האחים – הבדלי גרסאות

הוסרו 9 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
מ (סיקפיו->סקיפיו - תיקון תקלדה בקליק)
{{פירוש נוסף|נוכחי=יצירה יוונית|אחר=סדרת טלוויזיה|ראו=האחים (סדרת טלוויזיה)}}
[[קובץ:Adelphorum1499.jpg|300px|שמאל]]
'''האחים''' ([[לטינית]]: Adelphi) היא יצירה של [[פובליוס טרנטיוס אפר|טרנטיוס]], המאומצת בחלקה מהמחזה של [[מנאנדרוס]] ושל [[דופילוס]], "[[המתים יחדיו]]", ולכן היא שייכת לז'אנר הלטיני המכונה [[פאבולה פליאטה]] (Fabula Palliata) (מחזה הלובש מעיל יווני), כלומר קומדיה מתורגמת מיוונית. המחזה דן על הורות והוא הומחז לראשונה בשנת 160 לפנה"ס ב[[משחקי הלוויה]] (Ludi Funebres) של [[לוקיוס אמיליוס פאולוס]].{{הערה|"Adelphi - a synopsis of the play by Terence". Theatre History.com. Retrieved November 20, 2008.}}
 
[[דונאטוס אליוס]] כתב קומנטר על היצירה שנמצא תחת הכותר [[Danatus commentum terenti]]. היצירה הוותה השראה לספרו של [[מולייר]], "[[בית הספר לבעלים]]".{{הערה| [https://archive.org/stream/newinternational01gilm#page/114/mode/1up Daniel coit gilman, the new internation encyclopedia ,p. 114]}} טרנטיוס הוא דוגמה לתקופה בה הקהל הרומי כבר הכיר את התיאטרון והאמצעים המוצגים בו, לכן בניגוד ל[[טיטוס מאקיוס פלאוטוס|פלאוטוס]], למשל ביצירה [[החייל הרברבן]], טרנטיוס אינו מסביר על מבנה התיאטרון אך יש רמיזות רבות בפרולוג לכך שהמחזאי זקוק לאהדה של הקהל כדי לקבל מימונים כלכלים להמשך הכתיבה.
 
הקומדיה מתחילה כבר עם [[Stock characters]] של שני האבות הזקנים. בעוד שבטרגדיה הזקן מוביל ל[[קטסטרופה]] מאחר שיכולת הלימוד שלו היא אפסית, כאן, שני האבות למדים ומשתנים במהלך העלילה.
 
==על העלילה==
המחזה עוסק בחינוך הנכון של ילדים, איזה ההורה, הנוקשה או המפנק, מצליח לחנך טוב יותר את ילדיו. במחזה מסופר על שני אבות. האחד דמאה, האב הנוקשה, העני וחמוץ הפנים, לו נולדו תאומים, קטסיפו ואיסחינוס. האב השני הוא מיקיו אשר אימץ את בנו הבכור של דמאה, איסחינוס. דמאה מאמין כי בנו, קטסיפו, הוא מודל חסר דופי. איסחינוס הוא הבן שבדרך כלל נכנס לצרות אולם הפעם העלילה מסובכת יותר. איסחינוס מצד אחד אונס את פמפליה ומנגד דואג לקנות עבור אחיו יצאנית בה התאהב. סוסטרטה אמה של פמפילה חושבת שאיסחינוס הותיר את בתה ההרה לטובת אישה אחרת ופועלת לנישואים של פמפליה עם איסחינוס. לבסוף איסחינוס מתחתן עם פמפליה וקסטיפו זוכה להחזיק במאהבת שלו וכך נשמר התא המשפחתי. דמאה מחליט לנהוג בנדיבות רוח, בעצת אחיו ודואג לעלות את ההוצאות של מיקיו בשם אותה נדיבות רוח.
 
==האונס והנאהבות==
טרנטיוס מציג במחזה שלו קשר בין אונס לנאהבות, הגבר מבטא את האהבה שלו באמצעות אונס, כלומר האהבה שלו כה חזקה לאהובתו שהוא מגיע לרמה של אינוס. הקשר הזה מהווה את התשתית של הקומדיה ובהמשך עם תכנים רומנטיים. מצד אחד, הקומדיה נותנת לנו ולו במקצת את נקודת מבטה של האישה בדיון של סוסטרטה וקנתרה, המיילדת, על מצבה האומלל של פמפליה. מצד שני, במהלך הדיונים במחזה עולה הרקע המשפטי והתרבותי ברומא שקשור לאונס. התופעה מגונה בידי גברים כמו דמאה, גטה והגיו. היה זה מעשה פלילי לאנוס בת חורין בגלל נושא הבתולים ולא בגלל עניין הכפייה. גם הגינויים במחזה נעשים תחת הפרתם של החוקים ולא פגיעה בגופו של אדם אחר. לכן התפיסה היא שיש לטפל בנושא האונס על ידי גרימת הפסד לאונס כדי ליצור יראה בקרב גברים אחרים. באופן פרדוקסלי הסיום הטוב של הקומדיה הוא נישואים של הנאנסת עם האונס.
 
==מקורות==
===טקסטים===
* [http://www.thelatinlibrary.com/ter.adel.html הטקסט הלטיני] באתר the latin library
* האחים : קומדיה מאת טרנטיוס, תרגום מרומית [[דבורה גילולה]]
===קומנטרים===
<div class="mw-content-ltr">