הבדלים בין גרסאות בדף "ביקורת המקרא"

נוספו 2,677 בתים ,  לפני שנה
ביטול *יחיד* של עריכה שבהנף יד מחקה עריכות שיש להם רוב בדף השיחה ועריכות נפרדות שהוכנסו בידי ויקיפדים שונים - ללא כל נימוק
(ז')
(ביטול *יחיד* של עריכה שבהנף יד מחקה עריכות שיש להם רוב בדף השיחה ועריכות נפרדות שהוכנסו בידי ויקיפדים שונים - ללא כל נימוק)
'''ביקורת המקרא''' היא תחום ה[[מחקר]] ה[[אקדמיה|אקדמי]] של ה[[מקרא]]. בשונה מ[[פרשנות המקרא]] המסורתית, ביקורת המקרא מתעלמת ממעמדו ה[[דת]]י של ה[[טקסט]] ומבקשת לחקור אותו בכלים [[פילולוגיה|פילולוגיים]] ככל טקסט עתיק אחר. לפיכך השאלות המרכזיות שעולות בתחום זה הן: מתי, היכן, מדוע ובאילו נסיבות נכתב טקסט מסוים, אילו השפעות תרמו לעיצובו ומהם המקורות מהם נגזר, כגון [[השערת התעודות]] ו[[תאוריית שני המקורות]].
 
בהבדלים קלים, הביקורת ממוקדת בתנב[[תנ]] העברי, ב[[הברית הישנה|ברית הישנה]], באיגרות [[הברית החדשה]] וב[[בשורות]]. היא שימשה בשחזור ובעריכה-מחדש של נוסח הברית החדשה במאהב[[המאה העשרים|מאה ה-20]], לאחר דחיית סמכות [[הנוסח המקובל (הברית החדשה)|הטקסטוס רצפטוס]], וממלאת תפקיד חשוב בחיפוש אחר [[ישו]] ההיסטורי. ביקורת המקרא עוסקת גם ב[[עברית מקראית]], ב[[ארמית]] עתיקה וב[[יוונית קוינה]], השפות בהן חובר הטקסט, לרבות משמעות הביטויים בהקשרם, שימור הנוסחים והשינויים שחלו בהם; תת־תחום זה נקרא [[ביקורת נוסח המקרא]].
 
ביקורת המקרא נסמכת על מגוון תחומים אקדמיים ובהם [[ארכאולוגיה]], [[אנתרופולוגיה]], [[פולקלור]], [[בלשנות]], [[היסטוריה]] ולימודי דתות.
 
==צמיחת תחום המחקר==
ביקורת המקרא צמחה מהתפתחות הרציונליזם במהלך המאות [[המאה ה-17|ה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]]. [[ברוך שפינוזה]] הניח בספרו [[מאמר תאולוגי-מדיני]], שהתפרסם בשנת [[1670]], את היסודות לביקורת המקרא המודרנית. הוא קרא לפתח שיטה מדעית לחקר המקרא כנהוג במדעי הטבע, באמצעות איסוף נתונים, השוואתם והסקת מסקנות: "הכרח הוא גם לשם הפירוש של המקרא לערוך היסטוריה אמיתית של המקרא, וממנה... להסיק במסקנות נכונות את כוונתם של מחברי המקרא." שפינוזה היה הראשון לכתוב כי "החומש לא נתחבר בידי משה, כי אם בידי איש אחר שחי דורות רבים אחרי משה", וספרי הנביאים הראשונים נכתבו "אחרי גלות בבל", כנראה בידי [[עזרא הסופר]] "שחיבר חיבור אחד מספר בראשית עד מלכים ב".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1136|הכותב=פיליפ, טריה (ד"ר); קם, מתיה|כותרת=ביקורת המקרא|אתר=https://lexicon.cet.ac.il|תאריך=30.8.2019}}}}.
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ביקורת המקרא נחלקה לשני ענפים נפרדים: הביקורת הגבוהה, שעסקה בניסיון לזהות את המקורות הספרותיים מהם התפתח הטקסט המקראי, והביקורת הנמוכה, שעניינה בשיבושים ובשינויים שחלו לכאורה בטקסט המקראי במהלך העתקתו לאחר גיבושו הסופי. מונחים אלו לא נמצאים בשימוש בימינו. כיום מקובל להבחין בין שני תחומים:
 
הביקורת ההיסטורית הייתה התחום הדומיננטי של ביקורת המקרא עד סוף [[המאה ה-20]], אז מבקרי המקרא החלו לעסוק יותר בחקר משמעות הטקסט ומקורותיו. עיסוק זה פיתח שיטות שונות שהתבססו על תחום [[תורת הספרות|הביקורת הספרותית הקלאסית]]. ביקורת מתקופתנו עוסקת יותר בנקודות מבט חדשות הנשענות על [[ספרות]] וגישות שונות מתחום ה[[סוציולוגיה]] מתוך מטרה להבין את הטקסט ואת העולם בו הוא נוצר.
 
אנשי [[תורת הספרות]] השתמשו בשיטותיהם כדי לנתח את המקרא. כך למשל, [[מאיר שטרנברג]]{{הערה|The poetics of biblical narrative : ideological literature and the drama of reading / Meir Sternberg|שמאל=כן}} ו[[מנחם פרי]] חיברו את המאמר "המלך במבט אירוני"{{הערה|1={{מטח|[[מנחם פרי]] ומאיר שטרנברג|המלך במבט אירוני; על תחבולותיו של המספר בסיפור דוד ובת-שבע ושתי הפלגות לתאוריה של הפרוזה|14049|מתוך '''הספרות''' 1, 1968-1969, עמ' 263-292}}}}, מאמר מכונן של [[אסכולת תל אביב]], המציע קריאה בסיפור דוד ובת שבע ומציג לראשונה את [[תורת הפערים]]. חוקר בולט אחר הוא [[רוברט אלטר]] מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי|ברקלי]]{{הערה|The Literary guide to the Bible / edited by Robert Alter and Frank Kermode|שמאל=כן}}{{הערה|1=[https://www.haaretz.co.il/gallery/1.1007094 הכל קול אלוהים]}}.
 
== התייחסות הממסד הדתי==
[[הכנסייה הקתולית]] אסרה והוקיעה את המחקר הביקורתי ב-1893 באנציקליקה Providentissimus Deus ("האל המשגיח"). ב-1943 התהפכה הגישה עם פרסום Divino afflante Spiritu ("בהשראת רוח הקודש") שהתירה לראשונה ועודדה גישה אל פשט הכתוב בשפות המקור ובאמצעים מדעיים ולא דרך ה[[וולגטה]] הלטינית והמסורת הפרשנית. ניצחון הליברלים בו[[ועידת הוותיקן השנייה]] התבטא גם באשרור והעמקת היחס כלפי ביקורת המקרא: המסמך הדוגמטי בשאלת ה[[התגלות]] Dei Verbum ("דבר האל") נקט בגישה מהפכנית, אם כי בלשון זהירה, וקבע ש{{ציטוטון|מאחר שכל מה שנכתב הוא בחזקת השראה מרוח הקודש, חובה להכיר בכתבי הקודש כמורים באמונה וללא טעות את האמיתות שהאל רצה להעביר.}} הצהרה זו תיקפה את קדושתם של הכתבים ללא תלות בזהות המחברים או בתאריך הכתיבה. במקביל, הודגש מאז הצורך במחויבות לסמכות ה[[מגיסטריום]] לפרש ולעיקרי האמונה.{{הערה|Karim Schelkens, Catholic Theology of Revelation on the Eve of Vatican II, [[הוצאת בריל]], 2010. עמ' 1–6. }}.
 
בקרב ה[[פרוטסטנטים]] התפתחו שני מחנות. משמאל, הליברלים אימצו באופן גורף את הממצאים יחד עם פתיחותם הכללית. רוב התאולוגים הליברלים של המאה ה-19 היו גם מבקרים בלתי-מרוסנים. ההשלכות של קבלת הביקורת על מושג ה[[התגלות]] והאלוהים היו מרחיקות לכת, עד כדי כך שהואשמו ברידוד הנצרות לכדי אתוס מוסרי חילוני סתם; מאוחר יותר פנו רבים מיוצאי אסכולה זו אף ל[[נטורליזם (פילוסופיה)|נטורליזם]] דתי ולניסיון לתקף את האמונה על בסיס החוויה האנושית, ללא ייחוס שום סמכות אמיתית לטקסט המקרא.{{הערה|למשל: הערך '''Liberal Protestantism''' בתוך: The Oxford Companion to Christian Thought, [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]], 2000. עמ' 386.}}. מימין, לעומת זאת, קמה [[פונדמנטליזם נוצרי|התנועה הפונדמנטליסטית]] {{אנ|Christian fundamentalism}} שקבעה כעיקר אמונה שלא רק שהמקרא היה חף משגיאות ככלל או שסמכותו המוסרית הייתה על-זמנית, אלא שפשט הטקסט נכון עובדתית, בכל היבט, מילה במילה. גישה זו התרככה לקראת סוף המאה ה-20, אך התפישה המילולית הבלתי-מתפשרת עודנה רכיב חשוב של הראייה הפונדמנטליסטית.{{הערה|למשל: Gary J. Dorrien, The Remaking of Evangelical Theology, Westminster John Knox Press, 1998. עמ' 42-44.}}.
 
ב[[יהדות]], ממצאי הביקורת ואתגרי המודרניות בכלל הובילו חלק מההוגים היהודים, כמו אצל הנוצרים, לניסיונות לפשרם עם האמונה הקיימת או לסדרה מחדש בהתאמה אליהם. הזרם ה[[רפורמי]], שחיקה את הפרוטסטנטים הליברלים, אימץ מראשיתו את הביקורת בעזרת מושג התגלות שונה מהמסורתי. ה[[קונסרבטיבים]] התנגדו לה בתחילה, ואף שהסכימו לבחינה של הספרות הרבנית דחו כל ניתוח של המקרא עצמו; [[שניאור זלמן שכטר]] תיאר את הביקורת הגבוהה כ"אנטישמיות גבוהה". בשנות ה-1920 החל עיסוק מהוסס בתחום, ועד שנות ה-70 הביקורת לא רק שהתקבלה אלא שהזרם אימץ תאולוגיות לא-מילוליות של המקרא כמעט באופן גורף. [[יהדות אורתודוקסית|ביהדות האורתודוקסית]], רווחה בדרך כלל התנגדות נחרצת לביקורת או התעלמות פשוטה. הרב [[דוד צבי הופמן]] כתב ב-1904 את "ראיות מכריעות נגד [[יוליוס ולהאוזן|ולהויזן]]" בו שלל את תקפות הביקורת, וספרו התקבל בקרב החוגים השמרניים כשנצרכו להתייחס אליה. פירוש [[דעת מקרא]], שנכתב על ידי חוקרי מקרא אורתודקסים החל בשנות ה-60 וכלה בראשית שנות האלפיים, ויועד לשימוש הציבור הרחב, נהג לדחות את טענות המבקרים באופן אגבי ובלי לאזכרן במפורש. מן העבר האחר יצר [[מרדכי ברויאר]] תאולוגיה חדשה, "שיטת הבחינות", כדי לקבל את ממצאי המבקרים. הרעיונות שלו ושל תלמידיו נותרו נחלת חוגים מעטים.
 
===חוקרי מקרא דתיים===
הרב [[דוד צבי הופמן]] כתב ב-1904 את "ראיות מכריעות נגד [[יוליוס ולהאוזן|ולהויזן]]" בו שלל את תקפות הביקורת, וספרו התקבל בקרב החוגים השמרניים כשנצרכו להתייחס אליה.
 
פירוש [[דעת מקרא]], שנכתב על ידי חוקרי מקרא אורתודקסים החל בשנות ה-60 וכלה בראשית שנות האלפיים, ויועד לשימוש הציבור הרחב, נהג לדחות את טענות המבקרים באופן אגבי ובלי לאזכרן במפורש. מן העבר האחר יצר [[מרדכי ברויאר]] תאולוגיה חדשה, "שיטת הבחינות", כדי לקבל את ממצאי המבקרים. הרעיונות שלו ושל תלמידיו נותרו נחלת חוגים מעטים.
 
פרופסור בנימין זומר (מרצה למקרא ב'[[בית המדרש לרבנים באמריקה]]' של [[התנועה הקונסרבטיבית]] - JTS) פרסם בשנת 2015 את הספר "התגלות וסמכות: סיני בתנ"ך ובמסורת", בו הוא מפתח המחקר הדיאכרוני ומראה כי הוא אינו סותר לרעיון ההתגלות ב[[מעמד הר סיני]] ולתוקף המחייב שיש להתגלות זו כלפי כל היהודים.
 
==ראו גם==
* [[השערת התעודות]]
* [[תיארוך ספרי התנ"ך]]
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://mikranet.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=2972 מאמרים חינוכיים בנושא ביקורת המקרא], אתר מקרא-נט
* [https://www.ranlevi.com/2018/11/06/osim-tanach-ep-fink-history-of-the-history/ ההיסטוריה של ההיסטוריה], הרקע וההתפתחות של חקר ביקורת המקרא, ראיון עם פרופסור [[ישראל פינקלשטיין]] ב[[פודקאסט]] [[עושים היסטוריה|עושים תנ"ך]]
*{{השילוח|פרופסור יהושע ברמן (פרופסור לתנ"ך ב[[אוניברסיטת בר-אילן]])|"קלקוליו של חקר המקרא"|קלקוליו-של-חקר-המקרא|7, נובמבר 2017}}
* Allen P. Ross (Beeson Divinity School, Samford University), "[https://web.archive.org/web/20110725165002/http://www.christianleadershipcenter.org/txtcriticism.htm The Study of Textual Criticism]" Guide to the methodology of textual criticism.
 
==הערות שוליים==
36,791

עריכות