ויקיפדיה

משתמש:Ariel196/ספרד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 78:
----
{{דגל|ממלכת איטליה}} 78,500{{הערה|שם=Men-at-Arms 495, p. 18–22|[[#Quesada, Men-at-Arms 495|Quesada, Men-at-Arms 495]], p. 18–22}}
{{דגל|גרמניה הנאצית}} 10,000{{הערה|שם=CIVIL WAR CASE STUDY 1: THE SPANISH CIVIL WAR (1936–39), p. 240–241|[https://limun.org.uk/FCKfiles/File/Spanish_Civil_War_Source_1.pdf CIVIL WAR CASE STUDY 1: THE SPANISH CIVIL WAR (1936–39)], p. 240240–241}}
{{דגל|פורטוגל}} 8,000–12,000{{הערה|שם=Men-at-Arms 495, p. 18–22}}
|צד שני-אבידות=110,000 נהרגו בקרב{{הערה|שם=Sandler, Stanley (2002)}}
שורה 187:
כאמור העימותים בין הממשלה לסוציאליסטים ולאנרכיסטים החריפו. במקביל ניצלו מנהיגי קטלוניה את חולשת הממשלה והכריזו על [[עצמאות]]. בתגובה הממשלה השעתה את ה[[אוטונומיה]] של החבל המורד ועצרה כמה ממנהיגיו.{{הערה|שם=Second Spanish Republic. Nov 1933-Feb 1936. The Right Takes Charge, Spain Then and Now}} התקוממות נוספת אירעה ב[[אסטוריאס]] ב-[[1934]], שם סוציאליסטים ואנרכיסטים הכריזו על שביתה כללית וכשלושים אלף פועלים השתלטו הלכה למעשה על המחוז. המורדים תקפו גם מוסדות דת ובפעולותיהם הוציאו להורג כמאה [[כומר|כמרים]] ושוטרים. התגובה של הממשלה הייתה קשה. בחבל נפרסו אלפי חיילים בפיקודו של הגנרל [[פרנסיסקו פרנקו]], כולל חיילים מ[[צבא אפריקה]] אשר נחשב לכוח החזק ביותר בצבא הספרדי. הצבא דיכא את המרד באכזריות ובסיכומו של דבר נמנו כאלף אזרחים הרוגים ועשרות אלפי עצורים.{{הערה|[[#Payne|Payne]], Chapter 25, p. 5}}{{הערה|שם=Spanish Republic. Nov1933-Feb1936. The Left Reacts, Spain Then and Now}} האירוע הציב את פרנקו כ[[גיבור לאומי]] בימין, בישר את מינויו לראש ה[[מטה כללי|מטה הכללי]] שנה מאוחר יותר,{{הערה|שם=Second Spanish Republic. Nov 1933-Feb 1936. The Right Takes Charge, Spain Then and Now}} והביא את הקיטוב במדינה לשיא חדש.{{הערה|John Simkin, [https://spartacus-educational.com/2WWfranco.htm The Spanish Civil War: Francisco Franco], Spartacus Educational, January 2020}}
 
[[מנואל אסאניה|אסאניה]] והמנהיג הסוציאליסט [[אינדאלסיו פרייטו]] החלו ב-[[1935]] לפעול לאיחוד השמאל בספרד, מתוך הבנה כי לא יהיה ניתן להתמודד בהצלחה עם הממשלה השמרנית ללא איחוד פוליטי. במקביל למאמצים לאיחוד המחנה פנו הסוציאליסטים לדיכוי גורמים קיצוניים בו כדוגמת האנרכיסטים. בינואר [[1936]] הוקמה [[החזית העממית (ספרד)|החזית העממית]] שאיחדה את מרבית מפלגות השמאל.{{הערה|[[#Payne|Payne]], Chapter 25, p. 6-7}}{{הערה|שם=Spanish Republic. Nov1933-Feb1936. The Left Reacts, Spain Then and Now}} כמה שבועות לאחר מכן, אחרי שמוקדם יותר נפלה ממשלת הימין, הלכה ספרד לבחירות כלליות. בבחירות זכו מפלגות השמאל ברוב המושבים בפרלמנט ואסאניה הפך לראש הממשלה.{{הערה|שם=JOHN|John Simkin, [https://spartacus-educational.com/SPsecond.htm The Spanish Civil War: The Popular Front], Spartacus Educational, January 2020}} עם זאת, הצלחת החזית העממית בבחירות לא תורגמה לממשלת שמאל יציבה והסוציאליסטים סירבו להצטרף לממשלה שהייתה מתונה מדי לתפיסתם. בעוד אסאניה הרפובליקני רצה במדיניות של איחוד מחדש של החברה וקידום רפורמות סוציאליות אחדות, הסוציאליסטים בראשות [[פרנסיסקו לרגו קביירו]] תמכו בהעמקת הרפורמות על אף הסכנה שבהמשך העימותים האלימים עם הימין.{{הערה|שם=Lannon, p. 24|[[#Lannon|Lannon]], p. 24}} בנוסף, לא רק הסוציאליסטים איתגרו את הממשלה, אלא גם האנרכיסטים שכדרכם לא סיפקו לממשלה תמיכה והגבירו את אי הסדר הציבורי בין השאר על ידי שביתות חוזרות ונשנות.{{הערה|שם=Lannon, p. 24}}{{הערה|שם=CIVIL WAR CASE STUDY 1: THE SPANISH CIVIL WAR (1936–39), p. 240233|[https://limun.org.uk/FCKfiles/File/Spanish_Civil_War_Source_1.pdf CIVIL WAR CASE STUDY 1: THE SPANISH CIVIL WAR (1936–39)], p. 233}} לפיכך [[ממשלת מיעוט|ממשלת המיעוט]] החדשה הייתה חלשה, האלימות השתוללה ברחובות ואיחוד מחדש של החברה נתפס כמשימה בלתי אפשרית.{{הערה|[[#Payne|Payne]], Chapter 25, p. 8-9}} באפריל הדיח הפרלמנט את הנשיא המתון [[ניסטו אלקלה סאמורה]], שאיבד את אמונם של השמאל והימין כאחד. אסאניה התמנה לנשיא, ו[[סנטיאגו קסארס קירוגה]] הרפובליקני החליף אותו כראש ממשלה.{{הערה|שם=Lannon, p. 24}}
 
אך יותר מהשמאל המפולג, היה זה הימין שאיים על עתיד הרפובליקה. עקב כישלונו לשלוט ברפובליקה בדרכים דמוקרטיות חלקים ממנו החליטו לפעול לפירוקה. מספר החברים ב[[פלנחה]] גדל במהירות, ואנשי CEDA הגבירו את המגעים עם בכירים בצבא עימם דנו במפורש על תוכניות ל[[הפיכה]].{{הערה|שם=Lannon, p. 24}}{{הערה|שם=CIVIL WAR CASE STUDY 1: THE SPANISH CIVIL WAR (1936–39), p. 240233}}
 
===הפיכה ועימותים ראשונים===
שורה 210:
למרות שרוב מאורעות המלחמה התרחשו בשטחה היבשתי של ספרד, ב[[חצי האי האיברי]], במלחמה גם לקחו חלק הנחלות השונות של ספרד מעבר לים, כמו [[האיים הבלאריים]] שב[[הים התיכון|ים התיכון]] ו[[האיים הקנריים]] שב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. בשני ה[[ארכיפלג]]ים הללו שהו בחודשים שלפני המלחמה בהתאמה הגנרלים [[מנואל גודד ליופיס]] ו[[פרנסיסקו פרנקו]], ממנהיגי הלאומנים, ועם פרוץ המרד הם לקחו את השליטה על שתי קבוצות האיים. תמונת מצב דומה אירעה גם ב[[קולוניה|מושבותיה]] של ספרד ב[[אפריקה]]: [[מרוקו הספרדית]] ושכנתה [[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]], כמו גם [[גינאה המשוונית|גינאה הספרדית]] ששכנה הרחק דרומה משם. שלושת האזורים האלו עברו בחודשים הראשונים למלחמה לידי הלאומנים אשר שלטו בהם באופן בלתי מעורער עד לסוף המלחמה, ולכן לא אירעה בהם לחימה משמעותית (יוצא דופן היה האי [[מנורקה]] שבאיים הבלאריים שנשאר מעוז רפובליקני עד לשלהי המלחמה). הרפובליקנים, אשר נהנו בדרך כלל מעליונות ב[[לוחמה ימית|זירה הימית]], ניסו באמצעות ה[[חיל ים|צי]] שלהם לנתק את הקשר בין הנחלות הלאומניות שמעבר לים לבין מרכזם ביבשת. הלאומנים לעומת זאת, שלרוב נהנו מ[[עליונות אווירית]], התגברו על המאמץ הימי הרפובליקני בעיקר באמצעות שימוש ב[[מטוס תובלה|מטוסי תובלה]].
 
<gallery widths="310px350px" heights="245px285px" perrow="3">▼
בתחילת המלחמה, לאחר תום הלחימה בערים הגדולות, 13 מיליון ספרדים עדיין היו מצויים באזורים ששמרו על נאמנותם לממשלה, אזורים שהיוו כשני שליש משטחה של ספרד. לרשות הרפובליקנים גם עמדו המרכזים ה[[תעשייה|תעשייתיים]] הגדולים של המדינה, עיר הבירה מדריד, ורוב הערים הגדולות, כמו גם שלושת [[נמל]]י ה[[מסחר]] החשובים של [[ברצלונה]], [[ולנסיה]] ו[[בילבאו]]. לעומת זאת בשטחים שהצטרפו למרד היו מצויים רוב נמלי הצי, כמו גם רוב השטחים ה[[חקלאות|חקלאיים]] הפוריים החיוניים לייצור [[מזון]]. החקלאות באזור הלאומני והרפובליקני לא נבדלו רק בפוריות הקרקע, אלא גם בסוג הגידולים בה. בעוד החקלאות במערב המדינה, אשר נשלטה על ידי הלאומנים, כללה שדות [[חיטה]] רבים ומרחבי [[מרעה]] רחבי ידיים ל[[בקר]], במזרח הרפובליקני היו כמויות גדולות של [[מטע]]י [[גפן היין|גפנים]] ו[[הדרים]]. ככל שנמשכה המלחמה, עקב היוזמה הצבאית שהפגינו הלאומנים והצלחתם להרחיב את שטחי שלטונם משנה לשנה, איבדו הרפובליקנים עוד ועוד שטחים חיוניים, נקודות מפתח חשובות ו[[משאב טבע|משאבים]].{{הערה|שם=Lannon, p. 30–32}}{{הערה|שם=Spanish Civil War 1936–9, p. 88-90|[https://limun.org.uk/FCKfiles/File/Spanish_Civil_War_Source_3.pdf Spanish Civil War 1936–9], p. 88-90}}
 
▲<gallery widths="310px" heights="245px" perrow="3">
 קובץ:Map of the territories of the Second Spanish Republic.png|מפת שטחי שלטונה של הרפובליקה הספרדית ערב פרוץ המלחמה:{{ש}}{{מקרא2|#FFF200|ספרד שב[[חצי האי האיברי]]}}{{ש}}{{מקרא2|#EEB300|[[האיים הבלאריים]]}}{{ש}}{{מקרא2|#ED7D31|[[מרוקו הספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#F20000|[[האיים הקנריים]]}}{{ש}}{{מקרא2|#A20000|[[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#640000|[[גינאה המשוונית|גינאה הספרדית]]}}
 קובץ:Spain languages.svg|מפה לשונית של ספרד:{{ש}}{{מקרא2|#ddf1b4|[[ספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#f59053|[[קטלאנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#808080|[[בסקית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#2b83ba|[[גליסית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#d7191c|[[אוקסיטנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#91cba8|[[אסטוריאס|אסטוריאנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#fede99|[[אראגונית]]}}
 קובץ:Map of Resources in the Spanish Civil War.png|שטחי שלטונם של הלאומנים במהלך המלחמה:{{ש}}{{מקרא2|#decd87|}}יולי 1936 {{מקרא2|#e9ddaf|}}ספטמבר 1936 {{מקרא2|#f4eed7|}}אוקטובר 1936{{ש}}{{מקרא2|#e68fac|}}נובמבר 1938 {{מקרא2|#F4C2C2|}}פברואר 1939 {{מקרא2|#ffd5d5|}}אפריל 1939{{ש}}משאבים ונקודות מפתח חשובות:{{ש}}[[קובץ:Industry5.svg|17px]] מרכז [[תעשייה|תעשייתי]]{{ש}}[[קובץ:Farm - The Noun Project.svg|17px]] אזור [[חקלאות]] עיקרי{{ש}}[[קובץ:Android Emoji 2693.svg|17px]] [[נמל ימי]] מרכזי{{ש}}[[קובץ:Mining Black.svg|17px]] אזור [[מחצב]]ים ו[[מכרה|מכרות]]▼
 </gallery>
 
שורה 667 ⟵ 664:
==הזירה הדיפלומטית==
[[קובץ:Léon Blum en 1936.jpg|150px|ממוזער|[[לאון בלום]], ראש ממשלת צרפת. על אף כי בלום אהד את הרפובליקנים, הוא הוביל את ארצו יחד עם בריטניה לקבוע עמדה נייטרלית במלחמה.]]
מלחמת האזרחים עוררה במדינות רבות באירופה חילוקי דעות באשר לעמדה שיש לנקוט ביחס למלחמה. כבר בשלב מוקדם [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ו[[איטליה הפאשיסטית|איטליה]] נעמדו לצד הלאומנים, ו[[ברית המועצות]] לצד הרפובליקנים. מדינות אלו תמכו בצדדים הלוחמים [[דיפלומטיה|דיפלומטית]] ו[[צבא]]ית, תוך שהם שולחים לספרד [[כלי נשק|אמצעי לחימה]], ציוד אספקה ומתנדבים לקחת חלק בלחימה.{{הערה|שם=Lannon, p. 45|[[#Lannon|Lannon]], p. 45}} במובן הזה מלחמת האזרחים דמתה יותר ויותר ל[[מלחמת פרוקסי]] בין כמה מהמעצמות הגדולות. לצד המעצמות, מדינות אחרות העניקו גם כן תמיכה מוגבלת למי מהצדדים, בעיקר דיפלומטית. כאלו היו [[פורטוגל]] ו[[קריית הוותיקן]] שאהדו את הלאומנים,{{הערה|שם=Portugal and the Spanish Civil War, Spartacus Educational|John Simkin, [https://spartacus-educational.com/SPportugal.htm The Spanish Civil War: Portugal and the Spanish Civil War], Spartacus Educational, January 2020}}{{הערה|William P. Meyers, [http://www.iiipublishing.com/religion/catholic/popes/pius_xi_franco.html Pius XI and the Rise of General Franco], III Publishing Home}} ו[[מקסיקו]] שצידדה ברפובליקנים.{{הערה|Carlos Nava, [http://www.albavolunteer.org/2015/12/mexicans-divided-over-support-of-republican-spain/ Mexicans Divided over Support of Republican Spain], The Volunteer, the Abraham Lincoln Brigade Archives, December 8, 2015}} רוב מדינות אירופה, בראש ובראשונה [[צרפת]] ו[[בריטניה]], הכריזו על [[מדינה נייטרלית|נייטרליות]] ומדיניות של אי-התערבות.
 
כבר בימים הראשונים לפרוץ המלחמה, פנתה ממשלת [[החזית העממית (ספרד)|החזית העממית]] הרפובליקנית לעזרה מצרפת. שכנתה הצפונית של ספרד נשלטה באותה התקופה על ידי ממשלת [[החזית העממית (צרפת)|החזית העממית]] בראשות [[לאון בלום]]. ספרד קיוותה שצרפת תיראה אותה כבת ברית טבעית, תוך דגש על שייכותן של שתי המדינות ל[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] ה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] האירופאי. התגובה הצרפתית הראשונית הייתה חיובית, וממשלת בלום החלה לשלוח לספרד כלי נשק קלים, [[כלי טיס]] אחדים וציוד חיוני.{{הערה|שם=Payne, Chapter 26, p. 5–6|[[#Payne|Payne]], Chapter 26, p. 5–6}}{{הערה|שם=France and the Spanish Civil War, Spartacus Educational|John Simkin, [https://spartacus-educational.com/SPfrance.htm The Spanish Civil War: France and the Spanish Civil War], Spartacus Educational, January 2020}}{{הערה|[[#Lannon|Lannon]], p. 37}}
שורה 761 ⟵ 758:
למרות הדמיון בין הטרור האדום לזה הלבן, ניתן להצביע גם על הבדלים חשובים. על אף שבשני הצדדים לרוב היה הטרור לא תוצאה של זעם בלתי נשלט אלא פרי מעשה מאורגן; הטרור הלבן היה באופן מובהק יותר מאורגן, מערכתי, מתואם ומרוכז, ולכן גם אפקטיבי יותר באימה שהצליח להמיט על הקבוצות אליהן הוא כוון.{{הערה|שם=Payne, Chapter 26, p. 4–5}}{{הערה|שם=Lannon, p. 55}} רוב פעילות הטרור האדום נעשתה בחצי השנה הראשונה למלחמה, תקופה בה הממשלה הרפובליקנית לא הצליחה לאכוף סדר וחוק בשטחי שלטונה, וכתוצאה מכך אפשרה את פעילותם של קבוצות רבות שהובילו את ההרג. למרות המיתון בהוצאות להורג, הדיכוי וההרג נמשכו עד לסוף המלחמה, אם כי באופן מרוכז ומבוקר יותר. לעומת זאת פעילות הטרור הלבן הגיעה לשיאה דווקא לאחר המלחמה, בשורה של צעדים דרקוניים שערך משטרו של פרנקו לביסוס שלטונו ולרדיפת מתנגדיו.{{הערה|שם=Payne, Chapter 26, p. 4–5}}{{הערה|שם=Lannon, p. 55}} אין בנמצא נתונים מדויקים של מספרי הקרבנות של הטרור במלחמת האזרחים. עם זאת נראה שבמסגרת הטרור 50,000 בני אדם נרצחו על ידי הרפובליקנים לעומת 150,000 שנרצחו על ידי הלאומנים, מחציתם לאחר המלחמה.{{הערה|שם=“The Spanish Holocaust”, EL PAÍS}}
 
===משאבים ומימון===
===טכנולוגיה צבאית===
▲ [[קובץ:Map of Resources in the Spanish Civil War.png|325px|ממוזער|{{מקרא2|#decd87|}}שטחי שלטונםהשלטון של הלאומנים במהלךבתחילת המלחמה: (יולי 1936){{ש}}{{מקרא2|#decd87e9ddaf|}}יוליהתקדמות הלאומנים עד ספטמבר 1936 {{מקרא2|#e9ddaf|ש}}ספטמבר 1936 {{מקרא2|#f4eed7|}}התקדמות הלאומנים עד אוקטובר 1936{{ש}}{{מקרא2|#e68fac|}}התקדמות הלאומנים עד נובמבר 1938 {{ש}}{{מקרא2|#F4C2C2|}}התקדמות הלאומנים עד פברואר 1939 {{ש}}{{מקרא2|#ffd5d5|}}התקדמות הלאומנים עד אפריל 1939{{ש}}משאבים ונקודות מפתח חשובות:{{ש}}[[קובץ:Industry5.svg|17px]] מרכז [[תעשייה|תעשייתי]]{{ש}}[[קובץ:Farm - The Noun Project.svg|17px]] אזור [[חקלאות]] עיקרי{{ש}}[[קובץ:Android Emoji 2693.svg|17px]] [[נמל ימי|נמל]] מרכזי{{ש}}[[קובץ:Mining Black.svg|17px]] אזור [[מחצב]]ים ו[[מכרה|מכרות]]]]
{{להשלים}}
עם כישלון ההפיכה הצבאית ביולי [[1936]] ואי הצלחתם של הלאומנים להשתלט מהירה על המדינה, הבינו שני הצדדים כי לפניהם עומדת מלחמה ממושכת. על כן הם הקדישו את מרב מאמציהם על מנת להשיג את האמצעים וה[[משאב]]ים הדרושים לצורך הבטחת ניצחונם במלחמה. בראשית המלחמה היה מצבם ה[[כלכלה|כלכלי]] של הרפובליקנים טוב בהרבה מזה של הלאומנים.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 2|Pablo M. & and Elena M. & Maria A., '''[https://mpra.ub.uni-muenchen.de/22833/1/WP-CivilWar.pdf War and Economics: Spanish Civil War Finances Revisited]''', Universidad de Alcala-Madrid, May 2010, p. 2}} בימים שלאחר ההפיכה בין 13 ל-14 מיליון ספרדים עדיין היו מצויים באזורים ששמרו על נאמנותם לממשלה, אזורים שהיוו כשני שליש משטחה של ספרד. לרשות הרפובליקנים גם עמדו המרכזים ה[[תעשייה|תעשייתיים]] הגדולים של המדינה ב[[חבל הבסקים|חבלי הבסקים]], [[קטלוניה]] ו[[אסטוריאס]], עיר הבירה [[מדריד]] וה[[בנק מרכזי|בנק המרכזי]], כמו גם רוב הערים הגדולות לצד שלושת [[נמל]]י ה[[מסחר]] החשובים של [[ברצלונה]], [[ולנסיה]] ו[[בילבאו]].{{הערה|שם=Lannon, p. 30–32}}{{הערה|שם=Spanish Civil War 1936–9, p. 88-90|[https://limun.org.uk/FCKfiles/File/Spanish_Civil_War_Source_3.pdf Spanish Civil War 1936–9], p. 88-90}}{{הערה|Pablo M. & and Elena M. & Maria A., '''[https://mpra.ub.uni-muenchen.de/22833/1/WP-CivilWar.pdf War and Economics: Spanish Civil War Finances Revisited]''', Universidad de Alcala-Madrid, May 2010, p. 5}}
 
על אף יתרונם הכלכלי, לא הצליחו הרפובליקנים לתרגם אותו להצלחה צבאית. הממשלה נדרשה לאמן ולצייד כנדרש צבא בן מאות אלפי חיילים ולערוך [[רכש]] נרחב של [[כלי נשק|אמצעי לחימה]], אך היא התקשתה להשיג את ה[[מימון]] הדרוש למען לכך. הקשיים הכלכליים של הרפובליקנים נבעו בין השאר מ[[ניהול|מנהל]] לא יעיל שהצלחתו לנצל את המשאבים שעמדו לרשותו הייתה מוגבלת.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 2}} בנוסף, נאלצה הממשלה להתמודד עם מגוון תנועות [[מהפכה|מהפכניות]] ו[[אנרכיזם|אנרכיסטיות]], שבמשך תקופות שונות שלטו הלכה למעשה ברחובות ובכפרים.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 5–6|Pablo M. & and Elena M. & Maria A., '''[https://mpra.ub.uni-muenchen.de/22833/1/WP-CivilWar.pdf War and Economics: Spanish Civil War Finances Revisited]''', Universidad de Alcala-Madrid, May 2010, p. 5–6}} מסיבות [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] חלק מהתנועות הללו פגעו במאמצי גביית ה[[מס]]ים של הממשלה, בהם ראו "מסים [[קפיטליזם|קפיטליסטיים]]".{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 7–9|Pablo M. & and Elena M. & Maria A., '''[https://mpra.ub.uni-muenchen.de/22833/1/WP-CivilWar.pdf War and Economics: Spanish Civil War Finances Revisited]''', Universidad de Alcala-Madrid, May 2010, p. 7–9}} המהפכה החברתית והצעדים ל[[קולקטיביזציה]] שהחילו המהפכנים פגעו ביעילות הכלכלית והחלישו את כוחה של הממשלה.{{הערה|שם=Payne, Chapter 26, p. 2–4}} יתר על כן, קטלוניה וחבל הבסקים נהנו באופן רשמי מ[[אוטונומיה]] שבפועל הייתה רחבה למדי, והיא הקשתה גם כן על הממשלה המרכזית לגבות מסים ביעילות ולרכז את כלכלת המדינה לצורך הניצחון במלחמה.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 5–6}}
 
על אף שללאומנים היה בסיס כלכלי ראשוני מצומצם מזה של הרפובליקנים, עמדו לזכותם כמה יתרונות חשובים אותם הם ניצלו ביעילות. באזורים שהיו נתונים למרותם כבר בתחילת המרד היו מצויים רוב השטחים ה[[חקלאות|חקלאיים]] הפוריים בספרד החיוניים לייצור [[מזון]].{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 5–6}} החקלאות באזור הלאומני והרפובליקני לא נבדלו רק בפוריות הקרקע ובהיקפה, אלא גם בסוג הגידולים בה. החקלאות באזורים בצפון מערב המדינה, אשר נשלטו על ידי הלאומנים, כללו שדות [[חיטה]] רבים ושטחי [[מרעה]] רחבי ידיים ל[[בקר]]. לעומת זאת, במזרח הרפובליקני לאורך חופי [[הים התיכון]] היו בעיקר כמויות גדולות של [[מטע]]י [[גפן היין|גפנים]] ו[[הדרים]].{{הערה|[https://warwick.ac.uk/services/library/mrc/explorefurther/digital/scw/more/maps/ Spanish Civil War maps]. Modern Records Centre, University Library, University of Warwick}} בעוד בערים שנשלטו על ידי הרפובליקנים [[תת-תזונה|מחסור במזון]] הייתה תופעה שכיחה והממשלה נאלצה ל[[יבוא|יבא]] מזון,{{הערה|Pablo M. & and Elena M. & Maria A., '''[https://mpra.ub.uni-muenchen.de/22833/1/WP-CivilWar.pdf War and Economics: Spanish Civil War Finances Revisited]''', Universidad de Alcala-Madrid, May 2010, p. 12}} הלאומנים נהנו מנגישות למקורות מזון שאפשרו להם להזין את אוכלוסייתם בקלות יתרה ואף ל[[יצוא|ייצא]] מזון אל מחוץ למדינה בכמויות ניכרות.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 5–6}}{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 10|Pablo M. & and Elena M. & Maria A., '''[https://mpra.ub.uni-muenchen.de/22833/1/WP-CivilWar.pdf War and Economics: Spanish Civil War Finances Revisited]''', Universidad de Alcala-Madrid, May 2010, p. 10}} הלאומנים גם נהנו מתמיכתם של רוב ה[[יזם|יזמים]], מנהלי ה[[חברה (תאגיד)|חברות]] וה[[תעשיין|תעשיינים]] במדינה, באופן אשר סייע להם לקיים משק כלכלי מתפקד. בנוסף, בניגוד לרפובליקנים, הלאומנים נהנו מממשלה ריכוזית ואפקטיבית שגבתה מסים ביעילות, והם לא בחלו בדיכוי כל קבוצה שקראה תיגר על הסדר הציבורי, משמאל ומימין.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 5–6}} ככל שהלחימה התקדמה יתרונם הכלכלי הראשוני של הרפובליקנים נשחק, ולנוכח היוזמה הצבאית שהפגינו הלאומנים והצלחתם להרחיב את שטחי שלטונם משנה לשנה, הם הצליחו להשתלט על עוד ועוד שטחים חיוניים, נקודות מפתח חשובות ומשאבים הכרחיים. לאחר נפילת הצפון בשלהי [[1937]], זכו הלאומנים בגישה ל[[מחצב]]ים, לתעשייה ולנמלי הים של חבל הבסקים ואסטוריאס, ומאותה העת המאזן הכלכלי החל לנטות לטובתם.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 5–6}}
{| width="445px" class="toccolours mw-collapsible" align="right"
! colspan="6" | מקורות המימון של הצדדים הלוחמים <small>(במיליוני דולרים)</small>
|-
! colspan="6" |
----
|-
!
! colspan="2" | {{דגל|הרפובליקה הספרדית השנייה|32}} '''[[הרפובליקה הספרדית השנייה|הרפובליקנים]]'''
!
! colspan="2" | {{דגל|ספרד (1938–1936)|32}} '''[[המדינה הספרדית|הלאומנים]]'''
|-
| width="125px" | '''מקורות פנימיים'''{{הערה|Pablo M. & and Elena M. & Maria A., '''[https://mpra.ub.uni-muenchen.de/22833/1/WP-CivilWar.pdf War and Economics: Spanish Civil War Finances Revisited]''', Universidad de Alcala-Madrid, May 2010, p. 11–14}}
| width="85px" |
| width="65px" | 1,086
| width="10px" |
| width="85px" |
| width="65px" | 1,282
|-
| rowspan="4" | '''[[אשראי|הלוואות]]'''{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 11–14|Pablo M. & and Elena M. & Maria A., '''[https://mpra.ub.uni-muenchen.de/22833/1/WP-CivilWar.pdf War and Economics: Spanish Civil War Finances Revisited]''', Universidad de Alcala-Madrid, May 2010, p. 11–14}}
|-
| rowspan="4" | {{דגל|ברית המועצות (1923-1955)}} [[ברית המועצות|בריה"מ]]
| rowspan="4" | 70.0
|
| {{דגל|גרמניה הנאצית}} [[גרמניה הנאצית|גרמניה]]
| 295.4
|-
|
| {{דגל|ממלכת איטליה}} [[איטליה הפאשיסטית|איטליה]]
| 447.0
|-
|
| גורמים פרטיים
| 17.73
|-
| rowspan="4" | '''רווחים ממכירת [[נכס]]ים'''{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 11–14}}
|-
| {{דגל|ברית המועצות (1923-1955)}} [[ברית המועצות|בריה"מ]]
| 196.0
|
| rowspan="3" | גורמים פרטיים
| rowspan="3" | 10.97
|-
| {{דגל|צרפת}} [[צרפת]]
| 535.0
|-
| גורמים פרטיים
| 5.0
|-
| '''סה"כ'''
|
| '''1,892.0'''
|
|
| '''2,053.1'''
|-
| colspan="6" |
----
<small>מקורות המימון הפנימיים העיקרים של שני הצדדים היו ייצור [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] על ידי הבנקים המרכזיים, גביית [[מס]]ים מהאוכלוסייה ו[[הפקעה|הפקעות]] רכוש המוניות. רוב הגורמים הפרטיים שנתנו הלוואות ללאומנים היו בנקים פרטיים מ[[פורטוגל]], [[שווייץ]] ו[[בריטניה]]. כמעט כל הנכסים שמכרו הרפובליקנים היו מאגרי [[זהב]] בשווי 716 מיליון דולר של הבנק המרכזי של ספרד. שאר הנכסים שנמכרו היו בין השאר מאגרי [[כסף (יסוד)|כסף]] של הבנק המרכזי בשווי 20 מיליון דולר שנמכרו לצרפת ולחברות פרטיות ממנה ומ[[בלגיה]]. כלל הנתונים המופיעים בטבלה מצוינים ב[[דולר אמריקני]] בערכי שנת 1936.</small>
|}
בספרד לא הייתה תעשייה צבאית מפותחת, ושני הצדדים רכשו במדינות זרות את רוב אמצעי הלחימה וציוד האספקה הדרוש להם. נשק קנו הצדדים בעיקר מבנות בריתם מעבר לים – הלאומנים מ[[גרמניה הנאצית]] ו[[איטליה הפאשיסטית]], והרפובליקנים מ[[ברית המועצות]]. בהיעדר תעשיית [[נפט]] מפותחת, [[דלק]] אשר נצרך בכמויות גדולות בעת המלחמה הפך למוצר במחסור, אותו השיגו הצדדים ממקורות זרים גם כן.{{הערה|TERRY GROSS, [https://www.wbur.org/npr/472135541/in-many-ways-author-says-spanish-civil-war-was-the-first-battle-of-wwii In Many Ways, Author Says, Spanish Civil War Was 'The First Battle Of WWII'], Wbur, March 28, 2016}} כמו את הנשק, הרפובליקנים את הדלק שלהם רכשו בעיקר מהסובייטים.{{הערה|Tom Sibley, [http://www.international-brigades.org.uk/content/soviet-union-and-spanish-civil-war The Soviet Union and the Spanish Civil War], International Brigade Memorial Trust, 20 May 2016}} עבור הלאומנים [[תאגיד]]י אנרגיה פרטיים מ[[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] היו ספקי הדלק העיקריים.{{הערה|Adam Hochschild, [https://www.motherjones.com/politics/2016/03/texaco-franco-spanish-civil-war-rieber/ How Texaco Helped Franco Win the Spanish Civil War], Mother Jones, March 29, 2016}}{{הערה|שם=CIVIL WAR CASE STUDY 1: THE SPANISH CIVIL WAR (1936–39), p. 240–241}} רכש אמצעי לחימה, [[תחמושת]], וציוד חיוני, כמו גם אחזקה שוטפת של צבאות גדולים דרשו כסף רב; לכן בשנות המלחמה רוב ה[[תקציב המדינה|תקציב]] של הממשלות של הצדדים השונים הוקדש לצורכי המאמץ הצבאי,{{הערה|Pablo M. & and Elena M. & Maria A., '''[https://mpra.ub.uni-muenchen.de/22833/1/WP-CivilWar.pdf War and Economics: Spanish Civil War Finances Revisited]''', Universidad de Alcala-Madrid, May 2010, p. 15}} ולמעשה מקורות המימון של שתי הממשלות היו דומים למדי. הן הרפובליקנים והן הלאומנים העלו את שיעור המס, אך עקב התמעטות הפעילות הכלכלית [[רווח (כלכלה)|רווחיהם]] ממסים היו נמוכים מאלו שנהנתה מהם הממשלה הספרדית טרם פרוץ המלחמה. עם זאת, בעוד רווחי הממשלה הרפובליקנית משנה לשנה רק ירדו, הלאומנים דווקא הגדילו את רווחיהם ככל שהמלחמה התארכה, כתוצאה משליטתם על אוכלוסייה גדולה יותר ויותר ומיכולתם לגבות את המסים ביעילות.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 7–9}} [[הפקעה|הפקעת]] נכסים הייתה מקור מימון חשוב נוסף, ושני הצדדים הפקיעו [[רכוש]] בהיקפים נרחבים מאישים וקבוצות שזוהו עם הצד היריב. הפקעות הרכוש נעשו בשני הצדדים, והיו אף שטענו שדווקא הלאומנים הרחיקו לכת בהם יותר, ועל כן היו שקבעו כי [[זכות הקניין]] כובדה יותר דווקא בצד הרפובליקני. מקור המימון המשמעותי ביותר במלחמה היה יצירת [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] על ידי הבנקים המרכזיים של שני הצדדים.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 10}} יצירת הכסף הביאה ל[[פיחות מטבע|פיחות]] בערך ה[[פזטה ספרדית|פזטה הספרדית]] ול[[אינפלציה]] גבוהה, שנתנה את אותותיה בעיקר בצד הרפובליקני. על אף ההשלכות השליליות של יצירת הכסף, היא הייתה דרך יעילה עבור הממשלה לצבור סכומי כסף גדולים במהירות.{{הערה|Pablo M. & and Elena M. & Maria A., '''[https://mpra.ub.uni-muenchen.de/22833/1/WP-CivilWar.pdf War and Economics: Spanish Civil War Finances Revisited]''', Universidad de Alcala-Madrid, May 2010, p. 21}}
 
במהלך המלחמה גייסו הלאומנים כספים רבים באמצעות הרחבת ה[[מסחר]] ושיתוף הפעולה הכלכלי שלהם עם גרמניה, בעיקר בתחום תעשיית ה[[מכרה|מכרות]] במדינה. חברות גרמניות פעלו על אדמת ספרד לצורך ייעול [[כרייה|כריית]] ה[[מינרל]]ים, וספרד ייצאה לגרמניה בהיקפים נרחבים הן למטרות רווח והן כתשלום על הסיוע הגרמני למדינה. גרמניה הפכה לשותף הסחר העיקרי של הלאומנים, וכך למשל בין אוקטובר 1936 למאי 1937 ייצאה ספרד לגרמניה 621,445 [[טונה (מסה)|טון]] [[עפרת ברזל]] ו-419,360 טון [[פיריט]] בשווי כולל של כתשעה מיליון [[רייכסמארק]].{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 10}}{{הערה|D. Phil Thesis, '''[https://ora.ox.ac.uk/objects/uuid:4b43eb26-a59b-4b94-ad66-1f00dafc2ba5/download_file?file_format=application/pdf&safe_filename=602327311.pdf&type_of_work=Thesis The Economic Relations Between Nazi Germany and Franco Spain, 1936 - 1945]''', Faculty of Modern History, University of Oxford, April 1994, p. 55}} מקור מימון חשוב הרבה יותר עבור הלאומנים היה גיוס [[אשראי|הלוואות]] ממדינות זרות. איטליה וגרמניה ניאותו בנדיבות להלוות כספים רבים למשטרו של פרנקו, אותם החזירה ספרד רק בשנים שלאחר המלחמה. באמצעות ההלוואות יכלו הלאומנים לשלם לגרמניה ואיטליה עבור התמיכה הצבאית שהעניקו לה, וכן על מנת לרכוש נשק ברחבי העולם.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 11–14}} לעומת זאת הרפובליקנים התקשו בגיוס הלוואות, ועבורם מקור מימון חשוב היה מכירת [[רזרבות הזהב]] של המדינה. לבנק המרכזי של ספרד היו לפני המלחמה למעלה מ-600 טון [[זהב]], אשר היוו את מאגרי הזהב הלאומיים הרביעיים בגודלם בעולם לאחר אלו של ה[[פדרל ריזרב]] האמריקני, ה[[בנק צרפת|בנק המרכזי של צרפת]] ו[[בנק אנגליה]] הבריטי. כשליש מהזהב נמכר בתחילת המלחמה לבנק המרכזי הצרפתי בעבור כארבעה מיליארד [[פרנק|פרנק צרפתי]]. מאוחר יותר, עקב החשש מנפילת הזהב לידי הלאומנים, העבירה הממשלה את הזהב הנותר, כ-510 טון, ל[[ברית המועצות]], שם הוא הופקד ב[[מוסקבה]] בכותלי [[גוסבנק]], הבנק המרכזי הסובייטי. בשנים הבאות, בהדרגה הסובייטים מכרו את הזהב הספרדי בתמורה למאות מיליוני פרנקים, [[דולר אמריקני|דולרים]] ו[[רובל|רובלים]]. חלק מהכסף השאירו הסובייטים אצלם כגביית תשלום עבור התמיכה החומרית והצבאית שהעניקו לרפובליקנים. את היתר העבירו אל [[חשבון בנק|חשבונות בנק]] בפריז שהיו שייכים לממשלה הרפובליקנית, שבאמצעותם היא רכשה אמצעי לחימה וציוד חיוני.{{הערה|שם=Universidad de Alcala-Madrid, p. 11–14}}
{{-}}
 
===מהפכה חברתית===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/משתמש:Ariel196/ספרד"