יחסי מצרים–צ'אד – הבדלי גרסאות
כתבתי את הטקסט |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־13:11, 1 באפריל 2020
| יחסי צ'אד–מצרים | |
|---|---|
|
|
| צ'אד | מצרים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,284,000 | 1,001,450 |
| אוכלוסייה | |
| 18,700,440 | 114,038,085 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 12,704 | 476,748 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 679 | 4,181 |
יחסי מצרים-צ'אד הם היחסים המסחריים והאידיאולוגים בין מדינת מצרים למדינת צ'אד.
היסטוריה
היחסים בין צ'אד למצרים לא היו חזקים במיוחד עד לפני כעשרים שנה בערך, מכיוון שמצרים נהגה לבדל את עצמה תמיד ממדינות אפריקה והעדיפה להחשב כחלק מהמזרח התיכון או מהמגרב. לעומתה צ'אד נהגה לסחור עם מדינות דרום אמריקה או דרום יבשת אפריקה. לפני כעשרים שנה בערך החל חימום יחסים בין המדינות, כאשר חילופי סחורות החלו להתקיים בין המדינות. נשיאי המדינות דאז אידריס דבי ו-חוסני מובארכ נפגשו בפעם הראשונה כמה שנים לאחר מכן. שתי המדינות חברות בארגון האיחוד האפריקאי, ובזכות שיתופי פעולה מטעם הארגון יחסי המדינות התחממו ונוצרה הגברה בכמות הסחר והתיירות בין שתי המדינות באופן הדדי. מצרים החלה לבצע רכישות של משאבים טבעיים מצ'אד, בעוד שצ'אד קנתה כלים מלאכותיים, כלי מתכת, חוטי נחושת ועוד. עם עלייתו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי שני הנשיאים המכהנים מהרו להפגש ולדון בשינויים החדשים שייערכו. היחסים בין המדינות הפכו לחזקים יותר כאשר נחתם הסכם של שתי המדינות, יחד עם אלג'יריה להתערב בפעולות הטרור שבמדבר לוב ולמנוע מהם להגיע למדינות השכנות. בשנת 2019 נערכה פגישה חשובה בין שני הנשיאים הנוכחיים, עבד אל-פתאח א-סיסי ו-אידריס דבי, שבה קרא הנשיא סיסי לקירוב בין העמים. הוא אף הדגיש את היחסים ההיסטוריים החזקים בין מצרים לצ'אד, והצביע על הכשרות המצרית להעצים עוד יותר את היחסים הדו-צדדיים, תוך התחשבות בהסכמה ההדדית של שתי המדינות בנושאים אזוריים ובינלאומיים רבים. הנשיא אף טען כי הסוכנות המצרית לשותפות ופיתוח תמשיך לספק לממשלת צ'אד כספים וקורסים להכשרה בתחומים שונים, במיוחד בתחום הבריאות והכלכלה. בנוסף, שני הנשיאים הסכימו להמשיך בהתייעצות משותפת ברמה האפריקאית על בסיס העיקרון "פתרונות אפריקאים למשברים אפריקאים" וכדי למקסם את שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון והמודיעין למאבק בטרור וקיצוניות.