הבדלים בין גרסאות בדף "המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812)"

מ
←‏פתיח: זו הייתה המלחמה השמינית בהיסטוריה של מלחמות רוסיה-טורקיה.
מ (הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג))
מ (←‏פתיח: זו הייתה המלחמה השמינית בהיסטוריה של מלחמות רוסיה-טורקיה.)
| הערות=
|שם=המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812)}}
'''המלחמה העות'מאנית-רוסית''' שהתחוללה בין השנים [[1806]] – [[1812]] הייתה המשך ישיר ל[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792)|מלחמה הקודמת בין הצדדים]], שהסתיימה ב-[[1792]]. בסיום המלחמה איבדו העות'מאנים שטחים ב[[קווקז]] ובכלל זה העיר [[סוחומי]], וכן את החלק המזרחי של [[נסיכות מולדובה]] - חבל [[בסרביה]]{{הערה|השם בסרביה ניתן לחבל על ידי הרוסים החל מ-1913.}}. זו הייתה המלחמה השמינית ב[[היסטוריה של מלחמות רוסיה-טורקיה]].
 
==רקע==
העילה הרשמית למלחמה הייתה הדחתם של שליטי [[מולדובה]] ו[[ולאכיה]] על ידי העות'מאנים, אשר בהתאם להסכמים קודמים אמורה הייתה להתבצע רק בתאום עם הרוסים. כתוצאה מכך, ב-[[1806]] נכנסו כוחות צבא רוסים בהיקף של 40,000 חיילים לנסיכויות, עניין שהיה בניגוד להסכמים בין שתי האימפריות. ב-[[11 בנובמבר]] החלו הכוחות במעבר דרך ה[[דנייסטר]], תוך שמפקדי המבצרים באזור נכנעו ללא קרב ומסרו את המבצרים לידיהם. רק מפקד מצודת [[איזמאיל]] סירב להיכנע. העות'מאנים מצדם סיימו לארגן את כוחותיהם ונכנסו ל[[בוקרשט]]. ב-[[13 בדצמבר]] [[1813]] הצליחו הרוסים לכבוש מחדש את העיר. המצור על איזמאיל נכשל והרוסים הפסיקו את הלחימה והחלו בהתארגנות לקראת החורף. במקביל, החלו ה[[סרבים]] בהתקוממות נגד העות'מאנים וב-[[30 בנובמבר]] כבשו המתקוממים את [[בלגרד]].