המתים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Alun Ap Owin (שיחה | תרומות)
←‏ניתוח: תיקוני ניסוחים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
???
שורה 50:
גבריאל מכחיש, אך גברת איוורס לא מוותרת ומתעמתת איתו על חוסר התעניינותו בארצו שלו. גבריאל משיב לה שהוא כבר מאס ב[[אירלנד]]. לאחר הריקוד גבריאל פורש לפינת החדר ומשתתף בכמה שיחות חולין. ברם, העימות עם גברת איוורס עדיין מציק לו.
 
מעט לפני ארוחת הערב, ג'וליה שרה שיר לאורחים. גברת איוורס עוזבת את המסיבה להפתעתן של מרי ג'יין וגרטה, ולרווחתו של גבריאל, משום שנפגעה מדבריו של גבריאל כלפיה, בלא ידיעתו. לבסוף ארוחת הערב מוגשת, וגבריאל מתייצב בראש השולחן כדי לפרוס ולחלק את האווז הצלוי. לאחר שכולם העמיסו בשר על צלחותיהם, הם מתחילים לאכול, וגבריאל נואם נאום [[מסורתי]] (שלגבי תוכנו התלבט רבות במשך כל המסיבה) ובו הוא משבח את קייט, ג'וליה ומרי ג'יין על הכנסת האורחים הנדיבה שלהן. גבריאל מייחס את הכנסת האורחים למעלה אירית, ומציין שזו כבר לא זוכה להערכה הראויה לה בזמנים המודרניים. עם זאת, הוא מתעקש שאנשים לא צריכים לחיות על פי העבר והמתים, אלא לחיות בהווה עם החיים, ובכך הוא סותר את עצמו. עם סיומו של הנאום, פורצים האורחים במחיאות כפיים רמות ומרימים כוסית לכבוד מארחותיהם.
 
מאוחר יותר האורחים מתחילים לעזוב, וגבריאל נזכר בסיפור על סוסו של סבו, שתמיד חג במעגל גם כאשר יצא מטחנת הרוח שבה עבד. לאחר שהוא מספר לאורחים את האנקדוטה המשעשעת, הוא שם לב שגרטה עומדת כמהופנטת לשמע שירתו של ברטל בטרקלין השר את ה[[בלדה]] "לורד גריגורי". כאשר הוא מסיים לשיר, וכל האורחים מתאספים בפתח לקראת עזיבה, גרטה נותרת במקומה בארשת פנים מהורהרת. גבריאל מתבונן בעניין רב במצב רוחה המסתורי של אשתו, ורגשות אהבה כלפיה מציפים אותו.