פסח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח, הגהה
שורה 15:
| תאריך סיום =
}}
'''חג הפֶּסַח''' (או בשמו ה[[מקרא]]י: '''חַג הַמַּצּוֹת''') הוא [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] [[יהדות|יהודי]] מקראי, הראשון מבין [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]. פסח נחוג בימינו במשך שבעה ימים, מ[[ט"ו בניסן]] ועד [[כ"א בניסן]]. היום הראשון והאחרון הם [[יום טוב|ימים טובים]], והימים שביניהם מכונים [[חול המועד]].
 
פסח מציין את [[יציאת מצרים|יציאת]] [[יהודים|בני ישראל]] מ[[עבד]]ות [[מצרים העתיקה|מצרים]] ל[[חירות האדם|חירות]], שחלה בליל היום הראשון לחג, לאחר [[מכת בכורות]]. שמו של החג נובע מה[[פסוק]]: {{ציטוטון|וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל|{{תנ"ך|שמות|יב|כז}}}} היום האחרון לחג, המכונה [[שביעי של פסח]], מציין לפי חז"ל את [[נס]] [[קריעת ים סוף]].
שורה 35:
:{{ציטוטון|וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר: קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי, גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם.|<small>{{תנ"ך|שמות|יב|ל|לא|קצר=כן}}</small>}} {{ציטוטון|...וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.|<small>{{תנ"ך|שמות|יב|מא|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}}
 
עלבהמשך מסעם, אירוע שעל פי [[חז"ל]], התרחש ביום [[שביעי של פסח]],{{מקור}} ניצלו בני ישראל ב[[ים סוף]]. המצרים חזרו בהם זמן קצר לאחר צאת בני ישראל, והחליטו לרדוף אחריהם ולהשיבם לעבדות. כשהשיגו אותם, חנו בני ישראל על שפת ים סוף ולא יכלו להימלט, אך [[עמוד הענן]] חסם את המצרים במהלך הלילה כשאלוהים [[קריעת ים סוף|בקע את ים סוף]] ובני ישראל עברו בתוכו. לפנות בוקר שב הים למקומו ופרעה וכל חילו [[טביעה (אדם)|טבעו]] בים.
:{{ציטוטון|וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמרוּ: מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ.|<small>{{תנ"ך|שמות|יד|ה|קצר=כן}}</small>}} {{ציטוטון|וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם, כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ...|<small>{{תנ"ך|שמות|יד|ט|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}} {{ציטוטון|וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.|<small>{{תנ"ך|שמות|יד|כב|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}} {{ציטוטון|...וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם.|<small>{{תנ"ך|שמות|יד|כז|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}} {{ציטוטון|וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.|<small>{{תנ"ך|שמות|יד|ל|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}}
 
שורה 59:
==הכנות לקראת פסח==
===לימוד הלכות החג===
בגמרא מובאת [[ברייתא]] העוסקת בהכנה לפסח באמצעות לימוד הלכות פסח: "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום"{{הערה|{{בבלי|פסחים|ו|א}}}}. שלושים יום אלו מתחילים ב[[פורים]]. בעבר היו שחישבו את תאריך חג הפסח לפי מניין הימים מיום הפורים, דבר שהוביל להשלכה דינית לגבי הנוהג לקרוא את המגילה קודם ליום הפורים, במקרים שונים{{הערה|במסכת מגילה ({{בבלי|מגילה|ב|א|ללא=מסכת}}) מובאת ברייתא לדעת רבי יהודה שעל פיה ניתן להקדים את קריאת המגילה רק כאשר: "{{ציטוטון|השנים כתיקונם וישראל שרויין על אדמתן"}}. אבל בתקופה אחרת, "{{ ציטוטון|הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה"}}. רש"י מפרש שתושבי הגלויות מחשבים את תאריך פסח לפי זמן קריאת מגילה בפורים, ואם יקדימו את זמן קריאת מגילה ליום הכניסה, עשויים להגיע לאכילת חמץ בפסח עקב טעות בחישוב התאריך הנכון של החג}}. הרמב"ם השמיט בספרו [[יד החזקה]] דין זה ששואלין ודורשין בהלכות פסח קודם הפסח שלושים יום{{הערה|על השמטה זו, ראו: {{HebrewBooks|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|'''שואלין ודורשין בהלכות הפסח'''|42901|בתוך: [[בית אהרן וישראל]], גליון קמח, ניסן תש"ע, עמ' מט-נד|ללא|עמוד=47}}.}}. היום העיקרי ללימוד הלכות החג הוא שבת שלפני פסח, הנקראת [[שבת הגדול]]. בשבת זו נושאים רבנים דרשות ארוכות מהרגיל, העוסקות בהכנה הלכתית ורוחנית של הציבור לפסח.
 
[[קובץ:Poor Jews taking home free matzohs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת מצות לנזקקים, ניו יורק 1908]]