גרשם שלום – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנה
האנס יונאס ==> הנס יונאס
מ (+קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת מינכן (לפי הוויקיפדיה האנגלית) (תג))
(האנס יונאס ==> הנס יונאס)
שלום עמד בקשרי ידידות ועבודה עם אישים גדולים רבים בתקופתו ונהג להתכתב עם רבים מהם. מבין השמות הרבים ניתן למנות את [[חנה ארנדט]], [[דוד בן-גוריון]], [[חיים נחמן ביאליק]], [[יצחק בער]], [[שמואל הוגו ברגמן]], [[יוסף חיים ברנר|י. ח. ברנר]], [[שלמה דב גויטיין]], [[לאה גולדברג]], [[ארנסט יונגר]], [[יהודה יערי]] ואחיו [[אברהם יערי]], [[ברל כצנלסון]], [[ישעיהו ליבוביץ]], [[יהודה לייב מאגנס]], [[דב סדן]], [[עקיבא ארנסט סימון]], [[מורטון סמית]], [[ש"י עגנון]], [[פרנץ רוזנצוויג]], [[ארתור רופין]], [[זלמן שזר]], ואף [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] והרב [[יצחק נסים]]. במיוחד יש לציין את חברות הנפש ארוכת השנים עם [[וולטר בנימין]], שאף הונצחה בספרו של שלום, '''ולטר בנימין – סיפורה של ידידות''',{{הערה|1='''Walter Benjamin, die Geschichte einer Freundschaft''', Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1975. התרגום העברי של הספר: '''ולטר בנימין, סיפורה של ידידות''', תרגם מגרמנית עדי נחמני; ערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"ז-1987, יצא לאור לאחר מותו של שלום.}} ואת יחסו ל[[מרטין בובר]], שעמו עמד בקשר רב, ולמרות ביקורתיות מסוימת, הושפע רבות מתורתו.{{הערה|1=על מערכת היחסים בין השניים ניתן ללמוד מהמכתבים שהחליפו ביניהם. ראו לעניין זה בספר שקיבץ את התכתובות שניהל בובר עם אחרים במשך שבעה עשורים: '''Martin Buber, Briefwechsel aus sieben Jahrzehnten''', I-II, Heidelberg: 1972 - 1973. בכרך הראשון ישנם שלושה מכתבים של שלום ובכרך השני שלושה עשר. לפי קטן ביבליוגרפיה, עמ' 49 (כותר 506); ראו גם ארבעת מאמריו של שלום על בובר, "תפישת היהדות אצל מרטין בובר"; "עוד הערה לעניין בובר והחסידות"; "עוד לסוגיית בובר והחסידות", "'אחרית דבר' (לפולמוס עם בובר)", שלום, עוד דבר, עמ' 363 - 407; 408 - 410; 411 - 413; 414 - 415 (בהתאמה).}}
 
במהלך שנות השלושים נהג שלום להיפגש מדי שבת ולשוחח על עניינים ברומו של עולם, עם מספר מצומצם של חברים בביתו של [[ג'ורג' ליכטהיים]], במה שנתפרסם כ'''חוג פילג"ש''', ע"ש שמותיהם של המשתתפים: [[יעקב פולוצקי|יעקב <big>'''פ'''</big>ולוצקי]], [[האנסהנס יונאס|האנס <big>'''י'''</big>ונאס]], ה' <big>'''ל'''</big>וי, <big>'''ג''''</big>ורג' ליכטהיים, <big>'''ג'''</big>רשם שלום, ו[[שמואל סמבורסקי|<big>'''ש'''</big>מואל סמבורסקי]].{{הערה|1=אברהם שפירא, "המורשה כמקור לתחייה: לזהותו הרוחנית של גרשם שלום", בתוך: גרשם שלום, עוד דבר, פרקי מורשת ותחיה (ב), כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ן-1989 (להלן: "שפירא, זהותו הרוחנית של שלום"), עמ' 17. לפי גרשם שלום, תערוכת זיכרון, עמ' מ.}}
 
כאשר הגיע הסופר הארגנטיני המפורסם, [[חורחה לואיס בורחס]], לירושלים בשנת 1971, לקבלת [[פרס ירושלים]], משאלתו הייתה להיפגש עם שלום, שנענה לבקשתו והזמינו לביתו. בורחס אשר שילב ביצירותיו מוטיבים קבליים, טען כי הושפע מאוד מספריו של שלום, ובפרט מהספר '''[[Major trends in Jewish mysticism]]''', שלדבריו הוא הטקסט הבהיר ביותר שנכתב על הקבלה.{{הערה|1=ד"ר שלומי מועלם, [http://bar-ilan.haaretz.co.il/?p=396&s=859 הסופר הארגנטיני אימץ את תפישת הקבלה היהודית שספר קלסי מקבל מעמד של ספר קדוש], מיום 5 באוקטובר 2010, באתר הארץ.{{קישור שבור|2.04.2018}}}}