יום ראשון בפארק עם ג'ורג' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ חזיון -> חיזיון (דרך WP:JWB)
שורה 53:
בקבלת הפנים, פטרונים ואוצרים מברכים את ג'ורג' על עבודתו, בזמן שג'ורג' מרפרף ביניהם, מתלונן על הקשיים בייצור אמנות מודרנית ("Putting It Together"). הוא מתאמץ לנהל מספר שיחות שונות במקביל. הקול היחיד שממנו הוא אינו יכול להתעלם הוא של מבקרת אמנות המעירה לו כי הוא חוזר על עצמו ומייעצת לו לא לבזבז את הכישרון שלו. לאחר שמבקרי המוזיאון הולכים לארוחת הערב, מארי רואה את אמה בציור של סרה, ומדברת איתה על דאגתה לג'ורג'. כאשר ג'ורג' מגיע לקחת אותה הביתה, היא מספרת לו על אמה, ומנסה להעביר לו מסר על המורשת שאנחנו משאירים ("Children and Art"). היא נרדמת, וג'ורג', שנותר לבד עם הציור, מבין שחסר לו קשר אנושי.
 
שבועות לאחר מכן, מארי מתה וג'ורג' מוזמן על ידי ממשלת צרפת להציג את הכרומולום על האי שתואר בציור. באי מגלה ג'ורג' שחברו דניס דחה את הצעתו לעבוד איתו. ג'ורג' חש חוסר וודאות. הוא קורא מתוך ספר שירש מסבתו, הספר שבו דוט השתמשה כדי ללמוד לקרוא, ומהרהר בדמיון בינו לבין סבא-רבא שלו ("Lesson #8"). דוט מופיעה כחזיוןכחיזיון ומברכת את ג'ורג' לשלום. היא מתייחסת אליו כאל ג'ורג' שהיא מכירה. הוא מתוודה בפניה על הספקות שלו והיא אומרת לו להפסיק לדאוג, לבטוח בבחירותיו ופשוט לבצע אותן ("Move On"). ג'ורג' מוצא כמה מילים שנכתבו בגב הספר - המילים שג'ורג' מלמל לעיתים קרובות בעת שצייר. כאשר ג'ורג' קורא אותן בקול, הדמויות בציור ממלאות את הבמה ושבות להמחיש את הציור ("Sunday"). כאשר הם עוזבים והבמה נראית כבַד קנבס ריק, קורא ג'ורג': "לבן, דף או קנבס ריק אהוב עלי – כל כך הרבה אפשרויות."
 
== שירים ==