הבדלים בין גרסאות בדף "ביקורת המקרא"

נוספו 228 בתים ,  לפני שנה
←‏צמיחת תחום המחקר: לא טוענים דבר כזה.
(+ מקור)
(←‏צמיחת תחום המחקר: לא טוענים דבר כזה.)
הביקורת ההיסטורית הייתה התחום הדומיננטי של ביקורת המקרא עד סוף [[המאה ה-20]], אז מבקרי המקרא החלו לעסוק יותר בחקר משמעות הטקסט ומקורותיו. עיסוק זה פיתח שיטות שונות שהתבססו על תחום [[תורת הספרות|הביקורת הספרותית הקלאסית]]. ביקורת מתקופתנו עוסקת יותר בנקודות מבט חדשות הנשענות על [[ספרות]] וגישות שונות מתחום ה[[סוציולוגיה]] מתוך מטרה להבין את הטקסט ואת העולם בו הוא נוצר.
 
אנשי [[תורת הספרות]] השתמשו בשיטותיהם כדי לנתח את המקרא. כך למשל, [[מאיר שטרנברג]]{{הערה|The poetics of biblical narrative : ideological literature and the drama of reading / Meir Sternberg}} ו[[מנחם פרי]] חיברו את המאמר "המלך במבט אירוני"{{הערה|1={{מטח|[[מנחם פרי]] ומאיר שטרנברג|המלך במבט אירוני; על תחבולותיו של המספר בסיפור דוד ובת-שבע ושתי הפלגות לתאוריה של הפרוזה|14049|מתוך '''הספרות''' 1, 1968-1969, עמ' 263-292}}}}, מאמר מכונן של [[אסכולת תל אביב]], המציע קריאה בסיפור דוד ובת שבע ומציג לראשונה את [[תורת הפערים]]. חוקר בולט אחר הוא [[רוברט אלטר]] מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי|ברקלי]]{{הערה|The Literary guide to the Bible / edited by Robert Alter and Frank Kermode}}{{הערה|1=[https://www.haaretz.co.il/gallery/1.1007094 הכל קול אלוהים]}}.
בחלקה האחרון של המאה ה-20 החלו פרופסור [[מאיר שטרנברג]] (פרופסור ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וחתן [[פרס ישראל]]) והחוקר אורי אלטר, ליישם במחקר הדיאכרוני את הטכניקות של [[ביקורת ספרות]]. מסקנת מחקריהם הייתה שהטקסט של התנ"ך הקיים בידינו נחשב יצירה קוהרנטית ושרבות מה"בעיות" שנטענו בידי חוקרי מקרא דיאכרונים קודמים, הן פרי כפייה מלאכותית של רגישויות אסתטיות שאינן רלוונטיות לתקופת התנ"ך{{הערה|The poetics of biblical narrative : ideological literature and the drama of reading / Meir Sternberg}}'{{הערה|The Literary guide to the Bible / edited by Robert Alter and Frank Kermode}}.
 
== התייחסות הממסד הדתי==