יהודה ארז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכפר גלעדי
מ הגהה (דרך WP:JWB)
שורה 8:
למד כמקובל ב[[תלמוד תורה|חדרים]] וב[[ישיבה|ישיבות]] ב[[קורסון]], [[קרמנצ'וג]], [[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|סלובודקה]] ו[[ישיבת לומז'ה|לומז'ה]]. בנוסף רכש לעצמו השכלה כללית והצטרף ל[[ציונות סוציאליסטית|ציונות הסוציאליסטית]]: היה פעיל במפלגת "[[פועלי ציון]]", וב[[המפלגה הציונית-סוציאליסטית|מפלגה הציונית-סוציאליסטית]] (צ"ס); קיומה של צ"ס, כמו פעילותה של התנועה ה[[ציונות|ציונית]] בכלל, דוכא ונאסר בראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] על ידי השלטונות ה[[סובייטים]], ורבים מחבריה נעצרו ונשלחו ל[[מחנה כפייה|מחנות כפייה]] ב[[סיביר]]. ארז עלה לארץ עם חבריו אנשי ארגון "[[החלוץ]]" בשנת [[1920]] בתקופת [[העלייה השלישית]]. הוא הצטרף ל[[גדוד העבודה]], עסק ב[[חציבה]] וסלילת [[כביש]]ים עם חבריו, והיה אחד מן הסופרים וההוגים שבהם. עם חבריו בגדוד העבודה היה ארז ממייסדי [[קיבוץ]] [[תל יוסף]] ב[[עמק יזרעאל]] ב[[תרפ"ב]] (1922), והתגורר בו עד שלהי [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]]; אז עבר אל קיבוץ [[גבעת חיים]].
 
בשנת [[1922]] היה ארז מזכיר המרכז של ארגון "חלוצי רוסיה ואוקראינה בפולין". הארגון טיפל בזרם החלוצים הרבים שהצליח להמלטלהימלט מ[[ברית המועצות]] בראשית שנות העשרים, ולחצות את הגבול הפולני בגניבה בדרכם אל ארץ ישראל. רובם היו מחוסרי תעודות וממון וללא קורת גג לראשם, זרים ולא רצויים ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]], שהוציאה כנגדם צו גירוש. הם התקשו להשיג רישיונות כניסה לארץ ישראל, במיוחד לאחר [[מאורעות תרפ"א]]. הארגון טפל בצרכיהם ומצא דרכים להעלותם.{{הערה|ראו למשל: [[אריה רפאלי (צנציפר)]], '''במאבק לגאולה, ספר הציונות הרוסית ממהפכת 1917 עד ימינו''', תל אביב: הוצאת דבר ועיינות, תשט"ז, עמ' 163-161.}}
 
ב-1932 נישא לאניה איסקוביץ', חלוצה ילידת [[קישינב]] ([[1909]]–[[1952]]{{הערה|{{דבר||אניה ארז|1952/01/20|00447}} (עם פטירתה).}}). היה אב לגד ורבקה חן (שהייתה מחנכת, מנהלת בית ספר משגב).