חיסון נגד אבעבועות שחורות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון מאפייני תמונות בתבניות: ממוזער ← מרכז, השמטת שמאל או ימין (תג)
ברמינגהם ==> ברמינגהאם
שורה 24:
החל מהמאה ה־19 החל חיסון מקיף כנגד הנגיף בקרב האוכלוסייה העולמית. מכיוון שמחלת האבעבועות השחורות היא מחלה הפוגעת רק בבני אדם, ואין לה מאחסן בין יתר [[בעלי חיים|בעלי החיים]] (ובנוסף הנגיף אינו מתאחסן בגוף באופן רדום), פתח [[ארגון הבריאות העולמי]] באמצע [[המאה ה-20]] במבצע חיסון אגרסיבי לכל בני האדם בעולם כדי לנסות להכרית את המחלה מעל פני האדמה, כך שלא ישאר אף נשא אחד שלה, ותימנע אפשרות המחלה וההדבקה. בעקבות הצלחת המבצע והיעלמות המחלה נפסק החיסון לה בהדרגה במדינות מערביות שונות (ב[[ארצות הברית]] ב־1972, ואחר כך גם ב[[מדינה|ארצות]] נוספות), עקב היעלמות המחלה שם, כשהוא נמשך רק במדינות ואזורים מועדים לפורענות. הפסקת החיסון נעשתה עקב תופעות לוואי מסוימות (בשיעור נמוך) שלוו אליו, והעדר הצורך עקב הדברת המחלה.
 
החולה האחרון במחלה, עובד [[בית חולים]] בשם עלי מאלין שחלה באופן ספונטני, זוהה בשנת [[1977]] ב[[סומליה]] שב[[אפריקה]] ושרד את המחלה. הקורבנות האחרונים הידועים של אבעבועות שחורות נדבקו ומתו ב־1978 ב[[ברמינגהםברמינגהאם]] שב[[אנגליה]] בעקבות [[תאונה|תאונת]] [[ניסוי]]. במהלך הניסוי, שנעשה ללא היתר על ידי [[מיקרוביולוג]] בשם הנרי בדסון, אירעה תקלה בה דלפה דרך צינורות האוורור כמות קטנה של נגיפים, אשר הספיקה כדי לגרום למחלתה ומותה של [[צילום|צלמת]] רפואית, ג'נט פרקר. בדסון [[התאבדות|התאבד]] עוד לפני שפרקר נפטרה.
 
בעקבות הצלחת מבצע החיסונים הכלל-עולמי הושמד הנגיף גם מ[[מעבדה|מעבדות]] ברחבי העולם, וכיום הוא שמור בשתי מעבדות בלבד - אחת ב[[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|מרכז לפיקוח מחלות (CDC)]] בארצות הברית, והשנייה במעבדות וקטור ב[[רוסיה]], אשר המשיכו באופן רשמי להחזיק בנגיף למטרות [[מחקר]]. לפי החלטת ארגון הבריאות העולמי, נקבע תאריך יעד להשמדת הנגיפים גם ממעבדות אלו, אך מאוחר יותר נדחו תאריכים אלו. לאחרונה עמד תאריך ההשמדה הצפוי על שנת 2014. בשלהי המאה ה-20 התקיים ויכוח בין [[מדע]]נים, האם להשמיד את הנגיפים שבמעבדות בארצות הברית וברוסיה. אלה שהתנגדו לכך טענו שאין זכות בידי האדם [[הכחדה|להשמיד]] במכוון אף [[אורגניזם|יצור]], ואפילו יהיו אלה וירוסים מזיקים{{הערה|Sixty-fourth World Health Assembly closes after passing multiple resolutions, [http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2011/world_health_assembly_20110524/en/index.html], 24.05.2011}}. בנוסף לשתי המעבדות הידועות כמחזיקות את הנגיף, לא מן הנמנע שמדינות או גופים שונים מחזיקים בנגיף באופן נסתר לצרכים שונים, כדוגמת שימוש פוטנציאלי בו כנשק ביולוגי ([[אבעבועות שחורות#שימוש בנגיף כנשק ביולוגי|ראה להלן]]).