הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: חזרות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 24:
[[קובץ:Soviet Znamya Pobedy.svg|220x220px|ממוזער|הדגל שהונף, דגל מספר 5 של רגימנט 79 של דיוויזיית הרובאים ה-150 של ברית המועצות]]
 
במהלך קרבות על העיר דגלים אכן הונפו מעל בניין העירייה, [[שער ברנדנבורג]], משרדו של [[אדולף היטלר]] ואתרים חשובים נוספים. היה צורך להחליט איזה דגל יהיה "הדגל הרשמי" אשר יסמל את הניצחון. הנחיית סטלין הייתה חד-משמעית - דגל מעל בניין הרייכסטג. במהלך המתקפה מפקדת חטיבה מס' 150 הודיעה כבר ב-14:25 של [[30 באפריל]] שהבניין נכבש. הדבר הועבר לעיתונות ולשידור ברדיו. מעשית בשעה זו לא היה בבניין אף חייל סובייטי. החיילים הראשונים הצליחו לחדור לבניין רק לקראת השעה 10 בערב. קבוצה בפיקודו של סמל מינין הצליחה לעלות לגג הבניין ולהניף דגל. באותו זמן יגורוב וקנטריה שברשותם היה דגל מס' 5 נמצאו במטה של יחידה אחרת. לקראת חצות הגיע לבניין הרייכסטג מפקד אחת היחידות שהשתתפו במתקפה והתעניין איפה הדגל הרשמי. לקראת השעה 3 בבוקר ב-[[1 במאי]] הם הגיעו עם הדגל לגג הבניין והניפו אותו. לאחר שנה, ב-[[8 במאי]] [[1946]] קיבלו שמונה חיילים, שהניפו את הדגל, את התואר הגבוה [[גיבור הפדרציהברית הרוסית]]המועצות, מהם שלושה לאחר המוות. מסיבות שלא ברורות עתה, מינין וקבוצתו לא היו בין מקבלי האותות. מינין בעצמו קיבל את התוארתואר גיבור הפדרציה הרוסית רק בשנת [[1998]] בתקופת נשיאותו של ילצין.
 
[[גאורגי ז'וקוב]] קיבל כ-20 פניות לתת אות [[גיבור ברית המועצות]] למניפי הדגל על בניין הרייכסטג. הוא החליט לא להעביר למוסקבה אף שם עד לבירור הנושא.
שורה 33:
בשעות הערב של 30 באפריל 1945, יום לאחר תחילת הקרב לכיבוש הרייכסטאג וסביבתו, וכשההגנה הגרמנית בשיאה, עשתה קבוצה בת ארבעה חיילים סובייטים את דרכה במעלה הבניין עד לגגו, כשבידם דגל ברית המועצות. הקבוצה בחרה באחד מהפסלים שבגג כנקודה בה יניפו את הדגל, וחיברו את מוט הדגל לבקע שמצאו בפסל. וכך, בשעה 22:40, טיפס מיכאיל מינין על הפסל והניף את הדגל. שום צלם לא היה באזור והרגע לא הונצח.
 
ביומיים שלאחר ההנפה הראשונה המשיכו הקרבות העזים בבניין, כשהסובייטים עוברים מחדר לחדר ונלחמים בחיילים הגרמנים האורבים להם. ההתקדמות הרוסית אמנם לא נבלמה, אך מאידך, השכילו החיילים הגרמנים לסלק את הדגל מגג הבניין. ב-2 במאי נכנעו הגרמנים ומרביתם נטשו את הבניין, כשרק חילופי אש קלים ממשיכים להתחולל. חאלדיי ניצל את ההזדמנות ואסף קבוצה של שלושה חיילים סובייטים, ויחד הם עלו לגגו של בניין הרייכסטאג, שם הניפו את הדגל, כשחאלדיי מצלם 36 תצלומים של המאורע. כיום ידוע על לפחות שלושה צלמים אחרים שצילמו חיילים סובייטים מניפים דגלי ניצחון על גג הרייכסטאג ב-1 וב-2 במאי, ברם אף אחד מהם לא זכה למידת הפרסום לה זכה תצלומו של חאלדיי. בתצלום נראים שני חיילים: [[מליטון כנתריה]] אשר מחזיק בדגל, ומיכאיל יגורוב התומך בו (חייל שלישי, אלכסייאַלֶכְּסֵיי בֶּרֶסטבֶּרֶסְט, נראה בתצלום אחר{{הערה|http://3.bp.blogspot.com/_lkt_NQNxt9s/SdDmM4-1KjI/AAAAAAAAABg/OfRucwFJTzY/s320/407px-Soviet_flag_on_the_Reichstag_roof_unaltered.jpg}} (החייל הימני ביותר)).
 
[[קובץ:Reichstag flag edited.jpg|ממוזער|התמונה המעובדת של הנפת הדגל. השעון הימני רוטש, ועובה העשן המיתמר מעל ברלין]]
על אף שהתצלום בוים, הוא הפך לאחד המפורסמים ב[[היסטוריה]] של ה[[צילום]]. לתצלום גרסאות שונות, כאשר שני שינויים בולטים במיוחד; בתמונה המקורית מבצבצים שני [[שעון|שעונים]] על [[יד]]ו של החייל שתומך במניף הדגל, שהיו ככל הנראה שלל [[ביזה]]. על מנת שלא ל[[בושה|בייש]] את הצבא האדום רוטשה התמונה ואחד השעונים הועלם. התצלום שפורסם במגזין Ogonjok(Ogoñok (Огонёк תשעה ימים לאחר ההנפה ב-13 במאי כבר כלל שינוי זה. בעיבוד נוסף, שהתבצע מאוחר יותר, הוסיף חאלדיי [[עשן]] לתצלום כדי להאדיר את הרושם.
 
== קישורים חיצוניים ==