קלאומנס השלישי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
פלוטארכוס ==> פלוטרכוס
שורה 2:
'''קלאומנס השלישי''' (ב[[יוונית]]: '''Κλεομένης'''; [[המאה ה-3 לפנה"ס]]) היה אחרון המלכים ה[[ספרטה|ספרטנים]] החזקים. ביצע הפיכה צבאית שבעזרתה הפך לשליט העיר ולאחריה הנהיג רפורמות מקיפות שנועדו להחזיר לספרטה את תפארתה. היה דמות מפתח במהלך [[המלחמה הקלאומנית]] הקרויה על שמו.
 
ה[[ביוגרפיה]] שכתב עליו [[פלוטארכוספלוטרכוס]], "חיי קלאומנס", היא אחד המקורות העיקריים עליו.{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Plutarch/Lives/Cleomenes*.html "חיי קלאומנס" בספריית לואב].}}
 
==קורות חיים==
===ילדות===
קלאומנס היה בנו של [[לאונידס השני]] מלך [[ספרטה]] מ[[השושלת האגידית]]. אביו נאלץ לגלות מספרטה לאחר שהתנגד לרפורמות שביצע [[אגיס הרביעי]], ובמקומו הומלך חתנו [[קלאומברוטוס השני]]. אולם אגיס הוצא להורג בסוף, ולאונידס חזר לשלוט וביטל את הרפורמות שאגיס ביצע. לא ברור תאריך הלידה של קלאומנס, אולם [[פיטר גרין]] מעריך שבין [[265 לפנה"ס]] ל-[[260 לפנה"ס]].{{הערה|Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age, 255}} [[פלוטארכוספלוטרכוס]], המשמש כמקור עיקרי לחייו של קלאומנס, טוען ככל הנראה בהתבססו על כתביו של [[פילארכוס]], שקלאומנס למד [[פילוסופיה]] עוד בצעירותו מפי הפילוסוף [[ספאירוס]], תלמידו של [[זנון מקיטיון]].{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, "חיי קלאומנס", 2.}}
 
לאגיס הייתה אשה בשם [[אגיאטיס]], בתו של אציל עשיר בשם גיליפוס. לאונידס חשק בעושרו של גיליפוס, ורצה להשיא את בנו קלאומנס לאגיאטיס. קלאומנס היה אמנם צעיר יחסית, אולם הסכים לנישואים כיוון שאגאיטיס מצאה חן בעיניו. וגם אגאיטיס הסכימה משום שקלאומנס הרשים אותה בקסמו האישי. פלוטארכוספלוטרכוס מספר שהוא נהג להאזין לסיפוריה על בעלה הקודם אגיס.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, "חיי קלאומנס", 1.}}
 
===שנים ראשונות כמלך===
שורה 18:
קלאומנס החל להתעניין ברפורמות שניסה לבצע אגיס לפניו.{{הערה|[[דוד גולן]], "תולדות העולם ההלניסטי", עמ' 171.}} הוא תחקר ידידים ומכרים של אגיס, אולם גילה בהדרגה שהתושבים אינם מעוניינים ברפורמות מסוג זה, על כן החליט לעשות אותן בעצמו.{{הערה|[[אלכסנדר פוקס]], "דמויות וטיפוסים של מהפכה חברתית-כלכלית ביוון מן המאה הד' ועד המאה הב' לפנה"ס", כרך ה', 3, עמ' 43 ואילך.}} אותה תקופה [[הליגה האכאית]] תחת הנהגת [[אראטוס מסיקיון]] הטרידה ללא הרף את הגבולות הספרטניים. בשנת [[229 לפנה"ס]] קלאומנס שכנע את טגאה, מנטינאה, ואורכומנוס, שהיו בברית עם [[הליגה האיטולית]] לבוא בברית עם ספרטה, ובנה את מקדש אתנאיון בחבל [[מגלופוליס (יוון)|מגלופוליס]] שהאכאים תבעו לעצמם. האיטולים שתקו על צעדים אלו כיוון שרצו להפוך את קלאומנס לאויב שקול נגד האכאים.{{הערה|פוליביוס, ספר שני, 46 ואילך.}}
 
לאחר מכן כבש קלאומנס גם את קאפיאי, וכך יצר למעשה טריז בתוך שטחי הליגה האכאית.{{הערה|גולן עמ' 360.}} אראטוס ניסה להשתלט חזרה על הערים אולם ללא הצלחה.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס "חיי קלאומנס" 4.}} על כן בסוף החורף או תחילת האביב של שנת [[228 לפנה"ס]]{{הערה|F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius pp 244 - 255}} התקבלה במועצת האכאים ההצעה להכריז מלחמה על ספרטה.{{הערה|גולן עמ' 361.}} בקיץ של אותה שנה כבשו הספרטנים את מתידריון בגבול מגאלופוליס.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס "חיי אראטוס" 35.}} מאוחר יותר באותה שנה הופיע הסטרטגוס האכאי [[אריסטומאכוס]] עם 20,000 לוחמים בפאלאנטיון ממערב לטגאה. לקלאומנס היו אותו זמן 500 איש בלבד, אולם קלאומנס הצליח להימלט מאריסטומאכוס ולחזור לספרטה.{{הערה|גולן עמ' 362.}}
 
===הרפורמות===
קלאומנס חזר לספרטה, ובעזרת חייליו וקומץ שכירי חרב נאמנים ביצע הפיכה ותפס את השלטון.{{הערה|Paul Cartledge and Antony Spawforth, p. 46}} ארבעה מתוך חמישה אפורים נרצחו על ידי אנשיו, ואילו האפור האחרון ברח. 80 מהאזרחים הספרטנים העשירים ביותר, שהיו מהמתנגדים העיקריים לרפורמה הוגלו.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס "חיי קלאומנס" 10.}} בנוסף לאפורים נהרגו עוד עשרה אנשים, אך יתר הספרטנים קיבלו את הרפורמה ללא התנגדות נוספת.
 
הרפורמה של קלאומנס הייתה מקיפה הרבה יותר מזו של אגיס. לא רק שהושמטו חובות עבר, אלא האדמה חולקה מחדש. בנוסף, פתח קלאומנס גם בסדרת רפורמות בממשל הספרטני. מוסד האפורים בוטל. כמו כן, החיה קלאומנס את המוסדות הישנים של ספרטה כמו [[אגוגה]] (שיטת החינוך הספרטנית) ו[[סיסיטיה]] (סעודה משותפת). כוחה הפוליטי של ה[[גרוסיה]] קוצץ - החברות במוסד היוקרתי הפכה ככל הנראה לשנתית וחבריה לא נבחרו לכל ימי חייהם כמו בעבר. בנוסף, הוקם גוף פוליטי נוסף - פטרונומוס שלקח על עצמו חלק מתפקידי הגרוסיה.{{הערה|Paul Cartledge and Antony Spawforth, p. 47}} בנוסף לכל אלה, הושיב על כס המלוכה המקביל את אחיו [[אאוקלידס (מלך ספרטה)|אאוקלידס]]{{הערה|גולן עמ' 363}} - מעשה חסר תקדים בתולדותיה של ספרטה. בסופו של התהליך גדל מספר האזרחים הספרטנים מכ-700 ל-4,000.
 
===המלחמה הקלאומנית===
הכרזת המלחמה האכאית בשנת [[228 לפנה"ס]] התפתחה למאבק שכונה "[[המלחמה הקלאומנית]]" על שמו של קלאומנס. בקיץ של שנת [[226 לפנה"ס]] יצא קלאומנס למסע כדי לכבוש את מנטינאה ולאסיון שנכבשו בידי האכאים. מנטינאה נכבשה בעקבות בגדת הסיעה הפרו ספרטנית בעיר,{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, "חיי קלאומנס", 14.}} ובסתיו התרחש [[קרב דימי]] במהלכו הביס קלאומנס את הסטרטגוס האכאי [[היפרבטס]]. לאסיון נכבשה והוחזרה ל[[אליס]] בעלת בריתה של ספרטה. האכאים המבוהלים פתחו במשא ומתן עם [[מוקדון]].{{הערה|שם=גולן 364|גולן עמ' 364}} מלך [[מצרים התלמיית|מצרים]] [[תלמי השלישי]] זעם על כך{{הערה|Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age, 258}} והפסיק את התמיכה שהיה מעניק עד אז לאכאים, והעניק אותה לקלאומנס.{{הערה|F. W. Walbank, Macedonia and the Greek leages: the Achean disintegration, in . W. Walbank, E. A. Astin, M. W. Frederiksen, R. M. Ogilvie (ed), p. 464}}
 
במקביל רצו האכאים לסיים את המלחמה בדרכי שלום. התנאים העיקריים שקלאומנס הציב היו מינויו ל-"הגמון" של ה[[פלופונס]], ואת השליטה ב[[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]]. אולם במהרה התברר שכל אחד מהצדדים ראה את ההסכם בצורה אחרת, האכאים ראו בתואר הגמון תואר מכובד אך חסר השפעה, בעוד קלאומנס ראה בו תואר המסמל שליטה למעשה.{{הערה|Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age, 259}} הצדדים היו אמורים להיפגש ולדון בהסכמים בלירנה ליד [[ארגוס]], אולם שטף דם פתאומי מנע מקלאומנס להגיע,{{הערה|שם=גולן 364|גולן עמ' 364}} מה שאפשר לאראטוס לסיים את השיחות עם [[אנטיגונוס השלישי דוסון, מלך מוקדון]].{{הערה|פוליביוס, ספר שני, 50.}} בשנת [[225 לפנה"ס]] 21,300 חיילים ופרשים מוקדונים חדרו לפלופונס.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, "חיי אראטוס", 43.}}
 
צבאו של אנטיגונוס בסיוע האכאים קצר ניצחונות, תלמי החל להחליש את תמיכתו בקלאומנס ודרש כבני ערובה את אמו ובניו.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, "חיי קלאומנס", 22.}} בשנת [[222 לפנה"ס]] אנטיגונוס הקים צבא גדול,{{הערה|גולן עמ' 370}} צבאו של קלאומנס הגיע לכל היותר לגודל של שני שלישים מהצבא המוקדוני.{{הערה|278 F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius p}} קלאומנס עשה ככל שביכולתו להגדיל את צבאו, ואף אפשר ל[[הלוטים]] לפדות את עצמם.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, "חיי קלאומנס", 23.}} אולם ברגע גורלי זה בגד בו תלמי והפסיק את הסיוע.{{הערה|פוליביוס, ספר שני, 63.}} באותה שנה נפגשו הצדדים ב[[קרב סלאסיה]], הקרב הסתיים בתבוסה ספרטנית מוחצת, קלאומנס נמלט לספרטה ויחד עם כמה מידידיו הפליג ל[[אלכסנדריה]] שבמצרים.{{הערה|פוליביוס, ספר שני, 69.}} אנטיגונוס כבש את ספרטה ללא מצור ונהג בתושביה ברוחב לב. חודש מוסד האפוראט{{הערה|288 F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius p}} נציב מוקדוני הושאר בספרטה וכל הרפורמות הקלאומניות בוטלו.{{הערה|גולן עמ' 372}}
 
===גלות ומוות===
קלאומנס נמלט למצרים שם אמו ובניו נמצאו כבני ערובה. אולם עם מותו של תלמי השלישי ועלייתו לשלטון של [[תלמי הרביעי]] הכניס המלך הצעיר את קלאומנס ומשפחתו למעצר בית.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, "חיי קלאומנס", 35.}} קלאומנס ניסה לארגן מרד נגד תלמי אולם המרד נכשל כצפוי, והוא וידידיו התאבדו.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, "חיי קלאומנס", 37.}} תלמי הורה להרוג את כל משפחתו.{{הערה|פלוטארכוספלוטרכוס, "חיי קלאומנס", 38.}}
 
==מקורות==