פסח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ofrit Assaf (שיחה | תרומות) |
מ ניסוח, הגהה |
||
שורה 15:
| תאריך סיום =
}}
'''חג הפֶּסַח''' (או בשמו ה[[מקרא]]י: '''חַג הַמַּצּוֹת''') הוא [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] [[יהדות|יהודי]] מקראי, הראשון מבין [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]. פסח נחוג
פסח מציין את [[יציאת מצרים|יציאת]] [[יהודים|בני ישראל]] מ[[עבד]]ות [[מצרים העתיקה|מצרים]] ל[[חירות האדם|חירות]], שחלה בליל היום הראשון לחג, לאחר [[מכת בכורות]]. שמו של החג נובע מה[[פסוק]]: {{ציטוטון|וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל|{{תנ"ך|שמות|יב|כז}}}} היום האחרון לחג, המכונה [[שביעי של פסח]], מציין לפי חז"ל את [[נס]] [[קריעת ים סוף]].
שורה 35:
:{{ציטוטון|וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר: קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי, גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם.|<small>{{תנ"ך|שמות|יב|ל|לא|קצר=כן}}</small>}} {{ציטוטון|...וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.|<small>{{תנ"ך|שמות|יב|מא|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}}
:{{ציטוטון|וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמרוּ: מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ.|<small>{{תנ"ך|שמות|יד|ה|קצר=כן}}</small>}} {{ציטוטון|וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם, כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ...|<small>{{תנ"ך|שמות|יד|ט|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}} {{ציטוטון|וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.|<small>{{תנ"ך|שמות|יד|כב|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}} {{ציטוטון|...וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם.|<small>{{תנ"ך|שמות|יד|כז|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}} {{ציטוטון|וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.|<small>{{תנ"ך|שמות|יד|ל|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}}
שורה 59:
==הכנות לקראת פסח==
===לימוד הלכות החג===
בגמרא מובאת [[ברייתא]] העוסקת בהכנה לפסח באמצעות לימוד הלכות פסח: "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום"{{הערה|{{בבלי|פסחים|ו|א}}}}. שלושים יום אלו מתחילים ב[[פורים]]. בעבר היו שחישבו את תאריך חג הפסח לפי מניין הימים מיום הפורים, דבר שהוביל להשלכה דינית לגבי הנוהג לקרוא את המגילה קודם ליום הפורים, במקרים שונים{{הערה|במסכת מגילה ({{בבלי|מגילה|ב|א|ללא=מסכת}}) מובאת ברייתא לדעת רבי יהודה שעל פיה ניתן להקדים את קריאת המגילה רק כאשר:
[[קובץ:Poor Jews taking home free matzohs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת מצות לנזקקים, ניו יורק 1908]]
|