בית עבאס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ יצוגית->ייצוגית - תיקון תקלדה בקליק
מ אמביולנטיים->אמביוולנטיים - תיקון תקלדה בקליק
שורה 126:
==יחסי העבאסים והשיעה==
<!-- קצרמר, להרחיב ביחס למרידות שיעיות, על כך שעלו כתנועה שיעית בידי אבו מסלם - האשמיה; מרידות בימי אל-אמין ומאמון, מינויו של עלי אל-רצ'א כיורש ועוד -->
הח'ליפות העבאסית זכתה ללגיטימציה בגין העובדה שמייסד השושלת [[אל-עבאס]] היה בן דודו של הנביא [[מוחמד]]. למרות זאת, במשך כל זמן שלטון העבאסים קיימו העבאסים יחסים אמביולנטייםאמביוולנטיים עם ענף אחר של משפחת הנביא: בני ה[[ח'ליפה]] [[עלי בן אבי טאלב|עלי]], בן-דודו של הנביא וחתנו, שבהם תמכו ה[[שיעים]]. בראשית שלטון בית עבאס שילם ה[[ח'ליפה]] קיצבה לצאצאי עלי וכך ניסה לקנות את תמיכת חסידיהם. עם זאת, הח'ליפים היו מעורבים לא אחת ברצח, במאסר ובהרעלת טוענים לכתר מצד משפחת הנביא. מדיניות זו צלחה חלקית כיוון שעוד בימיו של ה[[ח'ליפה]] [[אלמנצור]] פרצה מרידה של בני עלי שדוכאה בקלות. לאחר שהופסקו הקצבאות הללו בידי ה[[ח'ליפה]] [[אל-מעתצם]] ([[833]]-[[842]]) חזרה והתגלעה האיבה בין שתי הקבוצות ביתר שאת, ולקראת סוף שלטונם של בני עבאס, ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]], היא התפרצה כמלחמת אזרחים מלאה בין [[שיעים]] ל[[סונים]]. צעד פייסני כלפי ה[[שיעים]] ומתריס כלפי שליטי [[בית אומיה]] היה השימוש בתואר [[אימאם]] על ידי הח'ליפים מבית עבאס - תואר המבטא את מחויבות השלטון לתפקידו הדתי. היבט נוסף הוא השימוש בתארים דתיים בעלי הקשר שיעי, כמו אל-מהדי. למרות זאת בראייה היסטורית ה[[שיעים]] רואים את בני עבאס כשליטים לא לגיטימיים המתחזים למשפחת הנביא האמיתית.
 
בעיה נוספת בשושלת בית עבאס הייתה סידרי הירושה. בניגוד למרבית השושלות המערביות, בהן הבן הבכור הוא היורש הטבעי, לא היו בבית עבאס הסדרי ירושה קבועים, לכן לאחר מות ה[[ח'ליפה]] מונתה מועצה ([[שורא (אסלאם)|שורא]]) שהורכבה מן הפקידות המדינית הצבאית והדתית הבכירה והם בחרו את הח'ליפה הבא. מובן שמשמעותה של שיטה זאת הוא שאין יורש טבעי וזהו מתכון בטוח למלחמות ירושה כמו זאת שפרצה בין בניו של [[הארון אל רשיד]], [[אל-אמין]] ו[[אל מאמון]] בשנת [[812]]. מלחמות אלו היו סיבה לאי יציבות כרונית שהחלישה את האימפריה.