רפאל נתן נטע רבינוביץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העתקת תיאור תמונה משדה התמונה לשדה הכיתוב בתבניות במידה ואין כיתוב (תג) |
מ ויקיזציה |
||
שורה 38:
בתקופת שהותו בווילנה הגיע לידי רבינוביץ כתב היד [[שאלות ותשובות]] [[מהר"ם מרוטנברג|המהר"ם מרוטנברג]], ומאחר שהיה ישן ובמצב לא טוב, הוא טרח להעתיקו ולהכינו לדפוס, כל זאת תוך זמן קצר של שלושה חודשים בלבד.{{הערה|הלוי, עלים, עמ' 377.}} לאחר שסיים מלאכתו, מסר את הספר לביקורת ו[[הסכמה]] לרב [[בצלאל הכהן]] מווילנה. לאחר שבועיים בלבד, נאלץ להפסיק את עבודתו של הרב{{הערה|רבינוביץ ב"חתימת המעתיק", בספר שאלות ותשובות מהר"מ בר ברוך. לפי הלוי, עלים, עמ' 377, ה"ש 7. הרב בצלאל הכהן הספיק לכתוב הסכמה לספר, ביום [[כ"ה בכסלו]] תר"כ.}}, כי חייב היה לעזוב את העיר, ככל הנראה כדי להימנע מגיוס לצבא הרוסי. הוא עבר ל[[למברג]]{{הערה|סיבת מעברו מווילנה ללמברג, היא לפי השערתו של הברמן, רבינוביץ, עמ' 116. הברמן מעלה אפשרות נוספת למעבר ללמברג, לפיה התכוון לעבור לגרמניה, ולמברג שימשה לו כתחנת מעבר. הלוי, עלים, עמ' 377, ה"ש 5, חולק על דעתו של הברמן וטוען כי רבינוביץ נסע ללמברג כדי להדפיס את '''ספר שאלות ותשובות למהר"מ''', והתכוון לשוב לווילנה.}}, ולאחר שקיבל שם את הסכמותיהם של הרב [[יוסף שאול נתנזון]] וגיסו הרב [[מרדכי זאב איטינגא]] (בעלי '''מפרשי הים''') על הספר, הדפיסוֹ שם, בשנת [[תר"כ]].{{הערה|הלוי, עלים, עמ' 377. בין יתר ההסכמות שקיבל לספר הייתה גם הסכמה מר"ח מצאנז, שבניגוד לאחרים שהיללו אותו כתב שאיננו מכירו. ראו אצל [[יעקב שמואל שפיגל]], "ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ וספרו דקדוקי סופרים", '''עמודים בתולדות הספר העברי''', הגהות ומגיהים, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, מהדורה שנייה, תשס"ה-2005, עמ' 478–531 (להלן: "שפיגל, עמודים"); עמ' 478, ה"ש 27.}}
בלמברג התגורר כשלוש שנים והתפרסם גם שם כעילוי בתורה. על אף שהיה צעיר, בשנות העשרים לחייו, נהג הרב יוסף שאול נתנזון לקום לכבודו כשהיה נכנס לבית הכנסת.{{הערה|לפי עדות ראייה שנמסרה לחוקר הברמן, על ידי רבי יצחק ראובן אורנשטיין, בעל '''חרוזי פנינים''', קראקא, תרנ"ז. ראו אצל הברמן, רבינוביץ, עמ' 116–117.}} בשנת [[תרכ"ג]], הוציא שם לאור את הספר '''גאון יעקב''' ל[[ערובין]], ובסופו כלל חלק מכתבי רבו, רב אהרן איסר.{{הערה|הכוונה ל'''קונטרס זיכרון יוסף''', שהדפיס בסוף הספר '''גאון יעקב''' לערובין, לעמברג, תרכ"ג (לפי הברמן, רבינוביץ, עמ' 115–116).}} באותה שנה גם חזר לנדוד. תחילה עבר מלמברג ל[[ברטיסלאבה|פרסבורג]]{{הערה|בפרסבורג ביקר שוב בשנת [[תרכ"ו]]. ראו אצל הלוי, עלים, עמ' 377, ה"ש 10.}}, והתיישב בה ללמוד תורה.{{הערה|לדעת הלוי, עלים, עמ' 377–378, מטרת הגעתו לפרסבורג הייתה מכירת ספריו.}} בהמשך הוא הדפיס שם את '''קונטרס עקרי העבודה''', לרב אהרן איסר, ובו נתן תיאור קצר של קורותיו שלו ואת גדולת רבו.{{הערה| ראו ב"הקדמת התלמיד" ב'''קונטרס עקרי העבודה''' הנ"ל. רבינוביץ צירף לקונטרס גם מכתב מהרב בצלאל הכהן, המדבר בשבחו של רבו. ראו גם הברמן, רבינוביץ, עמ' 114–115.}} בעת ביקור שערך ב[[וינה|ווינה]] פגש את [[אהרן ילינק]] ושמע ממנו על [[כתב יד מינכן 95|כתב יד מינכן]] (ראו להלן). או אז החליט לנסוע ל[[מינכן]] כדי לראותו, כפי שעולה ממכתבו, ששלח ממינכן לילינק, ביום ג' באב, תרכ"ג{{הערה|{{המגיד|אברהם דוב דובזעוויץ|מכתב להזכיר|1891/06/18|00202}}.}}, ומדברי הרב יוסף שאול נתנזון, בהסכמתו לדק"ס על מסכת ברכות.{{הערה|ראו גם הלוי, עלים, עמ' 378, המצטט את דברי הרב נתנזון.}} אין אנו יודעים האם התכוון לשוב מפרסבורג לארץ מולדתו ובביקורו בווינה שינה את תוכניותיו{{הערה|כפי שטוען הלוי, עלים, עמ' 378.}}, או שמלכתחילה הייתה מינכן יעדו הסופי, ואילו וינה שימשה אך תחנת ביניים, בדרכו אליה.{{הערה|שם=הברמן|הברמן, רבינוביץ, עמ' 117.}} מה שידוע הוא שלאחר ביקורו בווינה, ולאחר שבילה תקופה קצרה גם ב[[אייזנשטט|אייזענשטאט]], הגיע למינכן, בסופה של אותה שנה.{{הערה|שם=הברמן}}
במינכן החל, ביום [[ג' באלול]] תרכ"ג, לעבוד על [[מגנום אופוס|מפעל חייו]], '''[[דקדוקי סופרים]]'''. על אף שזכה לתמיכה נדיבה של הבנקאי ואספן הספרים אברהם מרצבכר, הוצאותיו בשל כתיבת הדק"ס היו מרובות (שכן היה צריך לנסוע פעמים רבות לחו"ל כדי להעתיק כתבי יד או לשלם למעתיקים) והוא סבל מקשיי פרנסה ונאלץ לעבוד למחייתו כסוחר ספרים וכתבי יד.{{הערה|ראו דבריו בהקדמות לכרכים השונים של הדק"ס. ראו גם אצל הברמן, רבינוביץ, עמ' 120.}} באחת מנסיעותיו לצורכי פרנסתו, עבר דרך [[קייב]], רוסיה, וחלה שם ב[[דלקת ריאות]]. ביום 28 בנובמבר 1888, א' דחנוכה תרמ"ט, נפטר.
| |||