אדם טבע ודין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התווספה פסקה על תומכים, תורמים וחברים. |
קטגוריית המשנה של ״פעילויות בולטות״ פוצלה לשניים - חלק אחד התווסף אל הישגים, וחלק אחר הועבר לכותרת משנה חדשה בשם ״דוחות״. יש להרחיב כותרת משנה זו על ידי הצגת כלל הדוחות כפי שהם מופיעים באתר העמותה. |
||
שורה 40:
בין מאבקיה המתמשכים ניתן למנות את המאבק בבז״ן, הגבלות הדברה במזון ובמרחב העירוני, קידום תוכניות לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית, הגנה על ים המלח, קידום חקיקה להטלת הגבלות על שימוש בפלסטיק בכלל ופלסטיק חד-פעמי בפרט, הגנה על החופים, מניעת סלילת [[כביש]]ים באזורים רגישים מבחינה אקולוגית, דאגה לפעולה תקינה של [[תאגיד המיחזור אל"ה|תאגיד המחזור הארצי]], כמו גם [[תביעה (משפט בישראל)|תביעה]] לפינוי חומרים מזהמים מבסיסי [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] למען [[רווחה|רווחת]] החיילים ו[[ניקיון]] סביבתם.
== דוחות ==
מעת לעת, מוציאה העמותה דוחות העוסקים בנושאים סביבתיים שונים. הדוחות הם עצמאיים ובלתי תלויים, ונכתבים על ידי הצוות המקצועי והמשפטי בעמותה. מטרת הדוחות היא להעלות לממשלה ולסדר היום הציבורי נושאים בעלי אינטרס סביבתי מובהק.
אחד ממאבקיה המתמשכים של העמותה עוסק ב[[נגישות|הנגשת]] ה[[חוף|חופים]] לכלל הציבור ומניעת הבנייה על קו החוף על ידי [[יזם|יזמים]] פרטיים וגופים [[ממשלה|ממשלתיים]]. בשנת 1995 תושב חיפה פעיל איכות הסביבה, עורך דין אלי בן ארי, ראה את הבנייה המאסיבית ב[[חוף כיאט]], הידועה בשם פרויקט [[מגדלי חוף הכרמל]], ובדק את תוכניות הבנייה. בן ארי מצא סתירות עצומות בין מה שמצא בתוכניות הבניינים ובין היתרי הבנייה של העירייה. המבנה הראשון שאושר היה אמור להיות בן 9 קומות, וברוחב 56 מטרים. במקומו, בנו היזמים בניין בן 18 קומות, שכיסה 134 מטרים מחזית החוף. באמצעות עמותת אדם טבע ודין, נעשתה פנייה לבית המשפט להפסיק את הבנייה בטענה שאם הבנייה תימשך, תוקם למעשה חומה של מגדלים רבי קומות שתחסום את החוף והנוף אליו.{{הערה|[[אלון טל]], '''הסביבה בישראל : משאבי טבע, משברים, מאבקים ומדיניות -מראשית הציונות ועד המאה ה-21''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2006, עמוד: 547}} עמותת אדם טבע ודין הגישה בשנת 1996 עתירה כנגד תוכנית הפרויקט. בזמן הגשתה היה הבניין בשלבי הבנייה האחרונים ובניין נוסף היה בשלב היסודות. העתירה נגעה בשלושה נושאים מרכזיים: א. צורת הבנייה של הבניינים עצמם ובמיוחד גודלם הפיזי. ב. בנייה בקרבה לחוף בניגוד לתוכנית המתאר תמ"א 13. ג. השימוש בבניינים אמור להיות רק לצורכי תיירות ונופש ולא מגורים לאנשים פרטים.{{הערה|ה"פ (חיפה) 524/96 - "אדם טבע ודין אגודה נ' הוועדה המחוזית}} בית המשפט המחוזי בחיפה הוציא צו מניעה זמני להפסקת העבודות וקבע שהחוזים למכירת הדירות בפרויקט כ"דירות מגורים" ולא כ"דירות נופש" לא היו חוקיים,{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|מגדלי חוף הכרמל מבקשת לתקן פרוטוקול ביהמ"ש בעתירת אדם טבע ודין נגדה|130765|2 בדצמבר 1996}}}}{{הערה|{{גלובס||תשלוז - נדחתה העתירה נגד מגדלי חוף הכרמל|151201|20 בינואר 1998}}}} אך דחה את הבקשה להרוס את הבניין שכבר נבנה.{{הערה|{{גלובס|אורלי פלג-מזרחי|ביהמ"ש דחה הבקשה להרוס את בניין ה' בפרוייקט חוף הכרמל; הורה להימנע מחריגות|109187|18 בינואר 1998}}}} בעקבות העתירה שונה עיצוב הבניין השני כך שיהיה גבוה וצר יותר ולא יחסום את הנוף. הבניין הושלם בשנת 2001 ונפתח בשם "מלון מרידיאן" בניהול חברת [[מלונות פתאל]] (אחר כך שונה שמו ל"לאונרדו פלאזה חיפה").{{הערה|{{גלובס|רוני גלבפיש|מלון מרידיאן על הים בחיפה ייפתח ביוני בניהול פתאל מלונות|489027|8 במאי 2001}}}} יסודותיו של המגדל השלישי הונחו, אך בנייתו נעצרה ומאז מתנהל מאבק בראשות [[יצחק תשובה]] וחברת [[דלק נדל"ן]] שבבעלותו, במטרה להשלים את הפרויקט, לבנות את ארבעת המגדלים שהקמתם אושרה בתוכנית המקורית ולהגדיל את שטח הים המיובש במקום.{{הערה|{{הארץ|אבי שמול|"אני אקים את מוקד התיירות של חיפה"|1.766955|26 בינואר 2002}}}} כחלק מהמאבק נגד העתירה ניסה יצחק תשובה לצרף עובדים שלו לעמותת אדם טבע ודין.{{הערה|{{גלובס|אורלי פלג-מזרחי|אדם טבע ודין: תשלו"ז מנסה להשתלט על העמותה בחוסר תום לב|104353|24 במרץ 1997}}}}▼
בשנת 2015 אישרה הוועדה המקומית תל אביב תוכנית מתאר מקומית של הריסת מבנה הדולפינריום בעבור זכויות בנייה למגורים, מלונאות ומסחר. עמותת אדם טבע ודין יצאה למאבק נגד התוכנית, בטענה שהיזם קיבל זכויות עודפות, שיש להוציא את העסקה למכרז, וכי ביצוע התוכנית כרוך בהפסד כספי אדיר לקופת הציבור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001236363#utm_source=facebook&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=גיא נרדי|כותרת=מבנה הדולפינריום נהרס, אבל הסאגה על עתיד המתחם ממשיכה|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-05-31}}}} ביוני 2018 יצאה התוכנית לדרכה עוד בטרם הסתיים הדיון בעניינה בבית המשפט העליון.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5253794,00.html|title=סופו של מתחם הדולפינריום בת"א: בשבוע הבא תחל הריסתו|last=בלומנטל|first=איתי|date=2018-07-05|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-05-31}}}}▼
העמותה התערבה בפרשת [[אסון|האסון]] הסביבתי ב[[נחל אשלים]] ביוני 2017, חקרה את הדליפה במפעל "[[כיל רותם|רותם אמפרט]]" הסמוך שגרמה למות עשרות [[יעלים]] וביקשה לפתוח ב[[חקירה פלילית]] נגד החברה. הדליפה הייתה מורכבת מכ-200 אלף קוב של תמיסה חומצית הכוללת חומרים כמו זרחן, מתכות כבדות ומלחים בריכוז חריג, שגרמה לנזק סביבתי רב לאורך של יותר מ-20 ק״מ.▼
במרץ 2018, לקראת חג הפורים, יצאו עמותת אדם טבע ודין והקרן לבריאות וסביבה למאבק בנוגע לבטיחותם ולבריאותם של ילדים, פעוטות ותינוקות בישראל. העמותה הביאה לפתיחת הליכי אכיפה של משרד הכלכלה נגד עסקים המייבאים ומשווקים מוצרים שאינם עומדים בתקני בטיחות בינלאומיים, כגון מוצצים, בקבוקי האכלה לתינוקות, צעצועים, תחפושות ומוצרים נלווים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001225054#utm_source=facebook&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=[[חן מענית]] ומיכל רז-חיימוביץ'|כותרת="לא ניתן לסמוך על המוצרים שאנחנו קונים לילדים שלנו"|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-05-31}}}}▼
=== דוח הלחץ ===
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 פרסמה העמותה את "דוח הלחץ", המקיף עשרה פרקים העוסקים בתמונת המצב של תחומי החיים הסביבתיים-חברתיים בישראל ערב הבחירות. בין היתר עסק הדוח במצב התחבורה בישראל בראשית שנת 2019 וציין כי כ-70% מן הישראלים נאלצים להשתמש ברכבם הפרטי מדי יום, ולעמוד בפקקים בגלל היעדר תשתיות של תחבורה ציבורית, זאת בניגוד למדינות מפותחות אחרות ב-OECD שבהן כ-70% מהאזרחים נהנים מתחבורה ציבורית איכותית ונוחה. כמו כן ציין פרק התחבורה של "דוח הלחץ" כי למעלה ממיליון וחצי יחידות דיור מתוכננות להיבנות במדינה עד שנת 2040 ללא תכנון לשילוב תחבורה ציבורית הולמת.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-683355|הכותב=|כותרת=בעוד 5 שנים נעמוד בפקקים שעה נוספת בכל יום: 'דוח הלחץ' מציג מציאות עגומה-מעריב|אתר=|תאריך=}}}} יתרה מזאת, מצב התחבורה בארץ מחמיר את זיהום האוויר, אשר בתורו מהווה חלק נכבד מן הגורמים לתמותה מוקדמת. זאת משום שזיהום האוויר מעלה את התחלואה, בעיקר בכל הקשור לבעיות לב ריאה, סוגי סרטן שונים ואסתמה. לדברי העמותה יש רבים שמתים טרם זמנם ואילולא זיהום האוויר הייתה תוחלת חייהם גבוהה יותר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/86147/|הכותב=|כותרת="אם יש פארקים והמרחב הציבורי נקי ומטופח – זה בוודאי תורם לאושר"|אתר=|תאריך=}}}}
== הישגים ==
▲*'''1995 – פרויקט מגדלי חוף הכרמל:''' אחד ממאבקיה המתמשכים של העמותה עוסק ב[[נגישות|הנגשת]] ה[[חוף|חופים]] לכלל הציבור ומניעת הבנייה על קו החוף על ידי [[יזם|יזמים]] פרטיים וגופים [[ממשלה|ממשלתיים]]. בשנת 1995 תושב חיפה פעיל איכות הסביבה, עורך דין אלי בן ארי, ראה את הבנייה המאסיבית ב[[חוף כיאט]], הידועה בשם פרויקט [[מגדלי חוף הכרמל]], ובדק את תוכניות הבנייה. בן ארי מצא סתירות עצומות בין מה שמצא בתוכניות הבניינים ובין היתרי הבנייה של העירייה. המבנה הראשון שאושר היה אמור להיות בן 9 קומות, וברוחב 56 מטרים. במקומו, בנו היזמים בניין בן 18 קומות, שכיסה 134 מטרים מחזית החוף. באמצעות עמותת אדם טבע ודין, נעשתה פנייה לבית המשפט להפסיק את הבנייה בטענה שאם הבנייה תימשך, תוקם למעשה חומה של מגדלים רבי קומות שתחסום את החוף והנוף אליו.{{הערה|[[אלון טל]], '''הסביבה בישראל : משאבי טבע, משברים, מאבקים ומדיניות -מראשית הציונות ועד המאה ה-21''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2006, עמוד: 547}} עמותת אדם טבע ודין הגישה בשנת 1996 עתירה כנגד תוכנית הפרויקט. בזמן הגשתה היה הבניין בשלבי הבנייה האחרונים ובניין נוסף היה בשלב היסודות. העתירה נגעה בשלושה נושאים מרכזיים: א. צורת הבנייה של הבניינים עצמם ובמיוחד גודלם הפיזי. ב. בנייה בקרבה לחוף בניגוד לתוכנית המתאר תמ"א 13. ג. השימוש בבניינים אמור להיות רק לצורכי תיירות ונופש ולא מגורים לאנשים פרטים.{{הערה|ה"פ (חיפה) 524/96 - "אדם טבע ודין אגודה נ' הוועדה המחוזית}} בית המשפט המחוזי בחיפה הוציא צו מניעה זמני להפסקת העבודות וקבע שהחוזים למכירת הדירות בפרויקט כ"דירות מגורים" ולא כ"דירות נופש" לא היו חוקיים,{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|מגדלי חוף הכרמל מבקשת לתקן פרוטוקול ביהמ"ש בעתירת אדם טבע ודין נגדה|130765|2 בדצמבר 1996}}}}{{הערה|{{גלובס||תשלוז - נדחתה העתירה נגד מגדלי חוף הכרמל|151201|20 בינואר 1998}}}} אך דחה את הבקשה להרוס את הבניין שכבר נבנה.{{הערה|{{גלובס|אורלי פלג-מזרחי|ביהמ"ש דחה הבקשה להרוס את בניין ה' בפרוייקט חוף הכרמל; הורה להימנע מחריגות|109187|18 בינואר 1998}}}} בעקבות העתירה שונה עיצוב הבניין השני כך שיהיה גבוה וצר יותר ולא יחסום את הנוף. הבניין הושלם בשנת 2001 ונפתח בשם "מלון מרידיאן" בניהול חברת [[מלונות פתאל]] (אחר כך שונה שמו ל"לאונרדו פלאזה חיפה").{{הערה|{{גלובס|רוני גלבפיש|מלון מרידיאן על הים בחיפה ייפתח ביוני בניהול פתאל מלונות|489027|8 במאי 2001}}}} יסודותיו של המגדל השלישי הונחו, אך בנייתו נעצרה ומאז מתנהל מאבק בראשות [[יצחק תשובה]] וחברת [[דלק נדל"ן]] שבבעלותו, במטרה להשלים את הפרויקט, לבנות את ארבעת המגדלים שהקמתם אושרה בתוכנית המקורית ולהגדיל את שטח הים המיובש במקום.{{הערה|{{הארץ|אבי שמול|"אני אקים את מוקד התיירות של חיפה"|1.766955|26 בינואר 2002}}}} כחלק מהמאבק נגד העתירה ניסה יצחק תשובה לצרף עובדים שלו לעמותת אדם טבע ודין.{{הערה|{{גלובס|אורלי פלג-מזרחי|אדם טבע ודין: תשלו"ז מנסה להשתלט על העמותה בחוסר תום לב|104353|24 במרץ 1997}}}}
*
* '''1997 – מגדלי חוף הכרמל:''' זהו התיק הראשון נגד בנייה על חוף הים המסתיים בניצחון של אדם טבע ודין. בפס"ד תקדימי זה נקבע כי בנייה על חוף הים אינה יכולה לשמש למגורים. בית המשפט העליון פוסק כי יש לייעד את השימוש בבניינים שכבר נבנו למלונאות ולא למגורים, ושאר זכויות הבנייה יהיו תלויות בשיקול הסביבתי.
* '''1999 – יישום תקנות המיחזור:''' אדם טבע ודין תובעת 265 רשויות מקומיות וכן את המשרד להגנת הסביבה על שנכשלו ליישם את תקנות המיחזור שנקבעו שנה קודם לכן.
שורה 68 ⟵ 60:
* '''2007 – חיוב ״איגוד ערים דן״ בגין הזרמת ביוב לחופים:''' בעקבות תביעה שהוגשה על ידי אדם טבע ודין, בית המשפט המחוזי בתל אביב מרשיע את "איגוד ערים דן לביוב" בגין הזרמת 3,000,000 מ"ק של ביוב גולמי לחופים ציבוריים.
* '''2007 – איסור גביית תשלום בפארקים:''' עתירה שהגישה אדם טבע ודין לבית המשפט העליון מובילה לשינויים בחוק העירוני, ומביאה להפסקת הניסיונות של רשויות מקומיות לגבות תשלום בעבור כניסה לפארקים ציבוריים בשטחיהן. חקיקה זו נוצרה מתוך הגישה לפיה המרחב הציבורי הפתוח, לרבות פארקים עירוניים, שייכים לציבור כולו כחלק מהזכות לגישה חופשית ולסביבה, ואין לגבות דמי כניסה בגין שימושים בסיסיים של פארק עירוני.
* '''2008 – חוק אוויר נקי:''' אדם טבע ודין מגישה את החוק, המאושר בכנסת כהצעת חוק פרטית. חוק אוויר נקי קובע יעדים להפחתת זיהום האוויר בישראל ומטיל מגבלות על פליטת מזהמים מתחבורה, מתחנות כוח ומתעשייה, ומחייב יישום תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר. העמותה המשיכה לעקוב אחר יישומו של החוק ואף עתרה ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] בטענה שהממשלה אינה מיישמת את התוכנית הלאומית למניעת [[זיהום אוויר]], ובכך מפרה את תנאי החוק.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185331,00.html|הכותב=|כותרת=חוק אוויר נקי (Ynet)|אתר=|תאריך=}}}} ביולי 2018 נודע כי [[המשרד להגנת הסביבה]] ערך מחקר בו נבחנו התועלות והעלויות הצפויות מיישום הסבב הראשון (2016-2011) של החוק, נמצא כי על כל שקל שמושקע ביישום חוק אוויר נקי - נחסכים לציבור ולמדינה שלושה שקלים. החיסכון נובע מהפחתת מזהמים והטבה לבריאות הציבור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5308854,00.html|הכותב=|כותרת=עשור לחוק אוויר נקי: התועלת הצפוייה - 115 מיליארד שקל|אתר=|תאריך=}}}}
* '''2009 – העתקת מיקומו של מפעל מתכות בירושלים:''' בית המשפט העליון מורה לעיריית ירושלים להעתיק את מיקומו של מפעל מתכות מזהם הסמוך לבית ספר יסודי במזרח ירושלים.
* '''2009 – שיקום מחצבות:''' בג"ץ מקבל את עתירתה של אדם טבע ודין ומורה לממשלה להשיב 65 מיליון דולר לקרן לשיקום מחצבות.
שורה 82 ⟵ 74:
* '''2012 – הגנה על חוף בצת:''' אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע פונות אל מינהל מקרקעי ישראל המחליט לבטל את החוזה מול היזם להקמת כפר נופש, מוקדי מסחר ופארק אטרקציות בחוף בצת, במטרה להחזיר את הקרקע לבעלות ציבורית.
* '''2014 – הגנה על חוף אכזיב:''' פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בחיפה קובע כי על רשויות התכנון לדון מחדש בתוכנית לבניית אזורי מגורים ומלונאות במרחק 100 מטרים מחופי אכזיב, על גבול הגן הלאומי. משמעות פסק הדין היא למעשה עצירת התוכנית והגנה על חופי אכזיב ונהריה מבנייה פרטית מאסיבית, בהתאם לתוכנית המקורית.
▲*'''2015 – הריסת מבנה הדולפינריום:''' בשנת 2015 אישרה הוועדה המקומית תל אביב תוכנית מתאר מקומית של הריסת מבנה הדולפינריום בעבור זכויות בנייה למגורים, מלונאות ומסחר. עמותת אדם טבע ודין יצאה למאבק נגד התוכנית, בטענה שהיזם קיבל זכויות עודפות, שיש להוציא את העסקה למכרז, וכי ביצוע התוכנית כרוך בהפסד כספי אדיר לקופת הציבור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001236363#utm_source=facebook&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=גיא נרדי|כותרת=מבנה הדולפינריום נהרס, אבל הסאגה על עתיד המתחם ממשיכה|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-05-31}}}} ביוני 2018 יצאה התוכנית לדרכה עוד בטרם הסתיים הדיון בעניינה בבית המשפט העליון.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5253794,00.html|title=סופו של מתחם הדולפינריום בת"א: בשבוע הבא תחל הריסתו|last=בלומנטל|first=איתי|date=2018-07-05|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-05-31}}}}
▲*'''2017 – אסון נחל אשלים:''' העמותה התערבה בפרשת [[אסון|האסון]] הסביבתי ב[[נחל אשלים]] ביוני 2017, חקרה את הדליפה במפעל "[[כיל רותם|רותם אמפרט]]" הסמוך שגרמה למות עשרות [[יעלים]] וביקשה לפתוח ב[[חקירה פלילית]] נגד החברה. הדליפה הייתה מורכבת מכ-200 אלף קוב של תמיסה חומצית הכוללת חומרים כמו זרחן, מתכות כבדות ומלחים בריכוז חריג, שגרמה לנזק סביבתי רב לאורך של יותר מ-20 ק״מ.
▲*'''2018 – בטיחות ילדים, פעוטות ותינוקות:''' במרץ 2018, לקראת חג הפורים, יצאו עמותת אדם טבע ודין והקרן לבריאות וסביבה למאבק בנוגע לבטיחותם ולבריאותם של ילדים, פעוטות ותינוקות בישראל. העמותה הביאה לפתיחת הליכי אכיפה של משרד הכלכלה נגד עסקים המייבאים ומשווקים מוצרים שאינם עומדים בתקני בטיחות בינלאומיים, כגון מוצצים, בקבוקי האכלה לתינוקות, צעצועים, תחפושות ומוצרים נלווים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001225054#utm_source=facebook&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=[[חן מענית]] ומיכל רז-חיימוביץ'|כותרת="לא ניתן לסמוך על המוצרים שאנחנו קונים לילדים שלנו"|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-05-31}}}}
== תומכים, תורמים וחברים ==
| |||