יוחנן רטנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 23:
==קורות חיים==
רטנר נולד ליבגניה (לבית פרץ) וליפים רטנר ב[[אודסה]]. אמו נפטרה בלידתו, מה שגרר כעס גדול מצד הוריה, ניקולאי וסופי פרץ, על יפים ולהחרמתו בטענה כי הדבר קרה באשמתו. האב נשא אישה שנייה כשיוחנן היה בן 10, אך אחרי שנתיים הזוג נפרד והאשה עקרה לצרפת. יוחנן היה בקשר עם אמו החורגת במשך שנים רבות ואף נהג לשלוח לה כסף. הוא החל בלימודי [[גימנסיה]]
ב-[[1923]] עלה לארץ ישראל, התגורר בדירת חדר בחצר ד"ר [[הלנה כגן]] ב[[רחוב הנביאים]] בחיפה, ועבד כ[[פועל בניין]] בחברת [[סולל בונה]] וכשוליה במשרד האדריכלות של [[פריץ קורנברג]]. במסגרת עבודתו זו היה בין הפועלים שבנו את [[האוניברסיטה העברית]] ב[[הר הצופים]]. בשנת 1925 היה לעוזר הוראה של פרופ' [[אלכסנדר ברוולד]] ב[[הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)|פקולטה לארכיטקטורה]] בטכניון{{הערה|שם=שלון|{{מעריב||החניך לא התבלט|1961/12/28|00400}}.}}. בשנותיו הראשונות בארץ הוא תכנן את בית הפועלים ואמפיתיאטרון ב[[חיפה]]. תכנן את אגפו המערבי של [[בניין הסיטי (חיפה)|סניף בנק אפ"ק]] בחיפה{{הערה|[[יעקב שורר]], '''לטייל בחיפה בן כרמל וים''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 2003, עמ' 33}}. בשנת 1928 זכה במקום ראשון בתחרות לתכנון [[בית המוסדות הלאומיים]]{{הערה|{{דבר||הזוכים בהתחרות לתוכנית בית המוסדות הציונים|1928/07/30|00104}}}}.
|