פסק דין ס.א.ס נגד צרפת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים |
YR on wiki (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
== החקיקה הצרפתית ==
האיסור הצרפתי על כיסוי הפנים במקומות ציבוריים (loi n° 2010-1192 du 11 octobre 2010 interdisant la dissimulation du visage dans l'espace public) נחקקה בתאריך 11 באוקטובר 2010 ונכנס לתוקף בתאריך 11 באפריל 2011. החוק אוסר על כיסוי הפנים במקומות ציבוריים באופן כללי אבל ההבנה הרחבה של הציבור הייתה שהחוק הוכוון למטרת איסור על לבישת [[בורקה|הבורקה]] או [[ניקאב]], פרטי לבוש מפיסת בד אחת אשר מחסים את כלל חלקי הגוף של הלובש. לרוב, נשים מוסלמיות ממדינות איסלאמות מסוימות נוהגות ללבוש את הבורקה או [[ניקאב]].{{הערה|שם=theguardian|[https://www.theguardian.com/world/2014/jul/01/france-burqa-ban-upheld-human-rights-court Kim Willsher (1 July 2014) France's burqa ban upheld by human rights court. The Guardian]}}▼
הממשלה הצרפתית טענה בתגובה, שביחס לסעיפי 8 ו-9, הסייג בפסקה 2 של סעיף 9 אשר מתיר הגבלות [[חופש דת|לחופש הדת]] במידה וההגבלות "נחקקות כדין ונחוצות בחברה דמוקרטית למטרת ביטחון הציבור, הגנה על סדר ציבורי, בריאות או ערכים, או להגנת הזכויות של אחרים." ממשלת צרפת ביססה את החוק האוסר על כיסוי הפנים במקומות ציבוריים על שלושה עמודי תוך: "כבוד ושוויון ברקע מגדרי", "כבוד האדם" וגם "כבוד לדרישות הבסיסיות לחיים בחברה".{{הערה|שם=LAW|[https://www.lawandreligionuk.com/2014/07/01/ban-on-covering-face-in-public-not-a-breach-of-echr-sas-v-france/ Frank Cranmer (1 July 2014) Ban on covering face in public not a breach of ECHR: SAS v France]}}▼
ביוני 2009, [[הפרלמנט הצרפתי]] התחילו לחקור את לבישת הרעלה השלמה אשר נהוג אצל נשים מסוימות ממדינות איסלאמיות. הרעלה השלמה גם מוכרת בשם [[בורקה]] והינה פיסת בד אחת שמחסה את כל חלקי הגוף כולל את הפנים של הלובשת. המחקר הסתיים בינואר 2010 ועל פיו, היו בערך 1,900 נשיים בצרפת אשר הסתובבו עם רעלה שלמה אשר מכסה את כל גופם. על פי המחקרת כמעט ולא היו נשים שלבשו את הבורקה בצרפת בשנת 2000. מחברי המחקר טענו שלבישת הרעלה השלמה מתנגדת לערכים של [[הרפובליקה הצרפתית]], חירות, שוויון ואחווה (Liberté, égalité, fraternité). כלומר, לבישת הבורקה מוכרת כסימן של הכנעה שמתנגדת לערכים של חירות ושוויון מגדרי ועוד, לבישת הבורקה מהווה מכשול להתקשרויות חברתיות יומיומיות ועובדה זו פוגעת בערך של אחווה. בנוסף, המקר טען שלבישת הרעלה השלמה מתנגד לעקרון הצרפתי של "חיים משותפים" (le vivre ensemble). המחקר גם הציע מספר הצעות להתנגדות ללבישת הבורקה אך לא אסר על זה לחלוטין.{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.4-5]}}
שורה 16 ⟵ 7:
בינואר 2010, הוועדה המייעצת הלאומי בנושא זכויות אדם (CNCDH) יצאו בהתגדות נגד איסור לבישת הרעלה השלמה בטענה שעקרונות החילוניות לא מהוות סיבה מספיק טובה לאיסור מוחלט. בנוסף, הוועדה טענה שאיסור מוחלט יכול לגרום להכפשת מוסלמים בכללי ועשוי לעשות את חיי היומיום של נשים מוסלמיות, אשר לובשות את הרעלה השלמה, יותר קשים.{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), art. 18]}}
ב-29 בינואר 2010 ראש הממשלה דאז, [[פרנסואה פיון]], חייב את מועצת המדינה לבדוק את ההשלחות המשפטיות של איסור לבישת הרעלה השלמה כפרט וכיסוי פנים במקומות ציבוריים ככלל. מועצת המדינה הציגה את מחקרה במרץ 2010 ובו טענה שהיא ממליצה לא לחוקק חוק שמטרתו לאסור על לבישת רעלות דתיות. בנוסף, מועצת המדינה טענה שאיסור על כיסוי הפנים במקומות ציבוריים צריך להיות מסיבות זיהוי אנשים על רקע ביטחוני.{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.6-7]}} מנגד, הממשלה החליטה שאיסור חלקי או מוגבל על לבישת רעלה שלמה לא יממש את תכלית האיסור ולכן הציעו חוק במאי 2010 אשר "אוסר את כיסוי הפנים במקומות ציבוריים". הצעת חוק זו רלוונטי לכל סוגי כיסוי פנים במקומות ציבוריים ולא רק אסר על לבישת הרעלה השלמה.{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.7-8]}} החוק אומץ [[האספה הלאומית (צרפת)|באספה הלאומית]] ביולי 2010 ו[[הסנאט הצרפתי|בסנאט הצרפתי]] בספטמבר 2010. הוועדה החוקתית בחנה את החוק והחליטה שהחוק לא מנגד את החוקה הצרפתית והחוק אומץ סופית ב-11 באוקטובר 2010.{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), p.9]}} (Loi n° 2010-1192 du 11 Octobre 2010 interdisant la dissimulation du visage dans l'espace public) .
▲
ב-11 באפריל 2011, אישה צרפתיה אשר הציגה את שמה בתור ס.א.ס. (S.A.S), אשר לבשה רעלה שלמה באופן יומיומי, ביקשה להגיש תביעה נגד [[צרפת]] ב[[בית הדין האירופי לזכויות אדם]]. ס.א.ס טענה שהחוק שאוסר על לבישת הבורקה במקומות ציבוריים הפר מספר זכויות אדם על פי [[האמנה האירופית לזכויות אדם]] (ECHR).{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.1-2]}}▼
חלק 1- "אסור, במקומות ציבוריים, ללבוש פרטי ביגוד אשר נועדים לכסות את הפרצוף."▼
במרץ 2013, במקרה שונה אשר עסק בערעור על החלטה לחייב אישה לעבור "קורס אזרחות" בעקבות לבישת רעלה שלמה, בית המשפט הצרפתי לערעורים החליט שהחוק לא עבר את האמנה האירופית לזכויות אדם ולא קיבל את הערעור.{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.15-16]}}▼
חלק 2- "1. - להבהרת חלק 1 כדלהלן, 'מקומות ציבוריים' הינם דרכים ציבוריים וכל מקום אשר פתוח לציבור הרחב או מוגדר לשירות ציבורית. 2. – האיסור בחלק 1 אינו חל אם פרטי הלבוש אושר בחקיקה או תקנות משנה, אם הם נחוצים מסיבות בריאותיות או מקצועיות, או אם הם מולבשים בהקשר ספורטיבי, חגיגי או אירועים אומנותיים או מסורתיים."▼
הדיון בתביעה של ס.א.ס נערך בלשכה הגדולה של בית הדין האירפי לזכויות אדם בתאריך 27 בנובמבר 2013. נכחו בדיון נציגים מהממשלה הצרפתית, התובעת ונציג מהממשלה הבלגית. [[בלגיה]] חקקה איסורים דומים העוסקים בכיסוי הפנים במקומות ציבוריים ביולי 2011. בדצמבר 2012, בית משפט בבלגיה קיבל החלטה שהחוק אינו מפר זכויות אדם.{{הערה|[https://www.bbc.com/news/world-europe-13038095 The Islamic veil across Europe BBC. 1 July 2014]}}{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.15-16]}}{{הערה|[https://strasbourgobservers.com/2014/07/03/s-a-s-v-france-missed-opportunity-to-do-full-justice-to-women-wearing-a-face-veil/ Saïla Ouald Chaib (29 November 2013) S.A.S. v. France: A short summary of an interesting hearing. Strasbourg Observers]}}▼
חלק 3- "כל עבירה על החוק המוגדר בחלק 1 יגרור קנס בגובה המוגדר לעבירות קטנות מדרגה השנייה [150 אירו מקסימום]. חיוב להשתתף בקורס אזרחות, כהוגדר בפסקה 8 לסעיף 16–131 לחוק העונשין, יכול לבוא בנוסף או במקום תשלום הקנס."▼
ניירות עמדה ותגובות שונות הוגשו על ידי הארגונים [[אמנסטי אינטרנשיונל]] (Amnesty International), ליברטי (Liberty), אופן סוסייאטי ג'אסטיס אינישיאטיב (Open Society Justice Initiative), ארטיקל 19 (ARTICLE 19) ומחלקת זכויות האדם של אוניברסיטת [[גנט]] שבבלגיה בנוסף לממשלה הבלגית.{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), p. 2]}}▼
== התביעה בבית הדין האירופי ==
▲ב-11 באפריל 2011, אישה צרפתיה אשר הציגה את שמה בתור ס.א.ס. (S.A.S), אשר לבשה רעלה שלמה באופן יומיומי, ביקשה להגיש תביעה נגד [[צרפת]] ב[[בית הדין האירופי לזכויות אדם]]. ס.א.ס טענה שהחוק שאוסר על לבישת הבורקה במקומות ציבוריים הפר מספר זכויות אדם על פי [[האמנה האירופית לזכויות אדם]] (ECHR).{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.1-2]}} ס.אס טענה שהחוק סותר את סעיפים 3 (איסור על יחס לא אנושי או משפיל), 8 ([[הזכות לפרטיות]]), 9 ([[חופש הדת]]), 10 ([[חופש הביטוי]]), 11 ([[חופש ההתאגדות]]) וסעיף 14 (איסור הפליה) של [[האמנה האירופית לזכויות אדם]].{{הערה|שם=STRA}}
טענותיה המקדמיות של [[ממשלת צרפת]]
▲החלקים הרלוונטיים של החוק:{{הערה|[https://www.legifrance.gouv.fr/affichTexte.do?cidTexte=JORFTEXT000022911670&categorieLien=id loi n° 2010-1192 du 11 octobre 2010 interdisant la dissimulation du visage dans l'espace public]}}
▲
▲חלק 1- "אסור, במקומות ציבוריים, ללבוש פרטי ביגוד אשר נועדים לכסות את הפרצוף."
▲במרץ 2013, במקרה שונה אשר עסק בערעור על החלטה לחייב אישה לעבור "קורס אזרחות" בעקבות לבישת רעלה שלמה, בית המשפט הצרפתי לערעורים החליט שהחוק לא עבר את האמנה האירופית לזכויות אדם ולא קיבל את הערעור.{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.15-16]}}
▲חלק 2- "1. - להבהרת חלק 1 כדלהלן, 'מקומות ציבוריים' הינם דרכים ציבוריים וכל מקום אשר פתוח לציבור הרחב או מוגדר לשירות ציבורית. 2. – האיסור בחלק 1 אינו חל אם פרטי הלבוש אושר בחקיקה או תקנות משנה, אם הם נחוצים מסיבות בריאותיות או מקצועיות, או אם הם מולבשים בהקשר ספורטיבי, חגיגי או אירועים אומנותיים או מסורתיים."
▲הדיון בתביעה של ס.א.ס נערך בלשכה הגדולה של בית הדין האירפי לזכויות אדם בתאריך 27 בנובמבר 2013. נכחו בדיון נציגים מהממשלה הצרפתית, התובעת ונציג מהממשלה הבלגית. [[בלגיה]] חקקה איסורים דומים העוסקים בכיסוי הפנים במקומות ציבוריים ביולי 2011. בדצמבר 2012, בית משפט בבלגיה קיבל החלטה שהחוק אינו מפר זכויות אדם.{{הערה|[https://www.bbc.com/news/world-europe-13038095 The Islamic veil across Europe BBC. 1 July 2014]}}{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.15-16]}}{{הערה|[https://strasbourgobservers.com/2014/07/03/s-a-s-v-france-missed-opportunity-to-do-full-justice-to-women-wearing-a-face-veil/ Saïla Ouald Chaib (29 November 2013) S.A.S. v. France: A short summary of an interesting hearing. Strasbourg Observers]}}
▲חלק 3- "כל עבירה על החוק המוגדר בחלק 1 יגרור קנס בגובה המוגדר לעבירות קטנות מדרגה השנייה [150 אירו מקסימום].
▲
== פסק הדין ==
▲[[ממשלת צרפת]] טענה כי ס.א.ס. לא תוכל להיחשב כ'קורבן' כמשמעותו בסעיף 34 של [[האמנה האירופית לזכויות אדם]], אשר לפיו כל אדם הטוען כי הוא קורבן להפרה של האמנה, הוא בעל זכות עמידה להגיש בקשה לבית הדין. זאת ועוד, פרקליטי הממשלה העלו את השאלה עד כמה מהותית הייתה חבישת הרעלה השלמה לפולחנה הדתי של ס.א.ס., בהתחשב בכך שהיא חבשה את הרעלה הנידונה רק בחלק מהאירועים בה היא השתתפה. כמו כן, הדגישו הפרקליטים במאמר מוסגר כי ס.א.ס. מעולם לא נעצרה על ידי המשטרה הצרפתית. בתגובה לטענות אלו, ס.א.ס. טענה שהיא קורבן, ושכמוסלמית אדוקה האפשרות לחבוש רעלה מלאה היא חשובה ומהותית לה.{{הערה|[https://www.echr.coe.int/Documents/Convention_ENG.pdf. Convention for the Protection of Human Rights and Fundamental Freedoms Council of Europe]}}
[[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] דחה את את עמדת [[צרפת]] שהאיסור מקובל על רקע שוויון מגדרי או על בסיס הגנה על [[כבוד האדם]] אבל בית הדין קיבלה את טענת צרפת שהאיסור נחוץ מסיבת "חיים משותפים והרמונים של החברה" אשר מעוגן בחוק. בית הדין ציין שיש למדינות הרבה חופש פעולה במקרים כאלו.{{הערה|שם=LAW}}בית הדין קבע כי בעוד שההגנה מכוח סעיף 9 על [[חופש דת]] מחייבת רמה מסוימת של רצינות ולכידות משפטית, מדינה לא יכולה לקבוע אילו מנהגים דתיים חשובים ואילו אינם חשובים לאדם דתי כלשהו. כמו כן, בית הדין בהחלטתו הדגיש כי ביטוי מסוים של דת אין מן הכרח שיהיה תחת הגדרה של חובה דתית כדי להיות מוגן. בית הדין המשיך וקבע שאדם יכול להיחשב כקורבן במקרה בו הוא צריך לשנות את התנהגותו כדי להימנע מסכנת העמדה לדין, או לחלופין הוא שייך לקבוצה מסוימת שמושפעת באופן ישיר, בכוח או בפועל, מהחוק ומגורמי האכיפה. אי לכך ובהתאם להגדרה זו, בית הדין קבע שיש לקבל טענתה של ס.א.ס. בדבר היותה קורבן.{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.27-29]}}
בעוד שבית הדין מצא שטענת ס.א.ס הייתה לגיטימית אפילו לא הייתה תלויה סנקציה כלשהי כנגדה מצד הרשויות הצרפתיות, הוא דחה את טענת [[ממשלת צרפת]] כי יש לדחות את התיק עקב אי מיצוי של סעדים פנים מדינתיים. בית הדין ציין כי היפוך ההחלטה על ידי הערכאה הגבוהה יותר, אישרר את הרעיון שהחוק לא מפר את [[האמנה האירופית לזכויות אדם]] במקרה אחר של שנת 2013. הטענות של ס.א.ס לפיהן החוק שחוקק מפר את [[האיסור על עינויים]] או על טיפול משפיל לפי סעיף 3 של האמנה; ומפר את [[חופש ההתאגדות|הזכות להתאגדות]] לפי סעיף 11, נדחו על ידי בית הדין שכן טענות אלו לא קבילות בהתאם סעיף 35 לאמנה. לבסוף, דבריה של ס.א.ס. בדבר [[פגיעה בפרטיות]] לפי סעיף 8, פגיעה ב[[חופש דת]] לפי סעיף 9 ופגיעה ב[[חופש הביטוי]] שלה לפי סעיף 10 הוכרזו קבילים על ידי בית הדין.{{הערה|[https://hudoc.echr.coe.int/eng#{%22itemid%22:%5B%22001-145466%22%5D} CASE OF S.A.S. v. FRANCE (2014), pp.29-34]}}
| |||