ששולח לחברו בלא ידיעתו...". [[חיים פלאג'י]] הרחיב בשו"ת חקקי לב, חלק יורה דעה, סימן מ"ט כי הפותח וקורא מכתב של חברו ללא ידיעתו הוא כגונב את "מצפוני ומסתרי לבו" ובכך עובר על האיסור של גונב דעת הבריות, [[ישראל יעקב חגיז]] כתב בשו"ת "הלכות קטנות", חלק א' סימן רע"ו: "אסור לפתוח איגרת חבירו משום שיש איסור לבקש ולחפש מסתרותיו של חבירו ומה ההבדל בין 'לא תלך רכיל" לאחרים, או לעצמו", כלומר האיסור הוא גם מחשש הליכת רכיל
* חיפוש בבגדי אדם- חיפוש לבדוק שלא גנב (תוספתא שקלים ב, ב),ישנה מחלוקת בין [[ר' עקיבא]] הסובר שאין מבזין אדם בחיפוש, שעריכת חיפוש על גופו של אדם, אינה ישרה בעיני בני אדם. לעומתו סובר [[ר' ישמעאל]] שיש לערוך חיפוש כדי לוודא, שלא מעל אותו אדם ונפסק כרבי עקיבא, שאין לערוך חיפוש ([[רמב"ם]], הלכות שקלים, ב, י)
 
== הזכות לפרטיות במשפט הישראלי ==
 
=== הזכות לפרטיות כזכות חוקתית ===
המשפט הישראלי מכיר בהגנה על הזכות לפרטיות, שזכתה למעמד של זכות יסוד המנויה ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], וכן ב[[חוק הגנת הפרטיות]]. חוקים שונים מוסיפים הגנות נוספות בהקשרים מסוימים, בעוד שחוקים אחרים, בעיקר בקשר לפעילות של אכיפת חוק ופעולות שלטוניות, מצמצמים או מסייגים את ההגנה על הזכות לפרטיות, לשם הגנה על אינטרסים ציבוריים שונים.
שורה 90:
פגיעה בפרטיות היא [[עבירה פלילית]] ו[[עוולה]] אזרחית. החוק קובע [[פיצוי]] ועונש מרבי של חמש שנים בגין פגיעה בפרטיות. פגיעה בפרטיות עשויה להיות מותרת, לפי סעיף ההגנות שבחוק ({{סחפ|חוק הגנת הפרטיות|סעיף 18|סעיף 18}}), אם הפרסום היה אמת והיה בו עניין ציבורי המצדיק אותו או הייתה קיימת חובה מקצועית לפרסמו.
 
==== [[חוק האזנת סתר|חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979]] ====
 
: החוק קובע כי האזנת סתר שלא על פי היתר כדין היא עבירה פלילית ({{סחפ|חוק האזנת סתר|סעיף 2|סעיף 2}}). החוק מאפשר קבלת היתר להאזנת סתר מבוקרת בנסיבות של ביטחון המדינה ({{סחפ|חוק האזנת סתר|סעיף 4|סעיפים 4}} {{סחפ|חוק האזנת סתר|סעיף 5|ו-5}}), ולמניעת עבירות ולגילוי עבריינים ({{סחפ|חוק האזנת סתר|סעיף 5|סעיפים 6}} {{סחפ|חוק האזנת סתר|סעיף 7|ו-7}}). על חוק זה נאמר: "האינטרס הברור המוגן בחוק זה הוא צנעת הפרטיות של האדם. הגנה של ממש על זכותו החוקתית לפרטיות" חוק זה בא להסדיר את ההתנגשות בין הזכות לפרטיות וזכות האדם לביטחון.
 
==== [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996]] ====
 
: החוק מסדיר את סוגיית החיפוש בגופו ועל גופו של חשוד, ומבדיל בין חיפוש חיצוני לפנימי. חוק זה כחלק מחוק -מעצר וחיפוש, חוקק בעקבות פסיקתו של בית המשפט העליון ובעקבות קבלת [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]].
 
==== [[חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]] ====
 
: החוק מסדיר את זכויות החולה ובין השאר קובע את זכותו לפרטיות בכל שלבי הטיפול ({{סחפ|חוק זכויות החולה|סעיף 10|סעיף 10}}) ואת שמירת המידע הנוגע לטיפול בו ({{סחפ|חוק זכויות החולה|סעיף 19|סעיף 19}}).
 
==== [[חוק מידע גנטי|חוק מידע גנטי, התשס"א-2000]] ====
 
: החוק מסדיר עריכת בדיקות גנטיות ומתן [[ייעוץ גנטי]], ובין השאר קובע הוראות בדבר הגנת הנבדק לפרטיות לגבי המידע הגנטי המזוהה, העברת המידע הגנטי לאחר בניגוד לרצון הנבדק ({{סחפ|חוק מידע גנטי|סעיף 19|סעיפים 19}} {{סחפ|חוק מידע גנטי|סעיף 20|ו-20 לחוק}}), והוראות מיוחדות לעניין השימוש במידע גנטי על ידי רשויות הביטחון ({{סחפ|חוק מידע גנטי|פרק ז|פרק ז' לחוק}}). כמו כן מסדיר החוק את התנאים לעריכת בדיקה גנטית לקביעת ממצאים בדבר קשרי משפחה של אדם ("בדיקה גנטית לקשרי משפחה").
 
==== [[חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]] ====
 
: חוק חופש המידע קובע כי רשות ציבורית לא תמסור "מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ... אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין". וכן "אכן, ניתן לראות בחופש המידע, מזה, והזכות לפרטיות, מזה שתי זכויות שוות-מעמד, אשר האיזון ביניהן צריך להתבטא במתן מרחב מחיה של זכות אחת לרעותה. כשם שהוכרו חופש ההפגנה והזכות לפרטיות כזכויות שוות - מעמד, שנוסחת האיזון ביניהן תיקבע גם בהתאם לנסיבות העניין בכללן, כך ראויה להיות הגישה העקרונית בעת דו-קרב בין חופש המידע לבין הזכות לפרטיות".
 
==== [[חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] ====
 
: {{סחפ|חוק בתי המשפט|סעיף 70|סעיף 70 לחוק}} על פרסום מידע מדיון שהתנהל בדלתיים סגורות ומאפשר לבית המשפט למנוע פרסומים על נאשמים. בין היתר, נקבע בסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט כי בית המשפט רשאי להורות על איסור פרסום בנסיבות מסוימות עקב חשש מפגיעה בפרטיות: "בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על ביטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם".
 
====[[חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]]====
שורה 117 ⟵ 123:
 
===פסקי דין מרכזיים בישראל===
 
* ד"נ 9/83 '''ועקנין נ' [[בית דין צבאי|בית הדין הצבאי]] לערעורים''', פ"ד מב(3) 837.
* רמי מור נ' ידיעות אינטרנט{{הערה|[http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML4.nsf/DFA2F4FBD9E84AF8422572C50055A811/$FILE/7BB5417FD8042A96422572BC0024068B.html?OpenElement בר"ע 850/06 (חיפה)] רמי מור נ' ידיעות אינטרנט מערכות אתר ynet -מערכת הפורומים וברק אי.טי. סי. (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ}}: במסגרתו התוו לראשונה אמות המידה לחשיפת זהותם של משתמשים אנונימיים בתביעות [[לשון הרע]].
שורה 122 ⟵ 129:
* ביום 8.2.2011 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין תקדימי לעניין פרטיות [[דואר אלקטרוני]] במקום העבודה, בפרשת [[פסק דין טלי איסקוב|איסקוב נגד הממונה על חוק עבודת נשים]].{{הערה|[http://www.glima.info/verdicts/8-2-2011.pdf ע"ע 90/08 טלי איסקוב ענבר ואח' - מדינת ישראל, הממונה על חוק עבודת נשים ואח'].}}
 
== היחס בין הזכות לפרטיות לבין זכויותבמשפט אחרותהעברי ==
זכותו של האדם לפרטיות מופיעה [[המשפט העברי|במשפט העברי]] במגוון הקשרים ותחומים.
דוגמה להעדפת הזכות לפרטיות ניתן למצוא ביחס לעיקרון פומביות הדיון אשר מזה שנים רבות הושרש גם בפסיקה כעקרון חוקתי על חוקי, זאת בהסתמך על סעיף 3 ל[[חוק יסוד: השפיטה]]. לאחר כינון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קבע בית המשפט העליון, כי עיקרון הפומביות, חרף חשיבותו, נסוג מפני הזכות לפרטיות:"אין לראות בפומביות הדיון עיקרון מוחלט. זהו עיקרון יחסי. עליו לסגת לעיתים מפני זכויות ואינטרסים נוגדים. אחד מאותם זכויות ואינטרסים הוא הפרטיות. אף זכות זו היא בעלת מעמד חוקתי-על-חוקי (סעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו)".{{הערה|(בג"ץ 1435/03 בית-הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה נ' נציבות שירות המדינה, נח (1) 529)}}
 
סוגיות במשפט העברי:
במקרה אחר איזן בית המשפט בין הזכות לפרטיות לבין האינטרס הציבורי בהעמדה לדין של חשודים בעבירות פליליות:"ביזוי וביוש אלה מותרים הם רק כאשר נועדו לתכלית ראויה, משמדובר בחשד של עבירה פלילית, שיש למונעה או לגלותה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש:הכול לפי נסיבות כל מקרה ומקרה - כגון מטרת עריכתו של החיפוש, טיבה של העבירה בה הוא נחשד, קיומה של שעת חירום, ההצדקה לעריכתו של החיפוש, אופן עריכתו, מקום עריכתו וכיוצא באלה."{{הערה|בש"פ 2145/92 מדינת ישראל נ' ויקטור גואטה, פ"ד מו (5) 704.}}
* במסכת [[בבא בתרא]] דנה המשנה (פרק ג,ז) על איסור פתיחת או הרחבת חלון בבית כשמיקום החלון בבית, מקביל לחלון הנמצא בבית שכן. כשנשאל ב[[גמרא]] ({{בבלי|בבא בתרא|ס|א}}) מה המקור לדין זה, עונה [[רבי יוחנן]], שהמקור מהפסוק 'וישא [[בלעם]] את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו'. מה ראה בלעם בישראל ? ועונה- ראה שאין פתחי אוהליהן מכוונין זה לזה (מפאת הצניעות). אמר (בלעם): ראויים הללו שתשרה עליהם שכינה. באותו מקום מכנה הגמרא את הנזק בפתיחת החלון "[[היזק ראיה]]"
* כניסה לבית ללא רשות - "מכאן לא יכנס אדם לבית חברו אלא אם יאמר לו: 'הכנס'; [[קל וחומר]] מ[[משה]]" (מדרש לקח טוב, המכונה פסיקתא זוטרתא, ל[[ויקרא]], א, א)
* כניסת נושה לבית חייב- "כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו. '''בחוץ''' תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה" ({{תנ"ך|דברים|כד|י|יא|קצר=כן}})
* [[לשון הרע]]- "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר" ({{תנ"ך|משלי|יא|יג|קצר=כן}}).
* [[חרם דרבנו גרשום]] לעניין חיטוט במסמכים פרטיים ,(שו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ד סימן אלף סעיף כב) מובא: "חרם שלא לראות בכתב חברו ששולח לחברו בלא ידיעתו...". [[חיים פלאג'י]] הרחיב בשו"ת חקקי לב, חלק יורה דעה, סימן מ"ט כי הפותח וקורא מכתב של חברו ללא ידיעתו הוא כגונב את "מצפוני ומסתרי לבו" ובכך עובר על האיסור של גונב דעת הבריות, [[ישראל יעקב חגיז]] כתב בשו"ת "הלכות קטנות", חלק א' סימן רע"ו: "אסור לפתוח איגרת חבירו משום שיש איסור לבקש ולחפש מסתרותיו של חבירו ומה ההבדל בין 'לא תלך רכיל" לאחרים, או לעצמו", כלומר האיסור הוא גם מחשש הליכת רכיל
* חיפוש בבגדי אדם- חיפוש לבדוק שלא גנב (תוספתא שקלים ב, ב),ישנה מחלוקת בין [[ר' עקיבא]] הסובר שאין מבזין אדם בחיפוש, שעריכת חיפוש על גופו של אדם, אינה ישרה בעיני בני אדם. לעומתו סובר [[ר' ישמעאל]] שיש לערוך חיפוש כדי לוודא, שלא מעל אותו אדם ונפסק כרבי עקיבא, שאין לערוך חיפוש ([[רמב"ם]], הלכות שקלים, ב, י)
 
== הזכות לפרטיות במשפט מדינתי זר ==
במקרה קיצוני, אף נערך איזון מעניין בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לחיים: "מכאן, שגם לחולה במחלה העלולה לסכן נפשות - ואוסיף משל עצמי; על אחת כמה וכמה לחולה שכזה - שרירה, קיימת ועומדת זכות בסיסית לחיות חייו בכבוד, לבוא במגע עם אחרים ולקיים יחסי-מין כאוות נפשו, ובלבד שהדבר אינו אסור בחוק. אין זאת אומרת שזכותו המכובדת של זה גוברת על זכותם הבסיסית של אלה הבאים עמו במגע להוסיף לחיות ולהתקיים, להיות מעודכנים מפני מחלתו הקשה שבהתפשטותה עלולה ממש לאוכלם עד נפש".{{הערה|ת"פ 1326/92 מדינת ישראל נ' אברהם פלנסיה, נו (4) 397.}} ניתן לראות שלאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בתי המשפט נדרשו לפרשנות שיפוטית רחבה יותר באשר לחקיקה הקיימת של הכנסת (למשל חוק הגנת הפרטיות). כמו כן, הם נדרשו לתת לזכות לפרטיות משקל רב יותר ולהתחשב בה יתר על המידה כאשר התנגשה עם זכויות אחרות .
 
=== הזכות לפרטיות במשפט הזרהאמריקאי ===
הגנת הפרטיות ב[[ארצות הברית]] שונה מאוד מזו שבישראל. ההגנה שם מתמקדת במישור החוקתי, כלומר ביחסים שבין המדינה לאזרח. פסק הדין המרכזי והמנחה בארצות הברית הוא פס"ד Katz, שהגדיר פרטיות כ'''ציפייה סבירה לפרטיות'''. פסק הדין מורה שיש לבחון האם לאדם הספציפי יש ציפייה לפרטיות, והאם ציפייה זו סבירה. כך, למשל, בתוך ביתו יש לאדם ציפייה סבירה לפרטיות. לעומת זאת, במישור הפרטי, שבין אדם לאדם אחר, או בין תאגיד לאדם, כמעט שאין הגנה על הזכות לפרטיות. לכן, איסוף מידע על ידי תאגיד על אזרחים איננו בכלל עניין של פרטיות שם.
 
=== פסקי דין מרכזיים בארצות הברית ===
ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], לעומת זאת, יש הגנה חזקה מאוד על הפרטיות, גם ביחסי האזרח מול המדינה וגם ביחסיו של הפרט עם תאגידים ואנשים פרטיים אחרים. דירקטיבה משנת 1995 קובעת משטר מפורט של איסוף מידע אישי, עיבודו, העברתו אל מחוץ לאיחוד האירופי ועוד. בחודש מאי 2018 צפויה להיכנס לתוקף הסדרה חדשה בנוגע לשמירה על הפרטיות של אזרחי האיחוד האירופי, הנקראת "רגולציה של ההגנה על הפרטיות" או [[GDPR - General Data Protection Regulation]].
 
ב[[צרפת]] ו[[הודו]] הזכות לפרטיות אינה מעוגנת. ב[[ספרד]], [[גרמניה]], [[דנמרק]], [[הולנד]], [[פולין]] ו[[קנדה]] מופיעה הזכות לפרטיות בחוקה. בסעיפים מסוימים בחוקות של הולנד ו[[דרום אפריקה]], מופיעה הזכות בניסוח שלילי, כלומר מוגדר מהי פגיעה בפרטיות.
 
=== פסקי דין מרכזיים בארצות הברית ===
* (Katz v. United States''' 389 U.S. 347 (1967''': קבע את המבחן המשפטי של "ציפיות סבירות".
* [[פסק דין באוורס נגד הארדוויק|'''באוורס נ' הארדוויק''']]: לפיו מותר למדינה לאסור קיום יחסי מין הומוסקסואליים. בוטל בהמשך ב[[פסק דין לורנס נגד טקסס|פסק דין '''לורנס נ' טקסס''']].
 
=== הזכות לפרטיות באיחוד האירופי ===
ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], לעומת זאת, יש הגנה חזקה מאוד על הפרטיות, גם ביחסי האזרח מול המדינה וגם ביחסיו של הפרט עם תאגידים ואנשים פרטיים אחרים. דירקטיבה משנת 1995 קובעת משטר מפורט של איסוף מידע אישי, עיבודו, העברתו אל מחוץ לאיחוד האירופי ועוד. בחודש מאי 2018 צפויה להיכנס לתוקף הסדרה חדשה בנוגע לשמירה על הפרטיות של אזרחי האיחוד האירופי, הנקראת "רגולציה של ההגנה על הפרטיות" או [[GDPR - General Data Protection Regulation]]. בינואר 2019, [[רגולטור|הרגולטור]] בצרפת הטיל קנס בסך 50 מיליון יורו על ענקית האינטרנט, [[גוגל (חברה)|גוגל]]. בין השאר נקבע, כי החברה לא קיבלה את אישור המשתמשים לשימוש במידע הפרטי שלהם ולא סיפקה להם מידע אודות כך. הקנס הוטל בגין הפרות של תקנות הפרטיות האירופאיות החדשות, (GDPR). מדובר ביישום הראשון של התקנות במסגרת אירופאית כלשהיא כנגד חברת טכנולוגיה.
 
=== הזכות לפרטיות במדינות אחרות ===
ב[[צרפת]] ו[[הודו]] הזכות לפרטיות אינה מעוגנת. ב[[ספרד]], [[גרמניה]], [[דנמרק]], [[הולנד]], [[פולין]] ו[[קנדה]] מופיעה הזכות לפרטיות בחוקה. בסעיפים מסוימים בחוקות של הולנד ו[[דרום אפריקה]], מופיעה הזכות בניסוח שלילי, כלומר מוגדר מהי פגיעה בפרטיות.
 
==פרטיות בעידן המידע==
שורה 228 ⟵ 244:
* [[משפט בדלתיים סגורות]]
*[[עקבות דיגיטליים]]
*[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]
* [[האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות|אמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות]]
* [[GDPR]]
* [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]]
* [[קיימברידג' אנליטיקה|קיימברידג׳ אנליטיקה]]
* [[כריית נתונים]]
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 240 ⟵ 262:
* [[זאב סגל]], '''"הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת"''', '''[[עיוני משפט]]''' ט 175 (תשמ"ג).
* חיים פאל, "זכות הציבור לא לדעת", '''[[הפרקליט]]''' ל"ט (תשמ"ט) 525.
 
* רגולציה (EU) 2016/679 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מ-27 באפריל 2016 על הגנה של אנשים לגבי עיבוד הנתונים האישיים שלהם, ועל העברת הנתונים האלה.
* עמית לביא-דינור, [[יובל קרניאל]] ״פרטיות בעידן של שינוי״ פרטיות תמורת ״תהילה״ א׳  107-133, 131 (2012).
* מיכאל בירנהק "שליטה והסכמה: הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות" משפט וממשל יא תשס"ח.
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 275 ⟵ 301:
* {{TheMarker|אמיתי זיו|אלה האיומים הגדולים על הפרטיות של הישראלים|1.2550211|28 בינואר 2015}}
* {{הארץ|אשר שכטר|מי צריך את ק.ג.ב כשיש פייסבוק? ראיון עם אידאולוג הרשת אבן מוגלן|1.2609820|8 באפריל 2015}}
*רפאל קאהאן "אכיפה ראשונה של תקנות הפרטיות החדשות באירופה: גוגל נקנסה" '''כלכליסט''' 21.01.19.
 
* עומר כביר "פיייסבוק תשלם קנס של 5 מיליארד דולר בארה"ב על פרשת קיימברידג' אנליטיקה" '''כלכליסט''' 12.07.19.
* קית' קולינס וגבריאל דאנס, [[ניו יורק טיימס]] "למה השיטה של קיימברידג' אנליטיקה כל כך מפחידה?" [[הארץ|'''הארץ''']] 21 במרץ 2018.
* שירות כלכליסט "פייסבוק ידעה על קיימברידג' אנליטיקה חודשיים לפני שהצהירה" '''כלכליסט''' 25.08.19.
 
* עודד ירון ״כל מה שאתם צריכים לדעת על פרשת פייסבוק וקיימברידג׳ אנליטיקיה״ '''הארץ''' 19.03.18.
 
=== שונות ===