הבדלים בין גרסאות בדף "תל משוש"

נוספו 38 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
מ (←‏תולדות ההתיישבות באתר על-פי הממצאים הארכאולוגיים: ממצאים ארכאולוגים -> ממצאים ארכאולוגיים, replaced: ממצאים הארכאולוגים ← ממצאים הארכאולו)
יוחנן אהרוני, בהתבססו על [[פסוק]]ים מה[[מקרא]], הציע לזהות את תל משוש עם היישוב המקראי [[חורמה]].{{הערה|(במדבר יד:מד-מה), (במדבר כא: א-ג), (דברים א:מד). }} אולם לא כל החוקרים מסכימים עם זיהוי זה.{{הערה|קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, שם, עמ' 155.
ישנם מספר מקומות נוספים אשר מזוהים עם העיר המקראית חרמה: זיהוי העיר המקראית חורמה כסמוכה ל[[צקלג]] [[שבנגב המערבי]]; החוקר [[בנימין מזר]] הציע לראות את "[[חרים]]" המופיעה ב[[כתבי המארות]] כחורמה המקראית; מקום הנקרא "[[חרמי]]" שהתקיים בימי [[המנמחאת השלישי]], מופיע על כותבת שב[[מכרות סיני]] וישנה אפשרות שמדובר בעיר חורמה המקראית.}}
 
בנוסף ישנם חוקרים כ[[ישראל פינקלשטיין]] הרואים בתל משוש יישוב [[עמלק]]י או חלק מרצועת החוף בתקופת ה[[פלשתים]], ודוחים את זיהוי האתר כעיר ישראלית.{{הערה|שם=שטרן,117|1=שטרן, "החפירה בתל משוש", עמ' 117.}}
 
השכבה השלישית: בשכבה זו נמצאו בורות אפר, [[ממגורה|ממגורות]] ו[[רצפת לס|רצפות לס]]. מממצאים אלה ניתן להסיק כי בסוף [[המאה ה-13 לפנה"ס|המאה השלוש עשרה לפנה"ס]] החלה התיישבות של [[נוודים]] למחצה באזור שסביב לבארות תל משוש, ככל הנראה בסוכות או באוהלים. במחצית הראשונה של [[המאה ה-12 לפנה"ס|המאה השתים עשרה לפנה"ס]] השתנה אופי הבנייה באתר והחלה התפתחות של בנייה פרטית בתל משוש.{{הערה|קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)", עמ' 161-160}}
 
השכבה השנייה (סוף [[המאה השתיםה-12 עשרהלפנה"ס]] ראשית [[המאה האחת עשרה|המאה ה-11 לפנה"ס]]): בשכבה זו נתגלה היישוב הגדול ביותר שהתקיים בתל משוש וגודלו כשישים דונם. המבנים בתקופה זו היו מסגנון [[בית ארבעת המרחבים|בתי ארבעה מרחבים]]. בתים אלו מקבלים את הכינוי "בתים ישראליםישראליים" במסגרת התאוריה שמקשרת תקופת התיישבות זו ל[[התנחלות השבטים|תקופת ההתנחלות]]. באתר נמצאו מבני ציבור, שנבנו בראשית המאה השתים עשרה לפנה"ס ושניכרת בהם השפעה [[מצרית]]-[[כנענית]]. יש הסבורים כי בתחילתו קם היישוב עקב הפעילות המצרית באזור ורק לאחר מכן ייתכן כי הוא עבר לשלטון [[פלשתים|פלשתי]].{{הערה|שם=שטרן,117}} בשכבה זו נמצאו ממצאים רבים, לדוגמה: מבנה ציבורי ששימש כנראה כאחד ממרכזי המנהל הישובי, חדרים המעידים על אופי פולחני ואמידות כלכלית, מצודה ועוד{{הערה|שם=קמפינסקי,165|1=קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)", עמ' 165}}
בשכבה זו נמצאו ממצאים רבים, לדוגמה: מבנה ציבורי ששימש כנראה כאחד ממרכזי המנהל הישובי, חדרים המעידים על אופי פולחני ואמידות כלכלית, מצודה ועוד{{הערה|שם=קמפינסקי,165|1=קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)", עמ' 165}}
 
השכבה הראשונה (סוף המאה האחתה-עשרה11 לפנה"ס וראשית [[המאה העשיריתה-10 לפנה"ס]]): שכבה זו נמצאה הרוסה בעקבות סחף, בשכבה נותר מבנה שמזוהה כמצודה או מגדל ששימש להגנה.{{הערה|שם=קמפינסקי,165}} בראשית או באמצע המאה העשירית לפנה"ס נחרב תל משוש וננטש{{הערה|קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)", עמ' 106}} }, ככל הנראה בעקבות המצב הביטחוני שהיה באזור. תושבי תל משוש עברו ל[[תל עירא]] שם תנאי ההגנה היו טובים יותר.{{הערה|קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)", עמ' 165.}}
 
היישוב בתל משוש התחדש בתקופת הברזל II, לקראת סוף [[המאה השמינית לפנה"ס]]-תחילת [[המאה השביעית]] לפנה"ס כתחנת דרכים והמבנים בו שימשו כ"[[חאן (מבנה)|חאן שיירות]]".{{הערה|שם="תל8|1="תל משוש (ח' אל-משאש)" כרך תמוז תשל"ט יולי 1979, שם, עמ' 8.}} מבנה גדול שנמצא באתר מתקופה זו, ככל הנראה שימש כאכסניה לעוברי אורח.{{הערה|שם=קמפינסקי,167|1=קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)", עמ' 167}} החורבן הסופי של היישוב היה בסביבות-600 לפנה"ס.{{הערה|שם="תל8}}
3,154

עריכות