הבדלים בין גרסאות בדף "ליקורגוס"

הוסרו 37 בתים ,  לפני 7 חודשים
פלוטארכוס ==> פלוטרכוס
(פלוטארכוס ==> פלוטרכוס)
'''ליקורגוס''' (ביוונית: '''''Λυκοῦργος''''', בתעתיק: '''''Lukoûrgos''''', חי 800 לפנה"ס-730 לפנה"ס לערך), היה ה[[מחוקק]] האגדי של [[ספרטה]], שהקנה לה את משטרה הפוליטי הייחודי ושיטת חינוכה החמורה, האגוגה.
 
ליקורגוס נזכר בכתביהם של ההיסטוריונים [[הרודוטוס]], [[קסנופון]], [[אפלטון]], [[פוליביוס]] ו[[פלוטארכוספלוטרכוס]]. לשאלה האם ליקורגוס היה דמות היסטורית אמיתית אין תשובה ברורה; עם זאת, היסטוריונים רבים מן העת העתיקה האמינו שהוא היה אחראי לרפורמות שנודעו ברובן בתור ה[[החוקה הגדולה של ספרטה|רטרה הגדולה]]. היסטוריונים אלה מתארכים אותו במחצית הראשונה של המאה השביעית לפני הספירה.
 
==חייו וזמנו==
 
ליקורגוס מופיע גם אצל ה[[היסטוריון]] [[פלוטרכוס]]. על פי מקור זה, ליקורגוס ביקש שחוקיו לא יירשמו אלא יעברו מדור לדור. בכל זאת תקנותיו נשמרו במשך מאות שנים, והפכו את ספרטה לעיר שנחשבה לחזקה ביותר ב[[יוון העתיקה]] מבחינה צבאית:
{{ציטוט|תוכן=על ליקורגוס המחוקק, אין לאמר, בדרך כלל, שום דבר ברור, מאחר שמסורות שונות רווחות על מוצאו, טלטוליו ומותו, וכנגד הכל, על פעולתו כמחוקק וכמדינאי, ופחות מהכל שוות הן הדעות בעניין העידן שבו חי האיש...|מקור=[[פלוטארכוספלוטרכוס]], '''[[חיי אישים]]''' (עורך: [[שמואל הוגו ברגמן|ש.ה. ברגמן]]), ירושלים: 1986, פרק א'}}
 
בתארו את חיי ליקורגוס, שיבץ פלוטארכוספלוטרכוס [[מסורת|מסורות]] עממיות לגביו, והוא מתאר בין היתר את המסע של ליקורגוס ל[[איוניה]], [[כרתים]] ו[[מצרים]], וטוען שליקורגוס היה זה אשר הביא את שירתו של [[הומרוס]] לספרטה.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, שם, פרק ד'.}}
 
התיארוך של חוקת ליקורגוס משתנה ממקור למקור – כפי שמוצג גם אצל פלוטארכוספלוטרכוס, בפתח ה[[ביוגרפיה]] – ולכן בלתי אפשרי לאחד בין המסורות השונות ולהחליט בביטחון על גרסה אחת. ההיסטוריון [[בנדיקט ניזה]] קבע את הזמן כמחצית השנייה של [[המאה ה-7 לפנה"ס]].
 
תיאורים אלה שנויים במחלוקת. קיימות גרסאות שונות לשאלת זהותו של מייסד שיטת הממשל הספרטנית ו[[אפלטון]] עצמו האמין כי חוקת ספרטה הייתה פרי התפתחות הדרגתית. חוקרים מודרניים הסיקו מן הסתירות הללו כי ליקורגוס היה [[דמות ספרותית|דמות]] [[מיתולוגיה|מיתולוגית]], ולא אישיות אמיתית. הם מצביעים על כך שהיוונים נוטים לייחס את מקורם של מוסדות פוליטיים וחברתיים לכוחות האישיות של מייסד יחיד. בכל אופן, היסטוריונים רבים מאמינים כי היה קיים אדם בשם זה, וכי לו יש לייחס את הרפורמות הדרסטיות אשר מוּסדו בספרטה אחרי מרד ההלוטים במחצית השנייה של [[המאה ה-7 לפנה"ס]]. חוקרים אלה טוענים כי על מנת למנוע עוד הפיכה הלוטית, ייסד ליקורגוס את השיטה הצבאית הקהילתית, שהפכה את ספרטה לתופעה ייחודית בקרב [[פוליס|ערי-המדינה]] של יוון.
 
==הרפורמות==
פלוטארכוספלוטרכוס מצטט את ה"רטרה הגדולה", היא ה[[נבואה]] אשר קיבל ליקורגוס מן האורקל בדלפי, אשר שימשה בסיס לתיקונים במשטר בספרטה.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, שם, פרק ו.}} רוב החוקרים מסכימים כי יש דמיון ניכר בין ציטוט הרטרה על ידי פלוטארכוספלוטרכוס לבין שורות אחדות שחיבר [[טירטאיוס]] (Tyrtaeus) בשיר שנשא את הכותרת "הסדר החוקי הטוב" (εὐνομία ביו'.) שם הוא מזכיר את תוכני הנבואה מדלפוי, ומונה את שלושת הסדרים אליהם חילקה ספרטה את משטרה: המלכים, [[מועצת זקנים|מועצת-הזקנים]] ([[גרוסיה]]) והעם, המיוצג באספה האזרחים.
 
הנחיות האורקל היו (כמובא אצל פלוטרכוס:)
חוקרים מודרניים קובעים שהרפורמה של ליקורגוס כללה גם [[רפורמה אגררית]]. להשלמת גופי הממשל מעבר לרטרה, כפשרה, הקים את מוסד האפורים, המפקחים, פקידים בכירים הנבחרים לשנה אחת, ממונים על אוצר המדינה, שופטים בפלילים וענייני מדינה, ממונים על הפיקוח של בני המעמדות הנמוכים, על חינוך הילדים והאימון הצבאי, אך בראש ובראשונה כמבקרים של המלכים. אחד האפורים הוא נותן השם לשנה.
 
ישנם חוקרים הטוענים כי מוסד זה של האפורים הוקם קודם להכנסת החוקה של ליקורגוס, ואחרים מייחסים אותו רק לתקופה מאוחרת יותר. הוויכוח על עניין זה התנהל כבר ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], ונמצא את שתי הגרסאות בנפרד אצל פלוטארכוספלוטרכוס והרודוטס.{{הערה|הרודוטוס, ספר א', 65–66; קסנופון, פרק 6.)}} מייחסים לליקורגוס גם רפורמות אחרות, כמו: הכנסת [[מטבע]]ות ה[[ברזל]] והחרמת מטבעות ה[[זהב]] וה[[כסף (יסוד)|כסף]] (ייחוס [[אנאכרוניזם|אנאכרוניסטי]], שהרי מטבעות נטבעו ביוון רק מאוחר יותר); חיים משותפים של הנערים ופרחי-הצבא במגורים משותפים, במחנה; ארוחות משותפות בחדרי-אוכל משותפים במסגרת [[כיתה (צבא)|כיתה]]/קבוצה; ה[[מיליציה]] אחראית ל[[אגוגה]] - חינוך ואימון הצעירים (כולל מניעת מזון, כדי ללמד אותם לגנוב, חינוך ללקיחת סיכונים); לליקורגוס אף מיוחס מיסוד [[הומוסקסואליות|משכב-הזכר]] בין המדריך/חונך לתלמיד הנער.
 
==לקריאה נוספת==
* [[הרודוטוס]], '''היסטוריה'''. תרגמו וכתבו מבואות [[בנימין שימרון]] ו[[רחל צלניק-אברמוביץ]]. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
* [[אריסטו]], '''פוליטיקה'''. תרגם [[ח.י. רות]]. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תרצ"ו; הדפסה מחודשת - 1986.
* [[פלוטרכוס|פלוטארכוס]], '''חיי אישים - אנשי יוון.''' תרגם מיוונית והוסיף הערות: [[אלימלך אפשטיין הלוי|א"א הלוי]]. ירושלים, [[מוסד ביאליק]], תשל"א; הדפסה שנייה - תשמ"ו (1986).
* [[משה עמית]], '''תולדות יוון הקלאסית''', ירושלים: 1984. {{ULI|003622758}}
<div style="direction: ltr;">