חובבי ציון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת רווח לפני מקף (דרך WP:JWB)
שורה 33:
יהודה לייב פינסקר היה משכיל יהודי רוסי, [[מתבולל]] מ[[אודסה]], ששירת כרופא צבאי מתנדב בצבא הרוסי במלחמת קרים וזכה לאות הצטיינות. פרעות "הסופות בנגב" גרמו לשינוי בדרך מחשבתו, והוא פנה לחפש פתרון לאומי לבעיה היהודית. ב-[[1882]] פרסם פינסקר את אחד החיבורים המכוננים בתולדות הציונות, הספר "[[אוטואמנציפציה!]]" במטרה לעורר את יהודי מערב אירופה העשירים לסייע בהקמת תנועה לאומית. הספר עורר בעיקר את יהודי מזרח אירופה הסובלים.
 
בספרו תיאר פינסקר את השנאה והאנטישמיות כלפי העם היהודי המפוזר באירופה, שנאת הזר. היהודים הם אומה מתה-חיה – "רוח רפאים", משום שאין להם מולדת ועצמאות, ולכן נראים מוזרים וזרים והאירופאים פיתחו כלפיהם "יודופוביה" - מחלת נפש שאינה ברת ריפוי. את היודופוביה מבטאים באנטישמיות. מכיוון שהאנטישמיות לא תחלוף אין טעם בניסיונם של היהודים לפתור זרות זו בחסדי השלטון, שיעניק להם שיווין וזכויות ([[אמנציפציה]]). פינסקר דגל ברעיון ה[[אוטואמנציפציה]] שפירושו שחרור עצמי, התרחקות מהגויים ומעבר מאנומליות לנורמליות.
 
על היהודים לשחרר את עצמם בתהליך בן מספר שלבים: