ויקיפדיה

מלחמת האזרחים בספרד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ עיצוב
הרחבה
שורה 82:
|צד שני-אבידות=110,000 נהרגו בקרב{{הערה|שם=Sandler, Stanley (2002)}}
|הערות=סה"כ אבדות: 350,000–500,000 הרוגים כתוצאה מפעילות מלחמתית ישירה או עקיפה.{{הערה|[https://limun.org.uk/FCKfiles/File/Spanish_Civil_War_Source_3.pdf Spanish Civil War 1936–9], p. 106}}
|שם=מלחמת האזרחים בספרד}}{{היסטוריה של ספרד}}
'''מלחמת האזרחים בספרד''' (ב[[ספרדית]]: '''Guerra Civil Española''') הייתה [[מלחמת אזרחים]], שהתרחשה ב[[ספרד]] בשנים [[1936]] עד [[1939]]. המלחמה פרצה כתוצאה מ[[מרד]] של קציני צבא נגד הממשלה הנבחרת של הרפובליקה הספרדית, אליו הצטרפו שורה של קבוצות פוליטיות וחברתיות שזוהו עם [[שמאל וימין בפוליטיקה|הימין הפוליטי]] וזכו לכינוי "ה[[לאומנות|לאומנים]]". מולם עמדו "ה[[רפובליקניזם|רפובליקנים]]" ששמרו על נאמנות לרפובליקה ואיגדו את מרבית תומכי השמאל. המלחמה רוויית המאבקים ה[[אידאולוגיה|אידאולוגיים]] עוררה עניין רב ברחבי העולם ומעורבות בינלאומית נרחבת, ולכן מתוארת לא פעם כ[[חזרה (אמנות הבמה)|חזרה הגנרלית]] של ה[[מעצמה|מעצמות]] לקראת [[מלחמת העולם השנייה]]. המלחמה נתפסה בספרד עצמה וברחבי העולם בין השאר כ[[מלחמת מעמדות]], מלחמה נגד [[פאשיזם]], מלחמה נגד [[קומוניזם]], עימות בין [[דמוקרטיה]] ל[[דיקטטורה]], [[מלחמת דת]] ומאבק בין [[מהפכה]] ל[[ריאקציה (אידאולוגיה)|ריאקציה]]. היא הסתיימה בניצחון הלאומנים לאחר מלחמה ארוכה ועקובה מדם, ובהקמת דיקטטורה בראשותו של [[פרנסיסקו פרנקו]] בספרד.
 
שורה 90:
 
המלחמה השאירה את ספרד חבולה וחרבה, ומעריכים שכחצי מיליון מתושביה נהרגו כתוצאה ממנה. כמאתיים אלף מתוכם, רובם זוהו עם הרפובליקנים ומיעוטם עם הלאומנים, לא נהרגו בקרבות, אלא מצאו את מותם ב[[הוצאה להורג|הוצאות להורג]], אירועי [[טבח]] המוניים ו[[הפצצה אסטרטגית|הפצצות]] של ערים אזרחיות כמו ש[[הפצצת גרניקה|אירע בגרניקה]]. המלחמה הטביעה רושם עז על עולם ה[[תרבות]], ואכזריות הלחימה כמו גם ההתנגשות האידאולוגית שעמדה בבסיס מלחמת האזרחים, משכו מספר רב של [[מחבר]]ים ואנשי [[אמנות]] כגון כמו [[ג'ורג' אורוול]] ו[[ארנסט המינגוויי]], ששהו בספרד במהלך המלחמה ויצרו בהשראתה. קץ הרפובליקה הספרדית ב-1939 היה גם תחילתה של [[המדינה הספרדית]] ושלטון הדיקטטורה של [[פרנסיסקו פרנקו]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]], שמרה ספרד על נייטרליות ונשארה מחוץ למעגל הלחימה, לאחר שפרנקו העדיף להתמקד בביסוס שלטונו ובבנייה מחדש של ארצו. הוא שלט על ספרד במשך כארבעה [[עשור]]ים באופן בלתי מעורער עד לשנת [[1975]]. עם מותו הפכה ספרד לדמוקרטיה, וכתוצאה מכך ניתן האות לפתיחת הדיון על זיכרון המלחמה ומורשתה. מלחמת האזרחים עדיין משסעת את החברה הספרדית, שעוד לא הכריעה על הדרך שיש ל[[הנצחה|הנציחה]], הדברים שיש ללמוד ממנה ודרכי ההתמודדות שיש לנקוט באשר להשלכותיה.
 
==רקע גאוגרפי==
[[קובץ:Spain heb.png|375px|ממוזער|מפה טופוגרפית של ספרד]]
ספרד היא ארץ הררית ו[[רכס הרים|רכסי הרים]] חוצים אותה לאורכה ולרוחבה. שאר השטח רצוף בגבעות, מישורים ו[[עמק]]ים, בהם זורמים [[נהר]]ות רבים. פני השטח המורכבים של המדינה המרובים ב[[מכשול טבעי|מכשולים טבעיים]] הקלו במלחמה על שני הצדדים בבואם לבסס [[חזית (לחימה)|חזית]] קווי הגנה, והקשו על הוצאה לפועל של מתקפות יעילות. כך למשל בתחילת המלחמה השכילו הרפובליקנים לבלום מתקפות לאומניות על [[מדריד]] באמצעות שליטה ב[[מעבר הרים|מעברי ההרים]] שברכס ה[[סיירה דה גואדרמה]] שמצפון לעיר.{{הערה|שם=Lannon, p. 36|[[#Lannon|Lannon]], p. 36}} דוגמה ידועה נוספת התרחשה לקראת סוף המלחמה, אז ביססו הרפובליקנים קו הגנה אפקטיבי על [[קטלוניה]] לאורך גדות נהר ה[[אברו]].{{הערה|שם=Lannon, p. 61|[[#Lannon|Lannon]], p. 61}} [[מזג אוויר|מזג האוויר]] בספרד מגוון בהתאם לפני השטח המגוונים שלה. בעוד צפון המדינה המושפע מ[[האוקיינוס האטלנטי]] מאופיין ב[[אקלים ממוזג]], דרום המדינה ומזרחה מאופיין ב[[אקלים ים-תיכוני]]. כלל הארץ נהנית ממזג אוויר מתון יחסית, ולחימה ערה התרחשה במשך כל עונות השנה. עם זאת, לנוכח החום הרב בשיא עונת הקיץ והקור והגשמים בשיא עונת החורף, לא פעם סבלו הכוחות מפגעי מזג האוויר ולכן הלחימה התמעטה.{{הערה|שם=Lannon, p. 63|[[#Lannon|Lannon]], p. 63}}{{הערה|שם=Teruel, Spartacus Educational|John Simkin, [https://spartacus-educational.com/SPteruel.htm The Spanish Civil War: Teruel], Spartacus Educational, January 2020}}
 
האוכלוסייה בספרד מגוונת מבחינה [[אתניות|אתנית]], [[שפה|לשונית]] ו[[תרבות]]ית. לצד רוב האוכלוסייה דובר ה[[ספרדית]], בשולי הארץ מתקיימים זה מאות שנים קבוצות מיעוט השומרות על רמות שונות של [[בדלנות|התבדלות]]. בולטים במיוחד היו דוברי ה[[קטלאנית]] וה[[בסקית]], קבוצות [[מיעוט]] בעלות תודעה לאומית משמעותית ושאיפות פוליטיות מרחיקות לכת ל[[הגדרה עצמית]]. שאיפתם של מיעוטים אלו הביאה את מרביתם לתמוך ברפובליקנים במהלך המלחמה, לנוכח סירובם של הלאומנים לשקול פשרה בנושא.{{הערה|[https://www.nytimes.com/1964/08/02/archives/francos-regime-irked-by-basques-outlawed-nationalists-deny.html FRANCO'S REGIME IRKED BY BASQUES; Outlawed Nationalists Deny Accusation of Red Tie], The New York Times, Augst 2, 1964}} לעומת זאת מיעוטים אחרים בספרד, כמו ה[[גליסיה|גליסיאנים]], שהיו בעלות מגמות בדלניות מוגבלות יותר, תמכו בדרך כלל בלאומנים.{{הערה|John Patrick Thompson, {{PDF}}[https://journals.iai.spk-berlin.de/index.php/iberoamericana/article/download/991/671 The Civil War in Galiza, the Uncovering of the Common Graves, and Civil War Novels as Counter-Discourses of Imposed Oblivion], Iberoamericana, V, 18 (2005), p. 75-82}}
 
למרות שרוב מאורעות המלחמה התרחשו בשטחה היבשתי של ספרד, ב[[חצי האי האיברי]], במלחמה גם לקחו חלק הנחלות השונות של ספרד מעבר לים, כמו [[האיים הבלאריים]] שב[[הים התיכון|ים התיכון]] ו[[האיים הקנריים]] שבהאוקיינוס אוקיינוס האטלנטי. בשני ה[[ארכיפלג]]ים הללו שהו בחודשים שלפני המלחמה כמה ממנהיגי הלאומנים, ועם פרוץ המרד הם לקחו את השליטה על שתי קבוצות האיים. תמונת מצב דומה אירעה גם ב[[קולוניה|מושבותיה]] של ספרד ב[[אפריקה]]: [[מרוקו הספרדית]] ושכנתה [[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]], כמו גם [[גינאה המשוונית|גינאה הספרדית]] ששכנה הרחק דרומה משם. שלושת האזורים האלו עברו בחודשים הראשונים למלחמה לידי הלאומנים אשר שלטו בהם באופן בלתי מעורער עד לסוף המלחמה, ולכן לא אירעה בהם לחימה משמעותית (יוצא דופן היה האי [[מנורקה]] שבאיים הבלאריים שנשאר מעוז רפובליקני עד לשלהי המלחמה).{{הערה|Barrie Wharton, MASTERS AND SERVANTS; THE SPANISH CIVIL
WAR IN EQUATORIAL GUINEA, SCRIPTA MEDITERRANEA, Vol. XXVI, 2005, p. 39–50}} הרפובליקנים, אשר נהנו בדרך כלל מעליונות ב[[לוחמה ימית|זירה הימית]], ניסו באמצעות ה[[חיל ים|צי]] שלהם לנתק את הקשר בין הנחלות הלאומניות שמעבר לים לבין מרכזם ביבשת. הלאומנים לעומת זאת, שלרוב נהנו מ[[עליונות אווירית]], התגברו על המאמץ הימי הרפובליקני בעיקר באמצעות שימוש ב[[מטוס תובלה|מטוסי תובלה]].
 
<gallery widths="350px" heights="285px" perrow="3">
 קובץ:Map of the territories of the Second Spanish Republic.png|מפת שטחי שלטונה של הרפובליקה הספרדית ערב פרוץ המלחמה:{{ש}}{{מקרא2|#FFF200|ספרד שב[[חצי האי האיברי]]}}{{ש}}{{מקרא2|#EEB300|[[האיים הבלאריים]]}}{{ש}}{{מקרא2|#ED7D31|[[מרוקו הספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#F20000|[[האיים הקנריים]]}}{{ש}}{{מקרא2|#A20000|[[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#640000|[[גינאה המשוונית|גינאה הספרדית]]}}
 קובץ:Spain languages.svg|מפה לשונית של ספרד:{{ש}}{{מקרא2|#ddf1b4|[[ספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#f59053|[[קטלאנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#808080|[[בסקית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#2b83ba|[[גליסית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#d7191c|[[אוקסיטנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#91cba8|[[אסטוריאס|אסטוריאנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#fede99|[[אראגונית]]}}
 </gallery>
 
==רקע היסטורי==
{{היסטוריה של ספרד}}
===כישלון המלוכה ונפילת הרפובליקה הראשונה===
[[המאה ה-19]] הייתה תקופה סוערת בספרד. היא החלה בהתפרקותה של [[האימפריה הספרדית|האימפריה הספרדית חובקת העולם]], לאחר שמרבית מדינות [[אמריקה הלטינית]] זכו ב[[עצמאות]]. ספרד, עד לא מכבר אחת המדינות החזקות והבולטות באירופה, הפכה לצל חיוור של עברה.{{הערה|John Simkin, [https://spartacus-educational.com/2WWspain.htm The Spanish Civil War: Spain], Spartacus Educational, January 2020}}{{הערה|שם=Payne, Chapter 19, p. 6–9|[[#Payne|Payne]], Chapter 19, p. 6–9}} בעוד מדינות שונות בצפון היבשת החלו להנות מפירות [[המהפכה התעשייתית]], ספרד נשארה מאחור, הרוב המכריע של [[כלכלה|כלכלתה]] המשיך להסתמך על [[חקלאות]] ובמדינה לא היה [[מעמד ביניים]] [[בורגנים|בורגני]] של ממש.{{הערה|שם=Payne, Chapter 24, p. 12–13|[[#Payne|Payne]], p. 12–13}}{{הערה|שם=Payne, Chapter 24, p. 1-2|[[#Payne|Payne]], Chapter 24, p. 1-2}}{{הערה|שם=EUROPEAN ROUTE OF INDUSTRIAL HERITAGE|[https://www.erih.net/how-it-started/industrial-history-of-european-countries/spain/ "INDUSTRIAL HISTORY OF SPAIN"]. EUROPEAN ROUTE OF INDUSTRIAL HERITAGE.}} עיקר הכוח הכלכלי והפוליטי היה מצוי בידי שכבה צרה של בעלי קרקעות, אשר החזיקו בנחלות בשם [[לטיפונדיה|לטיפונדיות]] ובעמדות המפתח ב[[ממשלה]]. ה[[איכר]]ים היו מחוסרי כוח פוליטי ממשי ושמרו בדרך כלל על נאמנותם ל[[אצולה]], ל[[הכנסייה הקתולית|כנסייה]] ול[[מלכי ספרד|מלוכה]].{{הערה|[[#Payne|Payne]], Chapter 19, p. 22–24}}{{הערה|[https://spanishcivilwar-modhist.weebly.com/latifundia.html "Latifundia"]. The Spanish Civil War.}}
שורה 670 ⟵ 685:
===הקרבות על מדריד===
[[קובץ:Map of the Spanish Civil War in September 1936.png|325px|ממוזער|ספרד בספטמבר 1936:{{ש}}{{מקרא2|#8393CA|הרפבוליקנים}}{{ש}}{{מקרא2|#F49AC1|הלאומנים}}]]
משהובס חיל המצב בברצלונה, העיר הייתה בטוחה מהישג ידם של הלאומנים.{{הערה|[[#Lannon|Lannon]], p. 33}} לא כך היה המצב במדריד, שאמנם גם בה חיל המצב הובס, אך היא ישבה במיקום פגיע במרחק קצר משטחים שנפלו לידי המורדים.{{הערה|[[#Lannon|Lannon]], p. 35}} על כן, מיד לאחר תום הקרבות עם חיל המצב, אלפי לוחמי מיליציה יצאו להשתלט על דרכי הגישה אל העיר ועל השטחים שסבבו אותה. תחילה הם השתלטו על [[מעבר הרים|מעברי ההרים]] ברכס ה[[סיירה דה גואדרמה]] החולש על מדריד מצפון וממערב. בהמשך הם גם השתלטו על הערים [[גוודלחרה (ספרד)|גוודלחרה]] ו[[אלקלה דה אנארס]] ששלטו על הגישה לעיר מכיוון צפון מזרח.{{הערה|שם=Lannon, p. 36|[[#Lannon|Lannon]], p. 36}} הגנרל מולה, שהתאכזב מכישלון ההפיכה במדריד וראה בתפיסת העיר מטרה ראשונה במעלה,{{הערה|שם=Spanish Civil War 1936–9, p. 90}} הורה לכוח ב[[נווארה]] שהיה נתון למרותו לצאת דרומה לכבוש את העיר. הכוח נבלם על ידי מיליציות רפבוליקניות. כוח לאומני אחר, שיצא מ[[ואיאדוליד]] וניסה להתקדם אל העיר מצפון מערב נבלם אף הוא. ברם, הבינו הלאומנים כי על מנת לכבוש את העיר ייאלצו לחכות להגעת כוח צבאי מדרום.{{הערה|שם=Lannon, p. 36}}
[[קובץ:Map of the Routes of the Army of Africa - 1936 - He.png|320px|ממוזער|ימין|התקדמות צבא אפריקה בחודשים הראשונים למלחמה:{{ללא גלישה|{{ש}}[[קובץ:1NumberOneInCircle whitebackground.png|14px]] צבא}} אפריקה מוטס לסביליה (יולי-ספטמבר 1936){{ש}}[[קובץ:2NumberTwoInCircle whitebackground.png|14px]] כוח אחד נע מערבה אל תוך אנדולוסיה (אוגוסט 1936){{ש}}[[קובץ:3NumberThreeInCircle whitebackground.png|14px]] הכוח העיקרי נע צפונה אל בדחוס ומרידה (אוגוסט 1936){{ש}}[[קובץ:4NumberFourInCircle whitebackground.png|14px]] הכוח העיקרי ממשיך אל מדריד דרך טולדו (ספטמבר-אוקטובר 1936)]]
לנוכח כישלון המורדים לתפוס את השליטה ברוב הערים הגדולות, היה ברור לכל כי עיקר תקוותם יושבת כעת על כתפי חיילי [[צבא אפריקה]] בפיקודו של [[פרנסיסקו פרנקו|פרנקו]]. העליונות הימית של הרפובליקנים ב[[מצר גיברלטר]] מנעה את העברתם ממרוקו לספרד דרך הים, לכן המתינו הלאומנים להגעת [[מטוס תובלה|מטוסי תובלה]] מ[[גרמניה הנאצית|גרמניה]]. ב-[[29 ביולי]] הגיעו כמה עשרות מטוסים כאלו, והחלו במבצע חסר תקדים להטסה של כלל הכוח ל[[סביליה]] שנשלטה על ידי הלאומנים והייתה ל[[ראש גשר|ראש הגשר]] של צבא אפריקה בספרד. ב-[[6 באוגוסט]] נחת פרנקו בסביליה גם הוא,{{הערה|שם=Lannon, p. 40|[[#Lannon|Lannon]], p. 40}} ועד ה-[[15 בספטמבר]] כבר 18,000 חיילים מצבא אפריקה שהו בסביליה וסביבתה.{{הערה|שם=Men-at-Arms 495, p. 14–17}} נחיתת צבא אפריקה ביבשת שינתה את מאזן הכוחות בספרד לטובת הלאומנים, שכעת עמד לרשותם כוח צבאי מיומן, מצויד וממושמע.{{הערה|שם=Lannon, p. 40}}
שורה 706 ⟵ 721:
כחודש לאחר נפילת [[אסטוריאס]] והשלמת הכיבוש הלאומני של הצפון, התחדשה הלחימה באראגון, שהפכה עד מהרה לזירת ההתגוששות המרכזית. ב-[[15 בדצמבר]] הרפובליקנים יצאו למתקפה גדולה, כשהפעם מטרתם היא [[טרואל]], עיר בינונית שישבה על קו החזית והייתה מעוז לאומני מבודד יחסית. העיר נחשבה לפגיעה והרפובליקנים סברו כי במתקפת פתע מהירה יצלחו לתפוס בה את השליטה לפני שהלאומנים יספיקו לשלוח תגבורת. הרפובליקנים חששו באותה התקופה שעם נפילת הצפון יפנו הלאומנים למתקפה גדולה באזור מדריד או למתקפה לכיוון ולנסיה שתנסה לנתק את [[קטלוניה]] משאר הרפובליקה.{{הערה|שם=Lannon, p. 58}} הם כי קיוו לקחית יוזמה ומתקפה על טרואל תערער את הלאומנים, תכניס אותם למגננה ותדחה את ההוצאה לפועל של מתקפותיהם המתוכננות. הרפובליקנים תקפו את העיר עם כוח של עשרות אלפי חיילים, 148 [[תותח]]ים ועשרות [[טנק]]ים. הם תקפו במספר מאמצים, כאשר חלק מכוחותיהם תוקפים את העיר ישירות וחלק תוקפים את עורפה על מנת ל[[כיתור|כתר]] ולנתק אותה משאר השטח הלאומני. הרפובליקנים הפגיזו את העיר בכבדות, והחיילים לחמו מבית לבית. ב-[[7 בינואר]] [[1938]] נכנעו הלאומנים והעיר נפלה לידי הרפובליקנים.{{הערה|שם=LA BATALLA DE TERUEL. Terueltirwal|[https://web.archive.org/web/20141025002527/http://www.terueltirwal.es/teruel/batalla_teruel.html LA BATALLA DE TERUEL]. Terueltirwal - 2007}}{{הערה|[[#Lannon|Lannon]], p. 59}}{{הערה|Ernest Hemingway, [https://trove.nla.gov.au/newspaper/article/27981384 BATTLE OF TERUEL May be Decisive], The Sydney Morning Herald, December 21, 1937}}
[[קובץ:T26batallateruel.jpg|250px|ממוזער|טנק [[T-26]] רפובליקני בקרב על [[טרואל]] בדצמבר [[1937]]. החימוש ואמצעי הלחימה ה[[ברית המועצות|סובייטיים]] שיחקו תפקיד חשוב במאמץ הצבאי הרפובליקני במלחמת האזרחים.]]
פרנקו הורה לגנרל [[פידל דאבילה ארונדו|דאבילה]], שסיים זה מכבר עטור ניצחונות את המערכה על הצפון, לצאת במהירות עם כוחותיו לטרואל על מנת להשיב את העיר לידי הלאומנים. [[מזג אוויר|מזג האוויר]] היה [[שלג|מושלג]], והקור היה עז תוך שה[[טמפרטורה|טמפרטורות]] בלילות ירדו לעשרים [[מעלות צלזיוס|מעלות]] מתחת לאפס. לחיילים בשני הצדדים לא היה ציוד ולבוש [[חורף]] מתאימים, ולכן התקשו הלאומנים להגיב ולארגן [[מתקפת נגד]] במהירות. אך ב-[[17 בינואר]], לאחר שמזג האוויר התבהר, החלה מתקפת הנגד. הלאומנים הטילו [[מצור]] על טרואל והפציצו את העיר מהאוויר בסיוע [[לגיון הקונדור]] הגרמני. הרפובליקנים ניסו ללא הצלחה להסיר את המצור על ידי מתקפות של כוחותיהם שבעיר ואלו שמחוצה לה. ב-[[22 בפברואר]], לאחר כשישה שבועות של שליטה רפובליקנית, נפלה העיר ושבה על ידי הלאומנים.{{הערה|שם=LA BATALLA DE TERUEL. Terueltirwal}}{{הערה|שם=Lannon, p. 61|[[#Lannon|Lannon]], p. 61}}{{הערה|John Simkin, [https://spartacus-educational.com/SPteruel.htm The Spanish Civil War: שם=Teruel], Spartacus Educational, January 2020}} טרואל הייתה [[עיר בירה|בירת]] ה[[פרובינציה]] היחידה שהצליחו הרפובליקנים לכבוש בכל שנות המלחמה, וגם כיבוש זה היה קצר ימים.{{הערה|שם=Payne, Chapter 26, p. 9–10|[[#Payne|Payne]], Chapter 26, p. 9–10}} פעם נוספת, כמו בקרבות השונים בגזרת מדריד ובקרב על סרגוסה, הצד התוקף קצר כמה הצלחות מוגבלות, נבלם, ספג התקפת נגד וסבל מאבידות רבות. בטרואל הגיעו הרפובליקנים עד קצה יכולותיהם, הם איבדו כוח וציוד רב והיו במצב קשה יותר מזה שהיו מצויים בו לפני הקרב.{{הערה|שם=Lannon, p. 61}}
{{הערה|שם=Payne, Chapter 26, p. 9–10|[[#Payne|Payne]], Chapter 26, p. 9–10}} פעם נוספת, כמו בקרבות השונים בגזרת מדריד ובקרב על סרגוסה, הצד התוקף קצר כמה הצלחות מוגבלות, נבלם, ספג התקפת נגד וסבל מאבידות רבות. בטרואל הגיעו הרפובליקנים עד קצה יכולותיהם, הם איבדו כוח וציוד רב והיו במצב קשה יותר מזה שהיו מצויים בו לפני הקרב.{{הערה|שם=Lannon, p. 61}}
 
הלאומנים ניצלו את תנופת הניצחון שלהם בטרואל, ובסתיו יצאו למערכה גדולה במטרה לכבוש את אראגון, ולהגיע עד לחופי [[הים התיכון]] באופן שיביא לניתק [[קטלוניה]] משאר הרפובליקה.{{הערה|שם=Payne, Chapter 26, p. 9–10}} ב-[[9 במרץ]] פתחו הלאומנים במתקפות לכל אורך קו החזית, מ[[הרי הפירנאים]] בצפון ועד טרואל בדרום. 160,000 חיילים לאומנים מצוידים היטב כבשו עיירה אחר עיירה תוך שהם נהנים מסיוע אווירי וארטילרי, כשמולם נעמדים 100,000 חיילים רפובליקנים הסובלים ממורל ירוד, מאבקים פנימיים ומחסור בציוד חיוני. עד מהרה קרסו קווי ההגנה של הרפובליקנים, והלאומנים פתחו ב[[מאמץ התמרון|תמרון]] מהיר מזרחה.{{הערה|שם=La “Ofensiva de Zaragoza” (1936-1939), Delimitación Comarcal de Zaragoza}}{{הערה|שם=LA BATALLA DE TERUEL. Terueltirwal}}{{הערה|שם=Lannon, p. 61}}
שורה 719 ⟵ 733:
בהוראתו של ראש הממשלה נגרין הגה ראש המטכה הכללי [[ויסנטה רוחו]] את התוכנית. בחצות הלילה שבין ה-[[24 ביולי|24]] ל-[[25 ביולי]], חיילים רפובליקנים החלו לחצות את נהר האברו מערבה במספר נקודות במקביל, תוך שהם נעזרים ב[[סירת גומי|סירות גומי]]. הם ביסוס במהירות [[ראש גשר|ראשי גשר]] על הגדה המערבית, והקימו [[גשר צף|גשרים צפים]] על הנהר. בסופו של דבר יחצו את האברו 80,000 חיילים רפובליקנים, אשר עתידים לקחת חלק בקרב הגדול ביותר במלחמת האזרחים כולה. הרפובליקנים התקדמו תחילה במהירות, כשהם נהנים מהצלחתם להפתיע את הלאומנים. הם התקדמו כמה קילומטרים תוך שהם כובשים כפרים וגוברים על כוחות לאומניים מבולבלים שלנוכח מתקפת הפתע נכנעים או נסוגים.{{הערה|שם=Lannon, p. 61}}{{הערה|שם=Ebro River Rentals|[http://www.ebroriverrentals.com/battle_of_the_ebro.html Battle of the Ebro Story], Ebro River Rentals}}
[[קובץ:Forces of the Spanish Government Crossing the Ebro - Google Art Project.jpg|250px|ממוזער|ימין|חיילים רפובליקנים חוצים את נהר ה[[אברו]] ב[[גשר צף]]. [[הקרב על האברו (1938)|הקרב על האברו]], הקרב הגדול ביותר במלחמה, היה הניסיון הרפובליקני האחרון במלחמה לצאת ליוזמה ולהתקפה.]]
על אף ההפתעה הלאומנים התעשתו במהירות. תוך שעות, בבוקר 25 ביולי, הורה פרנקו על שליחת כמה אוגדות חי"ר לצד כל חיל האוויר הלאומני אל נהר האבר. כיממה לאחר פרוץ הקרב, ב-[[26 ביולי]], אחרי שהרפובליקנים הספיקו להתקדם כעשרה קילומטר בלחימה קשה, הם נבלמו. קו החזית התייצב וניסיונות הרפובליקנים להבקיע אותו כשלו. בשמונת הימים הבאים ניהלו הלאומנים קרב בלימה עקוב מדם כאשר הם מצליחים להגן על עמדותיהם ולמנוע התקדמות רפובליקנית נוספת. ב-[[3 באוגוסט]], לאחר שהבינו כי לא יוכלו להמשיך את מתקפותיהם, עברו הרפבוליקנים להגנה והתחפרו בעמדותיהם. אף על פי שהרפובליקנים לא הצליחו להשיג את כל יעדיהם, הם התגאו בהצלחתם לעבור שוב להתקפה ולהצליח לכבוש שטח, וחשוב מכך לעצור את המתקפה הלאומנית על ולנסיה ולרתק את כוחותיו של פרנקו אל האברו. יותר מכל, ההצלחה הראשונית של המתקפה הנועזת הציתה רוחות של שמחה בקרב הרפובליקנים, וחשוב מכך, תקווה מחודשת שהניצחון במלחמה אפשרי.{{הערה|שם=Ebro River Rentals}}{{הערה|שם=Lannon, p. 63|[[#Lannon|Lannon]], p. 63}}
 
על אף שרוב הגנרלים הלאומניים סברו כי יש לבסס את קו ההגנה מחדש ובמקביל לצאת למתקפה אל עומק קטלוניה דרך [[ליידה]]; פרנקו סירב לתת לרפובליקנים ליהנות מטעם הניצחון זמן רב, והורה על מעבר להתקפה וכיבוש מחדש של כלל השטח שממערב לאברו. הרפובליקנים לעומת זאת היו נחושים להחזיק את קו החזית אל מול מתקפת הנגד הלאומנית, ולא לסגת מהשטח שכבשו. בחודשים הבאים הרפובליקנים סבלו מהפצצות אוויריות והפגזות ארטילריות כבדות ללא הפסקה, לצד מתקפות חוזרות ונשנות של הלאומנים על עמדותיהם. חום ה[[קיץ]] הכבד הסב קושי לשני הצדדים להתמיד בלחימה שהידרדרה במהירות ל[[מלחמת התשה]]. הלאומנים הצליחו באופן איטי להתקדם ולדחוק את אויביהם, ולבסוף, ב-[[16 בנובמבר]], נסגו אחרוני החיילים הרפבוליקנים מהגדה המערבית של האברו. לקח ללאומנים יותר ממאה יום לכבוש מחדש את השטח שהרפובליקנים כבשו ביממה אחת.{{הערה|שם=Ebro River Rentals}}{{הערה|שם=Lannon, p. 63}}{{הערה|שם=Ebro, Spartacus Educational|John Simkin, [https://spartacus-educational.com/SPebro.htm The Spanish Civil War: Ebro], Spartacus Educational, January 2020}}{{הערה|שם=Ebro River Rentals}}{{הערה|שם=Lannon, p. 63}} כמעט 100,000 איש נהרגו ונפצעו בקרב, משני הצדדים הלוחמים.{{הערה|שם=Lannon, p. 64|[[#Lannon|Lannon]], p. 64}}
[[קובץ:Map of the Battle of Ebro and the Fall of Catalonia - 1938-1939 - He.png|300px|ממוזער|הקרב על האברו ונפילת קטלוניה:{{ש}}{{מקרא2|#99DA79|}}קו החזית ביולי 1938{{ש}}[[קובץ:1NumberOneInCircle whitebackground.png|14px]] המתקפה הרפובליקנית על ה[[אברו]] (יולי–נובמבר 1938){{ש}}[[קובץ:2NumberTwoInCircle whitebackground.png|14px]] הפלישה הלאומית אל [[קטלוניה]] (דצמבר–פברואר 1939)]]
עם תום הקרב על האברו, תוך קריאה להוצאת כלל הכוחות הזרים מספרד, הכריז ראש הממשלה נגרין במשכן [[חבר הלאומים]] ב[[ז'נבה]] על פירוק הבריגדות הבינלאומיות באופן חד צדדי. תקוותו שהצעד יגרור צעדים דומים מצד גרמניה ואיטליה, נכזבו. לצעד של נגרין הייתה בעיקר משמעות סמלית ו[[דיפלומטיה|דיפלומטית]], היות שבאותה העת רוב המתנדבים כבר ממילא שבו לארצותיהם והבריגדות הבינלאומיות שסבלו מאבדות רבות במלחמה הורכבו בעיקר מספרדים.{{הערה|שם=Lannon, p. 64}}{{הערה|שם=Ebro, Spartacus Educational}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מלחמת_האזרחים_בספרד"