שוד ימי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה לשונית |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) פלוטארכוס ==> פלוטרכוס |
||
שורה 4:
== העת העתיקה ==
השוד הימי היה בעיה קשה בתקופת [[האימפריה הרומית]]. ה[[היסטוריון]] היווני [[
{{ציטוט|תוכן="כוחם של שודדי־הים בצבץ ועלה בראשונה ב[[קיליקיה]]. בתחילה לא ערכו אלא התקפות פתע, שאחריהן נסוגו אל המחבואים שלהם... אחר־כך, כשנסתכסכו הרומיים... במלחמות־בית, נשאר הים בלא שמירה ועובדה זו משכה את השודדים... עד שהופיעו לאור היום ולא התקיפו עוד את הספנים בלבד, אלא בזזו גם איים וערי־חוף. וכבר ירדו לאניותיהם אנשים עשירים ומיוחסים וגם נבוני דעת והיו באים ומתחברים אליהם, כאילו היה בשוד־הים משום כבוד ותפארת."}}
שודדי הים החזיקו בנמלים ועמדות תצפית מבוצרות. השירות הצבאי על אניות המלך ב[[מלחמות מיתרידטס]] סיפק קברניטים מוכשרים, ספנים מובחרים וספינות מהירות. הצטיינותם ב"מלאכה" הגיעה לשיאה, כשהחזיקו בלמעלה מ־1,000 אניות. את התרנים היו מצפים בזהב ואת כפות המשוטים בכסף. לאורך החופים היו עורכים משתאות עם מוזיקה רועשת, "כמתגאים ומתהדרים בפשעיהם". כ־400 ערים נכבשו על ידם, שהוכרחו לשלם להם כופר.
השודדים חטפו בדרך־כלל אנשים חשובים או עשירים, כשהחטיפות כללו גם התעללויות פיזיות ונפשיות. גם שרי־צבא נחטפו ובהם גם [[יוליוס קיסר]] בעצמו, לפני הפיכתו לשליט האימפריה. קיסר שוחרר לאחר 38 ימים בשבי, תמורת תשלום כופר־נפש.{{הערה|
אבל הבעיה לא נגעה לאליטה בלבד, אלא השפיעה ישירות על הכלכלה של הים התיכון: {{ציטוטון|על כל הים התיכון פשטו ציי הפיראטים, עד שפסקו האניות מלהפליג והושבת כל מסחר.}}{{הערה|
==העת החדשה==
|