אנה קארנינה – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץ:AnnaKareninaTitle.jpg|200px|]]

'''אנה קָארֵנינה''' (ב[[רוסית]]: '''Анна Каренина''') הוא [[רומן]] מאת [[לב טולסטוי]] שפורסם בתחילה כ[[סיפור בהמשכים]] בירחון, ובשנת [[1877]] יצא בשלמותו כספר. הספר נחשב לאחד הרומנים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם. [[דוסטויבסקי]], בן זמנו של טולסטוי, אמר על הספר שהוא "יצירת אמנות חסרת פגמים". בכתבה שפורסמה ב[[טיים מגזין]] היוקרתי, בחודש ינואר 2007, דורג הספר במקום הראשון מתוך עשרת המקומות ברשימת הספרים הגדולים של כל הזמנים.{{הערה|1=[http://www.time.com/time/arts/article/0,8599,1578073,00.html The 10 Greatest Books of All Time - TIME]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} על פי אתר האינטרנט [[IMDb]], הופקו ליצירה לא פחות מ-24 עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה.{{הערה|1=[http://www.imdb.com/find?s=tt&q=anna+karenina&x=11&y=16 Find - IMDb]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}

הספר מתאר שני סיפורי אהבה מנוגדים. האחד - של אנה קארנינה ומאהבה, הגראף וורונסקיורונסקי, והשני של קונסטנטין לוין ואשתו קיטי.

בתחילת הספר, אנה היא אשת חברה פופולרית ומכובדת, הנשואה לבירוקרט רוסי, אלכסיי אלכסנדרוביץ', איש המוסדות השלטוניים ב[[סנקט פטרבורג]], ואם לבן. קונסטנטין לוין הוא בעל אחוזה עשיר, שאינו חש בנוח בחברה ה[[רוסיה|הרוסיתרוסית]] ה[[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטית]] ומעדיף את חיי הכפר. הוא מנסה לחזר אחר קיטי שצ'רבצקיאה, שאותה הוא מכיר שנים רבות, אך נדחה משום שהיא מאוהבת בגראף וורונסקיורונסקי, איש צבא שאין לו כוונות של ממש כלפיה. משוורונסקי פוגש באנה, הוא מפתח כלפיה אובססיה ומתחיל לחזר אחריה, כשהוא זונח את קיטי לאנחות. לבסוף נענית אנה לחיזוריו, אך אינה מצליחה, כנשות חברה אחרות מחוגה, לשמור את הרומן לא פומבי, נכנסת להריון מוורונסקי, ולבסוף מתוודה בפני בעלה, אשר נקרע בין רגשותיו הדתיים ובין תחושות הכעס והנבגדות.

לוין, המאוכזב מדחייתו על ידי קיטי, חוזר לכפר ושוקע בחיי האיכרים. קיטי נופלת למשכב ונוסעת לבית מרפא בחוץ לארץ, שם היא מתגברת על הכאב שגרם לה וורונסקיורונסקי. לאחר שובה השניים נפגשים שוב, בתיווך גיסה של קיטי, ומביעים את אהבתם זה לזו. באותו הזמן אנה יולדת בת וכמעט מתה, מה שמרכך את בעלה, המבקש לתת לה גט ולשחרר אותה, אך היא מסרבת ביודעה שאם תקבל את הגט לא תוכל לקבל חזקה על בנה, ונוסעת עם וורונסקיורונסקי ובתה לחוץ לארץ.

קיטי ולוין מתחתנים ומקימים משק בית רגיל, ובאותו הזמן מנסים אנה ווורונסקיוורונסקי למצוא אורח חייהם משלהם. לאחר מספר חוויות באירופה הם חוזרים לרוסיה, ואנה נפגשת עם בנה. תוך כדי כך היא נוכחת עד כמה היא [[מוקצה מחמת מיאוס]] בחוגים החברתיים שאליהם השתייכה. היא וורונסקי עוברים להתגורר בכפר, אך שם מתחיל ורונסקי לשקוע בעבודות שונות ואנה חשה כי הוא מזניח אותה, ומתחילה לקנא. הזוג מתחיל להתקוטט ללא סיבות של ממש. ורונסקי רוצה שאנה תתגרש מבעלה, על מנת שהוא והיא יוכלו לחיות כבעל ואישה, אך הבעל מתנה את גירושיו מאנה בכך שתוותר על בנם המשותף ולכך אנה לא מסכימה.

הן לוין וקיטי והן אנה וורונסקי חוזרים לבסוף אל העיר. אנה וורונסקי על מנת לקבל גט, ואילו לוין וקיטי על מנת להתכונן ללידת בנם הבכור. אף שהחיים בעיר אינם אהובים על לוין, הוא רואה כי הוא מסוגל להשתלב בהם, ולבסוף קיטי יולדת ללא סיבוכים. לעומתו, מערכת היחסים בין אנה וורונסקי הולכת ומדרדרת, כאשר ורונסקי רשאי לצאת ולבוא בחברה כרצונו, בעוד אנה היא בגדר מוקצית. האהבה ביניהם הופכת למורעלת, כאשר אנה מתמלאת בחשדות, פחדים ותיעוב. לבסוף, משהיא רואה שאינה יכולה להמשיך עוד בחיים אלו, וגם אין לה איך לשנותם, ומתוך רצון לנקום בורונסקיבוורונסקי, היא בוחרת להתאבד ומשליכה את עצמה מתחת לגלגלי רכבת.

בסיום הספר שבים לוין וקיטי לכפר, שם הם ממשיכים את חייהם כרגיל. לוין מתחיל לקרוא ספרי פילוסופיה שונים למיניהם על מנת להקנות לחייו משמעות ואף שוקל ליטול את חייו אך בסיום הספר, הוא מוצא מזור להתחבטויותיו על [[משמעות החיים]] מתוך עקרונות הדת ה[[נוצרינצרות|נוצרית]]ת ומחליט להמשיך בחייו.

עדות לכך ניתן למצוא בדמותה של דולי אחותה של קיטי. דולי הנשואה לאחיה של אנה קארנינה, סטפאן ארקדיץ', אינה מאושרת בנישואיה. סטפאן הנהנתן מרבה [[בגידה (זוגיות)|לבגוד]] בה, וכשכבר גדש את הסאה ודולי "מגלה" על אודות בגידתו, דווקא אנה היא זו שמשלימה ביניהם [(כל זאת קרה לפני היחסים עם ורונסקי]). דולי המחליטה להישאר עם סטפאן מקבלת המציאות, קשה ככל שתהיה, וסטפאן לא חדל מלבגוד. לא מעט פעמים, דולי מוצאת את עצמה מזדהה ואף מקנאת באנה ששברה את המוסכמות והלכה אחרי לבה ותאוותיה, דבר שכמובן מנוגד למוסכמות באותה תקופה ודורש אומץ רב. יחד עם זאת, ומתוך התחבטות פנימית, דולי נוטה "להעדיף" את חייה, שהם למעשה, ילדיה.

* [[מנחם ברינקר]] ו[[משה גלעד]], '''אנה קארנינה וטולסטוי: מבחר מאמרים''', כתר, 1984. {{ULI|003665243}}

{{מיזמים|ויקיציטוט=אנה קרנינהקארנינה}}

* {{ynet|[[אריאנה מלמד]],|למה [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2859604,00.htmlכולם את אנה קרנינה],עוזבים?|2859604|16 [[ynet]]בינואר ספרים 16.01.042004}}

* יעל איתי -פק, יעל (2010). [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2456 קריאה מפוכחת ברומן אנה קרנינה]., אתרבאתר [[פסיכולוגיה עברית]], 11 ביוני 2010