אדם טבע ודין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Vigoltd (שיחה | תרומות)
הרחבה , הועבר - כותרת המשנה ״מטרות ותחומי פעילות״ פוצלה לשתי כותרות משנה. תחומי הפעילות הורחבו על פי המתואר באתר הבית של הארגון, בדוחות שפרסם הארגון ובשיחות שהתקיימו עם עובדי הארגון.
Vigoltd (שיחה | תרומות)
הרחבה, עדכון - התווספו הישגי העמותה לאורך השנים מעת הקמתה ועד שנת 2014. יש להוסיף הישגים נוספים עד לשנה הנוכחית.
שורה 54:
 
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 פרסמה העמותה את "דוח הלחץ", המקיף עשרה פרקים העוסקים בתמונת המצב של תחומי החיים הסביבתיים-חברתיים בישראל ערב הבחירות. בין היתר עסק הדוח במצב התחבורה בישראל בראשית שנת 2019 וציין כי כ-70% מן הישראלים נאלצים להשתמש ברכבם הפרטי מדי יום, ולעמוד בפקקים בגלל היעדר תשתיות של תחבורה ציבורית, זאת בניגוד למדינות מפותחות אחרות ב-OECD שבהן כ-70% מהאזרחים נהנים מתחבורה ציבורית איכותית ונוחה. כמו כן ציין פרק התחבורה של "דוח הלחץ" כי למעלה ממיליון וחצי יחידות דיור מתוכננות להיבנות במדינה עד שנת 2040 ללא תכנון לשילוב תחבורה ציבורית הולמת.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-683355|הכותב=|כותרת=בעוד 5 שנים נעמוד בפקקים שעה נוספת בכל יום: 'דוח הלחץ' מציג מציאות עגומה-מעריב|אתר=|תאריך=}}}} יתרה מזאת, מצב התחבורה בארץ מחמיר את זיהום האוויר, אשר בתורו מהווה חלק נכבד מן הגורמים לתמותה מוקדמת. זאת משום שזיהום האוויר מעלה את התחלואה, בעיקר בכל הקשור לבעיות לב ריאה, סוגי סרטן שונים ואסתמה. לדברי העמותה יש רבים שמתים טרם זמנם ואילולא זיהום האוויר הייתה תוחלת חייהם גבוהה יותר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/86147/|הכותב=|כותרת="אם יש פארקים והמרחב הציבורי נקי ומטופח – זה בוודאי תורם לאושר"|אתר=|תאריך=}}}}
 
== הישגים ==
 
* '''1996 – תוכנית שפך הירקון (נמל ת"א):''' התערבותה המשפטית של אדם טבע ודין מנעה את התוכנית לייבוש הים באזור שפך הירקון לצורך הקמת מרינה ומגורי יוקרה. בזכות העתירה מבטל בית המשפט את התוכנית. כיום האזור נחשב לפארק הציבורי הפופולארי ביותר בתל אביב.
* '''1997 – מגדלי חוף הכרמל:''' זהו התיק הראשון נגד בנייה על חוף הים המסתיים בניצחון של אדם טבע ודין. בפס"ד תקדימי זה נקבע כי בנייה על חוף הים אינה יכולה לשמש למגורים. בית המשפט העליון פוסק כי יש לייעד את השימוש בבניינים שכבר נבנו למלונאות ולא למגורים, ושאר זכויות הבנייה יהיו תלויות בשיקול הסביבתי.
* '''1999 – יישום תקנות המיחזור:''' אדם טבע ודין תובעת 265 רשויות מקומיות וכן את המשרד להגנת הסביבה על שנכשלו ליישם את תקנות המיחזור שנקבעו שנה קודם לכן.
* '''2000 – פרשת "קרקעות קק"ל״:''' עתירה של אדם טבע ודין לבג"צ מחייבת את הקרן הקיימת לישראל לצאת במבצע תכנון רחב היקף, להכנה ואישור של תכניות מפורטות לכל  שטחי היער שבניהולה, לאחר שבמשך שנים ביצעה קק"ל עבודות ייעור ופיתוח בהיקף נרחב, ללא תכניות מפורטות אשר גרמו לפגיעה קשה בחי, בצומח ובקרקע.
* '''2002 – ביטול הקמת תחנת כוח בקריית שמונה:''' פעילותה המשפטית של אדם טבע ודין יחד עם תושבי קריית שמונה מובילה להחלטה לבטל תוכנית של חברת החשמל להקמת תחנת כוח סמוך לבתי מגורים בעיר.
* '''2002 – שינוי תוכנית מגורים בלוד:''' אדם טבע ודין עותרת לבית המשפט העליון לאחר שמוסדות התכנון מקדמים תוכנית עבור כ-5,000 תושבים בעיר לוד, ללא שטחי ציבור. בית המשפט העליון מקבל את עמדת העמותה ובמסגרת התוכנית החדשה נקבע כי יסופקו לשכונה שטחים ציבוריים פתוחים וכי נחל גזר הסמוך לשכונה ישוקם ויהפוך לפארק לטובת התושבים.
* '''2004 – חוק החופים:''' הכנסת מאשרת את חוק שמירת הסביבה החופית (ובקיצור: חוף החופים), שאותו ניסחה אדם טבע ודין. החוק מטיל הגבלות על בנייה לאורך חופי ישראל, מקים ועדה מיוחדת לשמירה על הסביבה החופית ומעגן את זכות הציבור למעבר חופשי בחופים.
* '''2005 – מגדלי "סי אנד סאן":''' דרומית לחוף הצוק בתל אביב נבנים מגדלי יוקרה למגורים. במסגרת הבנייה נפגע החוף וחלקו נחסם לגישה ציבורית. אדם טבע ודין פותחת בהליכים משפטיים נגד החברה ומגיעה להסכם עם מגדלי "סי אנד סאן", במסגרתו תשוקם רצועת החוף ותוחזר לשימוש הציבור. בסופם של ההליכים המשפטיים הוסרו הגדרות, ומדרגות הבטון העצומות למרגלות "סי אנד סאן" הפכו לחלק מטיילת חוף ובה שבילי טיול, שביל אופניים ומתקני משחק לילדים.
* '''2006 – שיקום נחל הקישון:''' לאחר מספר פעולות משפטיות אדם טבע ודין מגיעה להסכם פשרה ששם קץ לזיהום נחל הקישון ומחייב את חברת "חיפה כימיקלים" להפסיקו.
* '''2007 – חיוב ״איגוד ערים דן״ בגין הזרמת ביוב לחופים:''' בעקבות תביעה שהוגשה על ידי אדם טבע ודין, בית המשפט המחוזי בתל אביב מרשיע את "איגוד ערים דן לביוב" בגין הזרמת 3,000,000 מ"ק של ביוב גולמי לחופים ציבוריים.
* '''2007 – איסור גביית תשלום בפארקים:''' עתירה שהגישה אדם טבע ודין לבית המשפט העליון מובילה לשינויים בחוק העירוני, ומביאה להפסקת הניסיונות של רשויות מקומיות לגבות תשלום בעבור כניסה לפארקים ציבוריים בשטחיהן. חקיקה זו נוצרה מתוך הגישה לפיה המרחב הציבורי הפתוח, לרבות פארקים עירוניים, שייכים לציבור כולו כחלק מהזכות לגישה חופשית ולסביבה, ואין לגבות דמי כניסה בגין שימושים בסיסיים של פארק עירוני.
* '''2008 – חוק אוויר נקי:''' אדם טבע ודין מגישה את החוק, המאושר בכנסת כהצעת חוק פרטית. חוק אוויר נקי קובע יעדים להפחתת זיהום האוויר בישראל ומטיל מגבלות על פליטת מזהמים מתחבורה, מתחנות כוח ומתעשייה, ומחייב יישום תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר.
* '''2009 – העתקת מיקומו של מפעל מתכות בירושלים:''' בית המשפט העליון מורה לעיריית ירושלים להעתיק את מיקומו של מפעל מתכות מזהם הסמוך לבית ספר יסודי במזרח ירושלים.
* '''2009 – שיקום מחצבות:''' בג"ץ מקבל את עתירתה של אדם טבע ודין ומורה לממשלה להשיב 65 מיליון דולר לקרן לשיקום מחצבות.
* '''2009 – חופים פתוחים:''' בעקבות עתירת אדם טבע ודין, קבע בית המשפט העליון כי חופי הרחצה יהיו פתוחים ללא תשלום.
* '''2009 – הגבלת אירועים פרטיים בחופי הים:''' במשך שנים התקיימו אירועים פרטיים בחוף מכמורת אשר מנעו מהציבור את הגישה לחוף. במסגרת הליך משפטי מגיעה אדם טבע ודין להסדר עם המועצה האזורית עמק חפר המבטיח כי לא תותר סגירה פיזית של מתחם החוף או חלק ממנו ולא תוגבל הכניסה לקהל מסוים, אלא באישור מיוחד ובתנאים שנקבעו בהסכם.
* '''2011 – חוק פינוי אזבסט:''' הכנסת מאשרת את חוק פינוי האזבסט, אותו קידמה אדם טבע ודין במטרה להיפטר מפסולת אזבסט מסוכנת בגליל. בפסק דין תקדימי מקבלים שופטי בית המשפט העליון את עמדת אדם טבע ודין והמדינה ומטילים על יצרנית האזבסט, חברת איתנית, לשלם מחצית מעלות פרויקט ניקוי האזבסט של קרקעות הגליל המערבי. שופטי העליון קובעים כי על היצרן חלה אחריות מוגברת ולכן נכון להטיל עליו לשאת בנטל הכספי, הן משיקולי צדק והגינות והן משיקולי יעילות כלכלית.
* '''2011 – עצירת הקמת כפר הנופש בחוף פלמחים:''' בעקבות החלטה של ממשלת ישראל, מתחילה הועדה המחוזית מרכז לבחון מחדש את התכנית לבניית כפר נופש בחוף פלמחים. כחלק מהמאבק, אותו ליווה הארגון מימיו הראשונים מבחינה משפטית, תכנונית וציבורית, הצטרפה אדם טבע ודין כצד לעתירה שהגישו היזמים לבית המשפט המחוזי בת"א, לאחר שנאסרה עליהם כל עבודת בינוי ופיתוח בתחום מאה מטרים מקו המים.
* '''2011 – חוק האריזות:''' הכנסת מאשרת את חוק האריזות שיזמה וקידמה אדם טבע ודין, המסדיר את הטיפול בפסולת ומעודד מיחזור.
* '''2012 – חוק רישום חומרים מסוכנים:''' הכנסת מאשרת את חוק רישום חומרים מסוכנים (PRTR) שניסחה אדם טבע ודין בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.
* '''2012 – הגנה על עמק ססגון:''' קבוצת תושבים מאזור הערבה עתרה יחד עם אדם טבע ודין נגד התוכנית להקמת פרויקט המלונאות בעמק ססגון. המלון תוכנן להשתרע על שטח בן 300 דונם ולכלול 4 מתחמי מלונאות, מרכז כנסים ונהר מלאכותי. בעקבות העתירה קבע בית המשפט כי בהליך אישור התכנית נפלו פגמים משפטיים המהווים פגיעה חמורה בשלטון החוק, והחזיר את התכנית לדיון מחדש בוועדה המחוזית. בעקבות פסק הדין הגיש יזם התכנית תביעה אזרחית כנגד מדינת ישראל. בתגובה, הגישה הפרקליטות נגד אדם טבע ודין והתושבים הודעת צד ג' ודרשה תשלום של 15 מיליון שקלים ליזם המלון במידה ותביעתו תתקבל. רק לאחר מאבק ציבורי נרחב ופנייה ליועץ המשפטי, חזרה בה מדינת ישראל מהאיום והסירה את התביעה.
* '''2012 – הקמת פארק ציבורי בקריית ספר:''' במשך עשור קידמה אדם טבע ודין את התכנית להקמת פארק ציבורי בקריית ספר בתל אביב, הן מבחינה משפטית הן מבחינה תכנונית.
* '''2012 – חוק מיחזור פסולת אלקטרונית:''' הכנסת מאשרת את החוק המושתת על הטיוטה שניסחה אדם טבע ודין בנוגע למיחזור פסולת אלקטרונית.
* '''2012 – הגנה על חוף בצת:''' אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע פונות אל מינהל מקרקעי ישראל המחליט לבטל את החוזה מול היזם להקמת כפר נופש, מוקדי מסחר ופארק אטרקציות בחוף בצת, במטרה להחזיר את הקרקע לבעלות ציבורית.
* '''2014 – הגנה על חוף אכזיב:''' פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בחיפה קובע כי על רשויות התכנון לדון מחדש בתוכנית לבניית אזורי מגורים ומלונאות במרחק 100 מטרים מחופי אכזיב, על גבול הגן הלאומי. משמעות פסק הדין היא למעשה עצירת התוכנית והגנה על חופי אכזיב ונהריה מבנייה פרטית מאסיבית, בהתאם לתוכנית המקורית.
 
== הזדהות פוליטית ==